Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בשבט תשפ״ב | 24 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מועד קטן יב

הדף היום מוקדש ע”י יהודית ווייל לזכר נשמת הרב שמחה קראוס שנפטר לפני כמה ימים. גדול הדור שהבין עד כמה חשוב נושא עגונות והקדיש חייו כדי לשפר את מצבם.

הדף היום מוקדש על ידי תורם אנונימי לכבוד נשים שעוברות טיפולי פוריות.

תמונות

אם נכרי עובד עבור יהודי ביום טוב או בשבת כקבלן (מי שמקבל שכר עבור העבודה – לא לפי שעה), הם יכולים לעשות זאת רק אם הרכוש הוא מחוץ לתחום שבת כי אחרת אנשים יחשבו שהיהודי שכרו לעבודה בשבת. זה בתנאי שאין עיר אחרת ממש בקרבת מקום שמאוכלסת ביהודים. אבל בחול המועד, כיון שיהודים יכולים לנסוע מעבר לתחום, אסור גם מחוץ לתחום. מובאים מספר מקרים שבהם רבנים החמירו כי הם חשו שמאחר שאחרים מסתכלים בם, עליהם לשמור על רמה גבוהה יותר. מספר פעמים מביאה זאת הגמרא כדי להסביר מדוע מישהו היה מחמיר כשלפי ההלכה היה מותר. ניתן לתת חפצים לעובד נכרי העובד כעובד קבלן על מנת שיוחזרו לאחר החג. אי אפשר להזדווג בעלי חיים בחול המועד אבל אפשר לשים אותם בשטח סגור, בתקווה שהם יזדווגו. אי אפשר להכניס בעלי חיים לשדות כדי שתזדבל השדה על ידם בחול המועד, שבת או יום טוב. ואי יש רועה נכרי, אי אפשר לשלוח לו עובדים לעזור. אם אחד עובד במשך השבוע/חודש/שנה, אז אפשר לשלוח לו עובד נכרי. המשנה מביאה מקרה מקביל למשנה הקודמת לגבי גת במקום בית בד. למה שניהם נחוצים? רב אמר כי דיני חול המועד הם כל כך מסובכים שכן המקרים מאוד ספציפיים וקשה לדעת אילו כללים ניתן ללמוד מהם. הם גם מושווים להלכות שבת שכן הרבה דברים מותרים ובכל זאת אסורים. מספר רבנים קצרו את שדותיהם למרות שכתוב בברייתא שאי אפשר לעסוק בדברים המחוברים לאדמה. איך זה נפתר? אפשר לטחון לצורכי החג. האם אפשר “להעמיד פנים” (להערים) שצריך יותר גם אם לא באמת? מה אם טחן מה שהיה צריךך אבל נשאר קצת יותר ממה שצריך? אפשר לכרות דקל גם אם צריך רק את הנסורת, אולם אביי קילל את כל מי שעשה זאת. מסופר על רב אשי שעשה זאת וקרה לו משהו לא טוב וראה את זה כסימן שאביי צדק. אפשר להביא פירות בפנים להגן עליהם מגנבים וחפצים אחרים להגנה מפני הרס, כל עוד לא התכוונו מראש לדחות את זה דווקא לחג. עם זאת, ניתן לעשות זאת רק בצינעה, כלומר ביום ולא בלילה. מדוע שעות היום נחשבות ליותר פרטיות?

אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר

אמר רב פפא ואפילו חוץ לתחום לא אמרן אלא דליכא מתא דמקרבא להתם אבל איכא מתא דמקרבא להתם אסור

אמר רב משרשיא וכי ליכא מתא דמקרבא להתם נמי לא אמרן אלא בשבתות ובימים טובים דלא שכיחי אינשי דאזלי להתם אבל בחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלי ואתו להתם אסור

מר זוטרא בריה דרב נחמן בנו ליה אפדנא מקבלי קיבולת חוץ לתחום איקלע רב ספרא ורב הונא בר חיננא ולא עלו לגביה ואיכא דאמרי הוא נמי לא על בגוויה

והאמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אדם חשוב שאני ואיכא דאמרי סיועי סייע בתיבנא בהדייהו

רב חמא שרא להו לאבונגרי דבי ריש גלותא למיעבד להו עבידתא בחולא דמועדא אמר כיון דאגר לא קא שקלי שרשויי הוא דקא משרשו ליה ולית לן בה

תנו רבנן מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד ובמועד אסור כללו של דבר כל שהוא עושה אומר לגוי ועושה וכל שאינו עושה אינו אומר לגוי ועושה תניא אידך מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד ובלבד שלא ימדוד ושלא ישקול ושלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול

תנו רבנן אין מרביעין בהמה בחולו של מועד כיוצא בו אין מרביעין בבכור ולא בפסולי המוקדשין

תניא אידך אין מרביעין בהמה בחולו של מועד רבי יהודה אומר חמורה שתבעה מרביעין עליה זכר בשביל שלא תצטנן ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות

תנו רבנן אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד ואם באו מאליהן מותר

ואין מסייעין אותן ואין מוסרין להם שומר לנער את צאנם היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע מסייעין אותן ומוסרין להם שומר לנער את צאנם רבי אומר בשבת בטובה ביום טוב במזונות במועד בשכר אמר רב יוסף הלכתא כרבי

מתני׳ וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו זולף וגומר וגף כדרכו דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ

גמ׳ וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בההיא קאמר רבי יוסי משום דמישחא נפיש פסידיה אבל חמרא דלא נפיש פסידיה אימא מודי ליה לרבי יהודה ואי אשמעינן בתרייתא בההיא קאמר רבי יהודה אבל בהך אימא מודה לרבי יוסי צריכא

אמר רב יצחק בר אבא מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כרבי יוסי אמר רב יוסף הלכה כרבי יוסי

בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק מהו למישע חביתא דשיכרא בחולא דמועדא אמר להו סיני אמר הלכה כרבי יוסי אימור דאמר רבי יוסי בחמרא בשיכרא מי אמר

חמרא טעמא מאי משום דנפיש פסידיה שיכרא נמי אית בה פסידא דאמר אביי אמרה לי אם בר שית סאוי ושייע מבר תמני ולא שייע

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים בהלכה למאי הלכתא אמר רב דניאל בר קטינא אמר רב לומר שהן עקורות ואין למידות זו מזו

דאמר שמואל זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא רב דימי מנהרדעא אמר זופתין חביתא ואין זופתין כוזתא מר חייש לפסידא ומר חייש לטירחא

אמר אביי נקטינן הלכות מועד כהלכות שבת

יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחלה

רב הונא חצדו ליה חצדא במועדא איתיביה רבה בר רב הונא לרב הונא טוחנין קמח במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור דבר שאבוד במועד מותר לעשותו במועד דבר שאינו אבוד במועד אסור

במה דברים אמורים בתלושין מן הקרקע אבל מחובר לקרקע אפילו כולו אבוד אסור ואם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן ובלבד שלא ידוש בפרות

אמר ליה יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה דתניא כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל משום רבי יוסי דבר התלוש מן הקרקע אפילו מקצתו אבוד מותר והמחובר לקרקע אפילו כולו אבוד אסור

ואי רבי יוסי ידוש נמי בפרות הא אמר רב יצחק בר אבא מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כרבי יוסי

אמר לך הכא נמי כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא נמי לאו שינוי הוא

תנו רבנן טוחנין במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר

מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים

ורמינהו מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואף על פי שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך רבי יוסי בר יהודה אומר מערימין

רב חצדו ליה חצדא בחולא דמועדא שמע שמואל איקפד לימא שמואל כיחידאה סבירא ליה לא חצדא דחיטי הוה דלא הוה פסיד

ורב מאי טעמא עביד הכי אין לו מה יאכל הוה ושמואל לא סיימוה קמיה אי נמי אדם חשוב שאני

רבי יהודה נשיאה נפק בחומרתא דמדושא ואשתי מיא דאחים קפילא ארמאה שמע רבי אמי איקפד אמר רב יוסף מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא הא תניא השירין הנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר

אי משום דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה הא אמר שמואל בר יצחק אמר רב כל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי גוים אדם חשוב שאני

אמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אף על פי שאינו צריך אלא לנסורת שלו לייט עלה אביי

רב אשי הוה ליה אבא בשלנייא אזל למיקצייה בחולא דמועדא אמר ליה רב שילא משלנייא לרב אשי מאי דעתיך דקאמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אף על פי שאינו צריך אלא לנסורת שלו הא לייט עלה אביי אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה שבקיה והדר אתא

רב יהודה שרא למיעקר כיתנא ולמיקטל כשותא ולמיעקר שומשמי אמר ליה אביי לרב יוסף בשלמא כיתנא חזי לחפיפה כשותא חזי לשיכרא אלא שומשמי למאי חזי חזי לנזיי דאית בהו

רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדיסא דמטא זמניה בחולא דמועדא קטפיה לשנה שהיוה כולי עלמא לפרדיסייהו לחולא דמועדא אפקריה רבי ינאי לפרדיסיה ההוא שתא

מתני׳ מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד וכולן אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו

גמ׳ תנא ובלבד שיכניסם בצנעא לתוך ביתו

רב יוסף הוה ליה כשורי עיילינהו ביממא

אמר ליה אביי והתניא ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו אמר ליה צנעא דהני יממא הוא כיון דבליליא בעו גברא יתירי ובעו מדוכרי דנורא אוושא מילתא

ושולה פשתנו מן המשרה כו׳ בעי מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו בניו אחריו

אם תימצי לומר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

תניה רגב

אדם חשוב שאני

האדם החשוב מופיע חמש פעמים במסכת מועד קטן, ארבע מתוכן בדפים י”א – י”ב, כהנמקה הניתנת למעשיהם ‏הנתונים בסימן שאלה של חכמים, מעשים אותם מתרצת סתמא דגמרא במילים: “אדם חשוב שאני”. המקרה ‏הראשון עוסק במר בריה דרב אחא שמנע מצמד שוורים אותם החזיק בשותפות, לחרוש בימי אבלו (י”א ע”ב). ‏המקרה השני נדרש למר זוטרא בריה…

מועד קטן יב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן יב

אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר

אמר רב פפא ואפילו חוץ לתחום לא אמרן אלא דליכא מתא דמקרבא להתם אבל איכא מתא דמקרבא להתם אסור

אמר רב משרשיא וכי ליכא מתא דמקרבא להתם נמי לא אמרן אלא בשבתות ובימים טובים דלא שכיחי אינשי דאזלי להתם אבל בחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלי ואתו להתם אסור

מר זוטרא בריה דרב נחמן בנו ליה אפדנא מקבלי קיבולת חוץ לתחום איקלע רב ספרא ורב הונא בר חיננא ולא עלו לגביה ואיכא דאמרי הוא נמי לא על בגוויה

והאמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אדם חשוב שאני ואיכא דאמרי סיועי סייע בתיבנא בהדייהו

רב חמא שרא להו לאבונגרי דבי ריש גלותא למיעבד להו עבידתא בחולא דמועדא אמר כיון דאגר לא קא שקלי שרשויי הוא דקא משרשו ליה ולית לן בה

תנו רבנן מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד ובמועד אסור כללו של דבר כל שהוא עושה אומר לגוי ועושה וכל שאינו עושה אינו אומר לגוי ועושה תניא אידך מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד ובלבד שלא ימדוד ושלא ישקול ושלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול

תנו רבנן אין מרביעין בהמה בחולו של מועד כיוצא בו אין מרביעין בבכור ולא בפסולי המוקדשין

תניא אידך אין מרביעין בהמה בחולו של מועד רבי יהודה אומר חמורה שתבעה מרביעין עליה זכר בשביל שלא תצטנן ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות

תנו רבנן אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד ואם באו מאליהן מותר

ואין מסייעין אותן ואין מוסרין להם שומר לנער את צאנם היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע מסייעין אותן ומוסרין להם שומר לנער את צאנם רבי אומר בשבת בטובה ביום טוב במזונות במועד בשכר אמר רב יוסף הלכתא כרבי

מתני׳ וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו זולף וגומר וגף כדרכו דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ

גמ׳ וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בההיא קאמר רבי יוסי משום דמישחא נפיש פסידיה אבל חמרא דלא נפיש פסידיה אימא מודי ליה לרבי יהודה ואי אשמעינן בתרייתא בההיא קאמר רבי יהודה אבל בהך אימא מודה לרבי יוסי צריכא

אמר רב יצחק בר אבא מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כרבי יוסי אמר רב יוסף הלכה כרבי יוסי

בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק מהו למישע חביתא דשיכרא בחולא דמועדא אמר להו סיני אמר הלכה כרבי יוסי אימור דאמר רבי יוסי בחמרא בשיכרא מי אמר

חמרא טעמא מאי משום דנפיש פסידיה שיכרא נמי אית בה פסידא דאמר אביי אמרה לי אם בר שית סאוי ושייע מבר תמני ולא שייע

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים בהלכה למאי הלכתא אמר רב דניאל בר קטינא אמר רב לומר שהן עקורות ואין למידות זו מזו

דאמר שמואל זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא רב דימי מנהרדעא אמר זופתין חביתא ואין זופתין כוזתא מר חייש לפסידא ומר חייש לטירחא

אמר אביי נקטינן הלכות מועד כהלכות שבת

יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחלה

רב הונא חצדו ליה חצדא במועדא איתיביה רבה בר רב הונא לרב הונא טוחנין קמח במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור דבר שאבוד במועד מותר לעשותו במועד דבר שאינו אבוד במועד אסור

במה דברים אמורים בתלושין מן הקרקע אבל מחובר לקרקע אפילו כולו אבוד אסור ואם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן ובלבד שלא ידוש בפרות

אמר ליה יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה דתניא כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל משום רבי יוסי דבר התלוש מן הקרקע אפילו מקצתו אבוד מותר והמחובר לקרקע אפילו כולו אבוד אסור

ואי רבי יוסי ידוש נמי בפרות הא אמר רב יצחק בר אבא מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כרבי יוסי

אמר לך הכא נמי כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא נמי לאו שינוי הוא

תנו רבנן טוחנין במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר

מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים

ורמינהו מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואף על פי שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך רבי יוסי בר יהודה אומר מערימין

רב חצדו ליה חצדא בחולא דמועדא שמע שמואל איקפד לימא שמואל כיחידאה סבירא ליה לא חצדא דחיטי הוה דלא הוה פסיד

ורב מאי טעמא עביד הכי אין לו מה יאכל הוה ושמואל לא סיימוה קמיה אי נמי אדם חשוב שאני

רבי יהודה נשיאה נפק בחומרתא דמדושא ואשתי מיא דאחים קפילא ארמאה שמע רבי אמי איקפד אמר רב יוסף מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא הא תניא השירין הנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר

אי משום דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה הא אמר שמואל בר יצחק אמר רב כל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי גוים אדם חשוב שאני

אמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אף על פי שאינו צריך אלא לנסורת שלו לייט עלה אביי

רב אשי הוה ליה אבא בשלנייא אזל למיקצייה בחולא דמועדא אמר ליה רב שילא משלנייא לרב אשי מאי דעתיך דקאמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אף על פי שאינו צריך אלא לנסורת שלו הא לייט עלה אביי אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה שבקיה והדר אתא

רב יהודה שרא למיעקר כיתנא ולמיקטל כשותא ולמיעקר שומשמי אמר ליה אביי לרב יוסף בשלמא כיתנא חזי לחפיפה כשותא חזי לשיכרא אלא שומשמי למאי חזי חזי לנזיי דאית בהו

רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדיסא דמטא זמניה בחולא דמועדא קטפיה לשנה שהיוה כולי עלמא לפרדיסייהו לחולא דמועדא אפקריה רבי ינאי לפרדיסיה ההוא שתא

מתני׳ מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד וכולן אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו

גמ׳ תנא ובלבד שיכניסם בצנעא לתוך ביתו

רב יוסף הוה ליה כשורי עיילינהו ביממא

אמר ליה אביי והתניא ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו אמר ליה צנעא דהני יממא הוא כיון דבליליא בעו גברא יתירי ובעו מדוכרי דנורא אוושא מילתא

ושולה פשתנו מן המשרה כו׳ בעי מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו בניו אחריו

אם תימצי לומר

גלול כלפי מעלה