Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בכסלו תשע״ט | 11 נובמבר 2018
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

מנחות צג

איזה קרבנות חייבים בסמיכה? מי חייב בסמיכה ומי לא? מה דין היורש בקרבן אביו? איך ואיפה היו עושים סמיכה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

קראי למה לי קרבנו ולא קרבן חבירו קרבנו ולא קרבן גוי קרבנו לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה

היורש סומך

תני רב חנניה קמיה דרבא יורש אינו סומך יורש אינו מימר והא אנן תנן היורש סומך ומביא את נסכיו ומימר

אמר ליה איפכאי אמר ליה לא מתניתין מני רבי יהודה היא דתניא יורש סומך יורש מימר רבי יהודה אומר יורש אינו סומך יורש אינו מימר

מאי טעמא דרבי יהודה קרבנו ולא קרבן אביו ויליף תחלת הקדש מסוף הקדש מה סוף הקדש יורש אינו סומך אף תחילת הקדש יורש אינו מימר

ורבנן המר ימיר לרבות את היורש ויליף סוף הקדש מתחילת הקדש מה תחלת הקדש יורש מימר אף סוף הקדש יורש סומך

ורבנן האי קרבנו מאי עבדי ליה קרבנו ולא קרבן גוי קרבנו ולא קרבן חבירו קרבנו לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה

ורבי יהודה לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה לית ליה ואי נמי אית ליה גוי וחבירו מחד קרא נפקא אייתרו ליה תרי קראי חד קרבנו ולא קרבן אביו ואידך לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה

ורבי יהודה האי המר ימיר מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבות את האשה דתניא לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בלשון זכר מה סופינו לרבות את האשה תלמוד לומר המר ימיר

ורבנן דרשי מואם ורבי יהודה ואם לא דריש

מתני׳ הכל סומכין חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא וגוי והעבד והשליח והאשה

וסמיכה שירי מצוה

על הראש בשתי ידים ובמקום שסומכין שוחטין ותכף לסמיכה שחיטה

גמ׳ בשלמא חרש שוטה וקטן דלאו בני דעה נינהו גוי נמי בני ישראל סומכין ואין גוים סומכין אלא סומא מאי טעמא לא

רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר אתיא סמיכה סמיכה מזקני עדה

וחד אמר אתיא סמיכה סמיכה מעולת ראייה

ולמאן דאמר מעולת ראייה מאי טעמא לא יליף מן זקני עדה

דנין יחיד מיחיד ואין דנין יחיד מציבור

ולמאן דיליף מזקני עדה מאי טעמא לא יליף מעולת ראייה דנין מידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה ממידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה לאפוקי עולת ראייה דהיא גופה מעולת נדבה גמרה

דתני תנא קמיה דרב יצחק בר אבא ויקרב את העלה ויעשה כמשפט כמשפט עולת נדבה לימד על עולת חובה שטעונה סמיכה

והעבד והשליח והאשה תנו רבנן ידו ולא יד עבדו ידו ולא יד שלוחו ידו ולא יד אשתו

כל הני למה לי צריכא אי כתב רחמנא חד הוה אמינא למעוטי עבד דלאו בר מצות אבל שליח דבר מצוה הוא ושלוחו של אדם כמותו אימא לסמוך

ואי אשמעינן הני תרתי דלאו כגופיה דמיא אבל אשתו דכגופיה דמיא אימא תיסמך צריכא

סמיכה שירי מצוה תנו רבנן וסמך ונרצה וכי סמיכה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר

ותניא גבי תנופה כי האי גוונא לתנופה לכפר וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשאה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר

על הראש תנו רבנן ידו על הראש ולא ידו על הצואר ידו על הראש ולא ידו על הגביים ידו על הראש ולא ידו על החזה

כל הני למה לי צריכי דאי כתב רחמנא חד למעוטי צואר דלא קאי בהדי ראשו אבל גבו דקאי להדי ראשו אימא לא צריכא

ואי אשמעינן הני תרי משום דלא איתרבי לתנופה אבל חזה דאיתרבי לתנופה אימא לא צריכא

איבעיא להו ידו על הצדדין מהו תא שמע דתניא אבא ביראה ברבי אליעזר בן יעקב אומר ידו על ראשו ולא ידו על הצדדין

בעי רבי ירמיה מטלית מהו שתחוץ תא שמע ובלבד שלא תהא דבר חוצץ בינו לבין הזבח

ובשתי ידים מנא הני מילי אמר ריש לקיש דאמר קרא וסמך אהרן את שתי ידו כתיב ידו וכתיב שתי זה בנה אב כל מקום שנאמר ידו הרי כאן שתים עד שיפרט לך הכתוב אחת

אזל רבי אלעזר אמרה להא שמעתא בבי מדרשא ולא אמרה משמיה דריש לקיש שמע ריש לקיש ואיקפד אמר ליה אי סלקא דעתך כל היכא דכתיב ידו תרתי נינהו למה לי למכתב ידיו ידיו

אקשי ליה עשרים וארבע ידיו ידיו תביאינה ידיו רב לו שכל את ידיו אישתיק

לבתר דנח דעתיה אמר ליה מאי טעמא לא תימא לי ידיו דסמיכה קאמרי

בסמיכה נמי כתיב ויסמך את ידיו עליו ויצוהו סמיכה דבהמה קאמרי

ובמקום שסומכין שוחטין תכף לסמיכה שחיטה מאי קאמר הכי קאמר במקום שסומכין שוחטין שתכף לסמיכה שחיטה

מתני׳ חומר בסמיכה מבתנופה ובתנופה מבסמיכה שאחד מניף לכל החברים ואין אחד סומך לכל החברים חומר בתנופה שהתנופה נוהגת בקרבנות היחיד ובקרבנות הצבור

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מנחות צג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מנחות צג

קראי למה לי קרבנו ולא קרבן חבירו קרבנו ולא קרבן גוי קרבנו לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה

היורש סומך

תני רב חנניה קמיה דרבא יורש אינו סומך יורש אינו מימר והא אנן תנן היורש סומך ומביא את נסכיו ומימר

אמר ליה איפכאי אמר ליה לא מתניתין מני רבי יהודה היא דתניא יורש סומך יורש מימר רבי יהודה אומר יורש אינו סומך יורש אינו מימר

מאי טעמא דרבי יהודה קרבנו ולא קרבן אביו ויליף תחלת הקדש מסוף הקדש מה סוף הקדש יורש אינו סומך אף תחילת הקדש יורש אינו מימר

ורבנן המר ימיר לרבות את היורש ויליף סוף הקדש מתחילת הקדש מה תחלת הקדש יורש מימר אף סוף הקדש יורש סומך

ורבנן האי קרבנו מאי עבדי ליה קרבנו ולא קרבן גוי קרבנו ולא קרבן חבירו קרבנו לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה

ורבי יהודה לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה לית ליה ואי נמי אית ליה גוי וחבירו מחד קרא נפקא אייתרו ליה תרי קראי חד קרבנו ולא קרבן אביו ואידך לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה

ורבי יהודה האי המר ימיר מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבות את האשה דתניא לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בלשון זכר מה סופינו לרבות את האשה תלמוד לומר המר ימיר

ורבנן דרשי מואם ורבי יהודה ואם לא דריש

מתני׳ הכל סומכין חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא וגוי והעבד והשליח והאשה

וסמיכה שירי מצוה

על הראש בשתי ידים ובמקום שסומכין שוחטין ותכף לסמיכה שחיטה

גמ׳ בשלמא חרש שוטה וקטן דלאו בני דעה נינהו גוי נמי בני ישראל סומכין ואין גוים סומכין אלא סומא מאי טעמא לא

רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר אתיא סמיכה סמיכה מזקני עדה

וחד אמר אתיא סמיכה סמיכה מעולת ראייה

ולמאן דאמר מעולת ראייה מאי טעמא לא יליף מן זקני עדה

דנין יחיד מיחיד ואין דנין יחיד מציבור

ולמאן דיליף מזקני עדה מאי טעמא לא יליף מעולת ראייה דנין מידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה ממידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה לאפוקי עולת ראייה דהיא גופה מעולת נדבה גמרה

דתני תנא קמיה דרב יצחק בר אבא ויקרב את העלה ויעשה כמשפט כמשפט עולת נדבה לימד על עולת חובה שטעונה סמיכה

והעבד והשליח והאשה תנו רבנן ידו ולא יד עבדו ידו ולא יד שלוחו ידו ולא יד אשתו

כל הני למה לי צריכא אי כתב רחמנא חד הוה אמינא למעוטי עבד דלאו בר מצות אבל שליח דבר מצוה הוא ושלוחו של אדם כמותו אימא לסמוך

ואי אשמעינן הני תרתי דלאו כגופיה דמיא אבל אשתו דכגופיה דמיא אימא תיסמך צריכא

סמיכה שירי מצוה תנו רבנן וסמך ונרצה וכי סמיכה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר

ותניא גבי תנופה כי האי גוונא לתנופה לכפר וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשאה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר

על הראש תנו רבנן ידו על הראש ולא ידו על הצואר ידו על הראש ולא ידו על הגביים ידו על הראש ולא ידו על החזה

כל הני למה לי צריכי דאי כתב רחמנא חד למעוטי צואר דלא קאי בהדי ראשו אבל גבו דקאי להדי ראשו אימא לא צריכא

ואי אשמעינן הני תרי משום דלא איתרבי לתנופה אבל חזה דאיתרבי לתנופה אימא לא צריכא

איבעיא להו ידו על הצדדין מהו תא שמע דתניא אבא ביראה ברבי אליעזר בן יעקב אומר ידו על ראשו ולא ידו על הצדדין

בעי רבי ירמיה מטלית מהו שתחוץ תא שמע ובלבד שלא תהא דבר חוצץ בינו לבין הזבח

ובשתי ידים מנא הני מילי אמר ריש לקיש דאמר קרא וסמך אהרן את שתי ידו כתיב ידו וכתיב שתי זה בנה אב כל מקום שנאמר ידו הרי כאן שתים עד שיפרט לך הכתוב אחת

אזל רבי אלעזר אמרה להא שמעתא בבי מדרשא ולא אמרה משמיה דריש לקיש שמע ריש לקיש ואיקפד אמר ליה אי סלקא דעתך כל היכא דכתיב ידו תרתי נינהו למה לי למכתב ידיו ידיו

אקשי ליה עשרים וארבע ידיו ידיו תביאינה ידיו רב לו שכל את ידיו אישתיק

לבתר דנח דעתיה אמר ליה מאי טעמא לא תימא לי ידיו דסמיכה קאמרי

בסמיכה נמי כתיב ויסמך את ידיו עליו ויצוהו סמיכה דבהמה קאמרי

ובמקום שסומכין שוחטין תכף לסמיכה שחיטה מאי קאמר הכי קאמר במקום שסומכין שוחטין שתכף לסמיכה שחיטה

מתני׳ חומר בסמיכה מבתנופה ובתנופה מבסמיכה שאחד מניף לכל החברים ואין אחד סומך לכל החברים חומר בתנופה שהתנופה נוהגת בקרבנות היחיד ובקרבנות הצבור

גלול כלפי מעלה