Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״א בשבט תשפ״ב | 23 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מועד קטן יא

הלימוד השבוע מוקדש ע”י טינה סנדרס לם לזכר נשמת אמה, פשע רבקה בת גרשון הכהן ובינה.

הלימוד השבוע מוקדש ע”י מיכאל גורדון לכבוד יום הולדת של אשתו אביגיל ובתו ציפורה.

תמונות

מובאות דוגמאות נוספות לחפצים שניתן לבנות/לתקן כיוון שהם אינם נחשבים לעבודה של אומן. אם מדובר בהפסד ממון, מותר אפילו דבר הנחשב למלאכת אומן, כל עוד לא דחקו לעשותו בחג. אפשר לשמר אוכל רק אם הוא ייאכל בחג. מובאת סתירה בין המשנה שהתירה תיקון צירים ושאר חלקי דלתות/מנעולים לבין משנה במעשר שני פ”ה משנה טו המזכירה את יוחנן הכהן הגדול שאסר להכות גם במקרה של הפסד ממון, כיון שעשה הרבה רעש ומי שישמע לא ידע אם מדובר בדבר האבד או לא. ישנן מספר הצעות לפתרון הסתירה. קיים מחלוקת תנאים בנוגע למלאכה בדבר האבד – האם ניתן לבצע עבודה בצורה הרגילה או לא האם צריך לעשות זאת בשינוי? מובא מקרה שבו התירו לשמור דגים לאחר החג. למה? רב מזכיר מספר טיפים שקיבל מאדא הדייג בנוגע להכנת דגים. אם מישהו הפך את הזיתים והם היו מוכנים לסחיטה ואז הוא/היא נעשה אבל או אנוס ולא היה יכול לסיים את התהליך ואז הגיע החג, אפשר בחג לשים עליהם קורה כדי להתחיל את הסחיטה אבל מחכים עד לאחר החג לסים את התהליך. זאת דעתו של רבי יהודה, אבל רבי יוסי מתיר לסיים את התהליך כולו. מובאות שתי גרסאות שונות של המשנה, כל אחת מסבירה אחרת את האבל והאם האבל יכול לעשות למאכה בדבר האבד כמו בחול המועד. ברייתא מובאת להוכיח את הדעה שאין לעבוד כשהוא באבל אפילו בדבר האבד. מובאות בברייתא כמה דעות המתארות באיזה מקרים צריך/יכול האבל למצוא אחרים לעשות במקומו, איזו עבודה אפשר לעשות בעצמו ואיזו עבודה לא ניתן לעשות כלל, אפילו על ידי אחרים.

 

ליריד של גוים ולוקחים בהמה עבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן

רב שרא לחייא בר אשי למיגדל אוהרי בחולא דמועדא מאי טעמא מעשה הדיוט הוא אבל איזלי אסור מאי טעמא מעשה אומן הוא

רב יהודה שרא לאמי תנורא למיגדל תנורי ולרבה בר עשבי למיגדל מהולתא איני והא תני רבה בר שמואל ושוין שאין גודלין תנור לכתחילה לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים

מתני׳ עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים

הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יתכוין לעשות מלאכתו במועד

וכל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן

גמ׳ היכי דמי מעשה הדיוט רב יוסף אמר בהוצא ודפנא במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט

שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה השתא במעגילה אמרת שרי ביד וברגל מיבעיא הכי קאמר שפין את הסדקין ומעגילין אותן כעין מעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים

הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ורמינהי עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים כו׳ עד ימיו אין מכאן ואילך לא

לא קשיא כאן בדנפחי כאן בדנגרי

מתקיף לה רב חסדא יאמרו קלא רבה אסיר קלא זוטר שרי אלא אמר רב חסדא לא קשיא הא במגלי הא בחציני רב פפא אמר כאן קודם גזירה כאן לאחר גזירה

רב אשי אמר הא רבי יהודה הא רבי יוסי דאמר רבי יצחק בר אבדימי מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כרבי יוסי

אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא קביותא דדשא בחולא דמועדא כמאן כרבי יוסי

כבשין שהוא יכול לאכול במועד כובשן בדיתא לבאי כוורי אזיל כולי עלמא צוד אייתו כוורא שרא להו רבא למימלח מינייהו

אמר ליה אביי והא תנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן אמר ליה כיון דמעיקרא אדעתא דאכילה אייתינהו ואי שביק להו פסדי כפרקמטיא האבד דמי ושרי

ואיכא דאמרי שרי להו רבא מיצד מיזל אייתויי ומימלח אמר ליה אביי והא אנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן כובשן תנן

אמר ליה הני נמי מיתאכלי אגב איצצא כי הא דשמואל עבדו ליה שיתין איצצי ואכל רבא איקלע לבי ריש גלותא עבדי ליה שיתין איצצי ואכל

רב איקלע לבי רב שפיר אייתו לקמייהו ההוא כוורא תילתא בישולא תילתא מילחא ותילתא טוויא

אמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא סמוך למיסרחיה מעלי ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא טווייא באחוה אסוקיה באבוה מיכלי בבריה אשתי עליה אבוה

ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא מיא ולא שיכרא שיכרא ולא חמרא

הדרן עלך משקין בית השלחין

מתני׳ מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו פועלים טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר זולף וגומר וגף כדרכו

גמ׳ פתח באבל וסיים במועד אמר רב שישא בריה דרב אידי זאת אומרת דברים המותרין במועד אסורים בימי אבלו

רב אשי אמר לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בימי אבלו דמדרבנן הוא ושרי אלא אפילו במועד דאיסור מלאכה מדאורייתא במקום פסידא שרו רבנן

תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים העושין לאבל בימי אבלו זיתיו הפוכין טוענין לו וכדו לגוף ופשתנו להעלות מן המשרה וצמרו להעלות מן היורה ומרביצים שדהו משתגיע עונת המים שלו

רבי יהודה אומר אף זורעין לו שדה ניר ושדה העומדת לפשתן אמרו לו אם לא תזרע בבכיר תזרע באפל אם לא תזרע פשתן תזרע ממין אחר

רבן שמעון בן גמליאל אומר זיתיו הפוכין ואין שם אומן אלא הוא כדו לגוף ואין שם אומן אלא הוא פשתנו להעלות מן המשרה וצמרו להעלות מן היורה ואין שם אומן אלא הוא הרי זה יעשה בצינעא

יתר על כן אמר רבן שמעון בן גמליאל אם היה אומן לרבים וספר ובלן לרבים והגיע עת הרגל ואין שם אומן אלא הוא הרי זה יעשה

האריסין והחכירין והקבלנין הרי אלו יעשו אחרים בשבילן החמרין הגמלין והספנין הרי אלו לא יעשו ואם היו מוחכרין או מושכרין אצל אחרים הרי אלו יעשו שכיר יום אפילו בעיר אחרת לא יעשה היתה מלאכת אחרים בידו אף על פי שבקיבולת לא יעשה

אף על פי שבקיבולת ולא מיבעיא שאינה קיבולת אדרבה קיבולת כדידיה דמי אלא אימא בין קיבולת בין שאינה קיבולת לא יעשה

היתה מלאכתו ביד אחרים בביתו לא יעשו בבית אחר יעשו

מריון בריה דרבין ומר בריה דרב אחא בריה דרבא הוה להו ההוא גמלא דתורא בהדי הדדי איתרעא ביה מילתא במר בריה דרב אחא בריה דרבא ופסקיה לגמליה אמר רב אשי גברא רבה כמר בריה דרב אחא עביד הכי נהי דלפסידא דידיה לא חייש אדאחרים לא חייש והא תניא אם היו מושכרין או מוחכרין אצל אחרים הרי אלו יעשו

והוא סבר אדם חשוב שאני

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

איסור מלאכה בחול המועד – גפ”ת 87

האם יש מי שסובר שאיסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא?! הצטרפו אלינו ללמוד מחלוקת ראשונים גדולה ומרתקת הנוגעת גם בהבנות עמוקות באופיה של התורה שבכתב ובאיסור ליפני עיוור לא תתן מכשול בעזרת ה’ בגפת הראשונה במועד קטן נעסוק בנושא הנוגע לרוב החלק הראשון של המסכת: גדרי איסור מלאכה בחול המועד. מתוך התבוננות באיסור זה נפנה…

מועד קטן יא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן יא

ליריד של גוים ולוקחים בהמה עבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן

רב שרא לחייא בר אשי למיגדל אוהרי בחולא דמועדא מאי טעמא מעשה הדיוט הוא אבל איזלי אסור מאי טעמא מעשה אומן הוא

רב יהודה שרא לאמי תנורא למיגדל תנורי ולרבה בר עשבי למיגדל מהולתא איני והא תני רבה בר שמואל ושוין שאין גודלין תנור לכתחילה לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים

מתני׳ עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים

הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יתכוין לעשות מלאכתו במועד

וכל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן

גמ׳ היכי דמי מעשה הדיוט רב יוסף אמר בהוצא ודפנא במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט

שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה השתא במעגילה אמרת שרי ביד וברגל מיבעיא הכי קאמר שפין את הסדקין ומעגילין אותן כעין מעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים

הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ורמינהי עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים כו׳ עד ימיו אין מכאן ואילך לא

לא קשיא כאן בדנפחי כאן בדנגרי

מתקיף לה רב חסדא יאמרו קלא רבה אסיר קלא זוטר שרי אלא אמר רב חסדא לא קשיא הא במגלי הא בחציני רב פפא אמר כאן קודם גזירה כאן לאחר גזירה

רב אשי אמר הא רבי יהודה הא רבי יוסי דאמר רבי יצחק בר אבדימי מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כרבי יוסי

אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא קביותא דדשא בחולא דמועדא כמאן כרבי יוסי

כבשין שהוא יכול לאכול במועד כובשן בדיתא לבאי כוורי אזיל כולי עלמא צוד אייתו כוורא שרא להו רבא למימלח מינייהו

אמר ליה אביי והא תנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן אמר ליה כיון דמעיקרא אדעתא דאכילה אייתינהו ואי שביק להו פסדי כפרקמטיא האבד דמי ושרי

ואיכא דאמרי שרי להו רבא מיצד מיזל אייתויי ומימלח אמר ליה אביי והא אנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן כובשן תנן

אמר ליה הני נמי מיתאכלי אגב איצצא כי הא דשמואל עבדו ליה שיתין איצצי ואכל רבא איקלע לבי ריש גלותא עבדי ליה שיתין איצצי ואכל

רב איקלע לבי רב שפיר אייתו לקמייהו ההוא כוורא תילתא בישולא תילתא מילחא ותילתא טוויא

אמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא סמוך למיסרחיה מעלי ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא טווייא באחוה אסוקיה באבוה מיכלי בבריה אשתי עליה אבוה

ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא מיא ולא שיכרא שיכרא ולא חמרא

הדרן עלך משקין בית השלחין

מתני׳ מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו פועלים טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר זולף וגומר וגף כדרכו

גמ׳ פתח באבל וסיים במועד אמר רב שישא בריה דרב אידי זאת אומרת דברים המותרין במועד אסורים בימי אבלו

רב אשי אמר לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בימי אבלו דמדרבנן הוא ושרי אלא אפילו במועד דאיסור מלאכה מדאורייתא במקום פסידא שרו רבנן

תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים העושין לאבל בימי אבלו זיתיו הפוכין טוענין לו וכדו לגוף ופשתנו להעלות מן המשרה וצמרו להעלות מן היורה ומרביצים שדהו משתגיע עונת המים שלו

רבי יהודה אומר אף זורעין לו שדה ניר ושדה העומדת לפשתן אמרו לו אם לא תזרע בבכיר תזרע באפל אם לא תזרע פשתן תזרע ממין אחר

רבן שמעון בן גמליאל אומר זיתיו הפוכין ואין שם אומן אלא הוא כדו לגוף ואין שם אומן אלא הוא פשתנו להעלות מן המשרה וצמרו להעלות מן היורה ואין שם אומן אלא הוא הרי זה יעשה בצינעא

יתר על כן אמר רבן שמעון בן גמליאל אם היה אומן לרבים וספר ובלן לרבים והגיע עת הרגל ואין שם אומן אלא הוא הרי זה יעשה

האריסין והחכירין והקבלנין הרי אלו יעשו אחרים בשבילן החמרין הגמלין והספנין הרי אלו לא יעשו ואם היו מוחכרין או מושכרין אצל אחרים הרי אלו יעשו שכיר יום אפילו בעיר אחרת לא יעשה היתה מלאכת אחרים בידו אף על פי שבקיבולת לא יעשה

אף על פי שבקיבולת ולא מיבעיא שאינה קיבולת אדרבה קיבולת כדידיה דמי אלא אימא בין קיבולת בין שאינה קיבולת לא יעשה

היתה מלאכתו ביד אחרים בביתו לא יעשו בבית אחר יעשו

מריון בריה דרבין ומר בריה דרב אחא בריה דרבא הוה להו ההוא גמלא דתורא בהדי הדדי איתרעא ביה מילתא במר בריה דרב אחא בריה דרבא ופסקיה לגמליה אמר רב אשי גברא רבה כמר בריה דרב אחא עביד הכי נהי דלפסידא דידיה לא חייש אדאחרים לא חייש והא תניא אם היו מושכרין או מוחכרין אצל אחרים הרי אלו יעשו

והוא סבר אדם חשוב שאני

גלול כלפי מעלה