Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בשבט תשפ״ב | 25 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מועד קטן יג

הדף היום מוקדש על ידי בקי ורינה באומל לזכר סבתא שלהם, שרה רייזל בת פרידה סימה. “סבתא הייתה אוהבת אדם ונפש חופשיה והרפתקנית, שהאמינה ויישמה לימוד גבוה לנשים בתקופות בהם זה לא היה נפוץ.”

הדף היום מוקדש ע”י הריאט הרטמן לזכר נשמת הוריה פרומה בת אסתר וברוך בן הינדה סטילמן.

הדף היום מוקדש ע”י הלן לואיס לכבוד יום הולדת של בתה מירם קונין “יום הולדת שמח לבתי היקרה ותודה לכל המורות במכון פרדס, דרישה, הדר ולחברותא שלה בכל רחבי העולם שעוזרים לה ללמוד תודה בהתלהבות ושמחה!”

הדף היום מוקדש ע”י ג’ודי (אסתר יהודית) תידור שוורץ לזכר נשמת סבתה, אסתר לאופר תידור.

הדף היום מוקדש ע”י רות רוטנברג לזכר נשמת בתה תניאל מילר.

תמונות 

אם דוחים את עשיית המלאכה לחול המועד, אסור ליהנות מהעבודה שנעשתה. אבל אם מת, האם היורשים גם אסורים ליהנות? האם העונש הוא על האדם או על הרכוש? נערכות השוואות למקרים אחרים כדי להגיע לתשובה. אם הכשירו את האדמה בשנת השמיטה, האם ניתן לזרוע לאחר שנת השמיטה? במה זה תלוי? אפשר לרכוש בתים, עבדים ובהמות אם הם צריכים אותם לחג או אם המוכר צריך כסף כדי לקנות מזון לחג. לפי זה אפשר למכור פריטים בחול המועד אם צריך כסף לאוכל, אבל האם אפשר לעבוד להרויח כסף גם אם צריך כסף לאוכל? מובאים מקורות, כולל משנתנו, כדי לנסות לענות על השאלה. לא ניתן להעביר חפצים מבית לבית אך ניתן להעביר חפצים מבית לחצר שכן נדרש פחות מאמץ. אי אפשר לאסוף פריטים מאומן בחול המועד אלא אם כן חוששים שהם ייגנבו משם, ובמקרה זה, אפשר להביא אותם לחצר הקרובה. מביאים ברייתא שאומרת שאפשר להביא חפצים לאומן ולהחזיר חפצים מאומן. איך אפשר לפתור את הסתירה? מה אפשר לעשות כדי להגן על תאנים שמתייבשות, מפני הגשמים? המוכרים יכולים למכור פריטים הדרושים לחג, בתנאי שהם עושים זאת באופן פרטי. ניתן לבצע צידה, דישה וטחינה גם בצינעה לצורך החג. רבי יוסי אומר שהם מחמירים. למי ולמה הוא התכוון? רב הונא התיר למוכרי תבלינים למכור באופן רגיל בחול המועד. איך זה יכול להיות? באילו מצבים מותר להתגלח בחול המועד?

צרם אזן בכור קנסו בנו אחריו משום דאיסורא דאורייתא

ואם תמצי לומר מכר עבדו לגוי ומת קנסו בנו אחריו משום דכל יומא מפקע ליה ממצות

הכא מאי גברא קניס רבנן והא ליתיה או דלמא ממונא קניס רבנן והא איתיה

אמר ליה תניתוה שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית ואמר רבי יוסי בר חנינא נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן הכא נמי לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן

אמר אביי נקטינן טימא טהרותיו ומת לא קנסו בנו אחריו מאי טעמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן

מתני׳ אין לוקחין בתים עבדים ובהמה אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל

גמ׳ בעא מיניה רבא מרב נחמן שכר פעולה שאין לו מה יאכל מהו אמר ליה תנינא או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל לאתויי מאי לאו לאתויי שכר פעולה אמר ליה לא פרושי קא מפרש

איתיביה אביי אין כותבין שטרי חוב במועד ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל הרי זה יכתוב שאין לו מה יאכל לאתויי מאי לאו לאתויי שכר פעולה שמע מינה

מותיב רב ששת וחכמים אומרים שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות החייטין והספרין והכובסין החייטין שכן הדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד הספרין והכובסין שכן הבאין ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מותרין לספר ולכבס בחולו של מועד

ואי סלקא דעתך שכר פעולה שאין לו מה יאכל שרי כל מלאכות נמי לישתרו דהא איכא שכר פעולה שאין לו מה יאכל

מתקיף לה רב פפא אלא מעתה בנין לישתרי שכן כותל הגוהה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה

מתקיף לה רבינא אלא מעתה לבלר לישתרי שכן כותבין קידושי נשים גיטין ושוברין

אלא אמר רב אשי מועד אארבעה עשר קא רמית מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן ארבעה עשר משום צורך יום טוב הוא מידי דצורך יום טוב שרו רבנן מידי דלאו צורך יום טוב לא שרו רבנן

מתני׳ אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו אין מביאין כלים מבית האומן אם חושש להם מפנן לחצר אחרת

גמ׳ והאמרת רישא אין מפנין כלל אמר אביי סיפא אתאן לבית שבחצר

ואין מביאין כלים מבית האומן אמר רב פפא בדיק לן רבא תנן אין מביאין כלים מבית האומן ורמינהו מוליכין ומביאין כלים מבית האומן ואף על פי שאינן לצורך המועד

ושנינן ליה כאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד איבעית אימא הא והא בחולו של מועד כאן במאמינו כאן בשאינו מאמינו

והתניא מביאין כלים מבית האומן כגון כד מבית הכדר וכוס מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבע ולא כלים מבית האומן ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ומניחו אצלו ואם אינו מאמינו מניחו בבית הסמוך לו ואם חושש להם שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת ואם אינו מאמינו מביאן בצנעה בתוך ביתו

תרצת מביאין מוליכין קשיא דקתני אין מביאין וכל שכן שאין מוליכין אלא מחוורתא כדשניין מעיקרא

מתני׳ מחפין את הקציעות בקש רבי יהודה אומר אף מעבין מוכרי פירות כסות וכלים מוכרים בצנעה לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצנעה לצורך המועד רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן

גמ׳ פליגי בה רבי חייא בר אבא ורבי אסי ותרוייהו משמיה דחזקיה ורבי יוחנן חד אמר מחפין אקלושי מעבין אסמוכי וחד אמר מחפין בין אקלושי בין אסמוכי מעבין עושה אותו כמין כרי תניא נמי הכי מעבין עושה אותו כמין כרי דברי רבי יהודה

מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה וכו׳ איבעיא להו הן החמירו על עצמן דלא הוו עבדי כלל או דלמא דהוו עבדי בצנעה

תא שמע מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד רבי יוסי אומר תגרי טבריא הן החמירו על עצמן שלא יהו מוכרין כל עיקר צדי חיות ועופות ודגים צדין בצנעה לצורך המועד רבי יוסי אומר צדי עכו הן החמירו על עצמן שלא יהו צדין כל עיקר דשושי חילקא טרגיס וטיסני דוששין בצנעה לצורך המועד רבי יוסי אומר דשושי ציפורי הן החמירו על עצמן שלא יהו דוששין כל עיקר

אמר אביי חילקא חדא לתרתי טרגיס חדא לתלת טיסני חדא לארבעה כי אתא רב דימי אמר כונתא

מיתיבי חילקא טרגיס וטיסני טמאין בכל מקום בשלמא למאן דאמר חדא לתרתי לתלת ולארבעה משום הכי טמאין בכל מקום דאתכשור אלא למאן דאמר כונתא אמאי טמאין בכל מקום הא לא איתכשור

כגון דמיקלפן דאי לאו דשרא להו במיא לא הוה מיקלפא ואמאי קרי ליה חילקא דשקל חלקיהו

מיתיבי הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש ומותר בלח ומותר באורז בחילקא וטרגיס וטיסני בשלמא למאן דאמר חדא לתרתי חדא לתלת וחדא לארבעה שפיר דנפקו להו מתורת דגן אלא למאן דאמר כונתא דגן מעליא הוא קשיא

רב הונא שרא להו להנהו כרופייתא למיזל לזבוני כי אורחייהו בשוקא איתיביה רב כהנא חנות פתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו

פתוחה לרשות הרבים פותח אחת ונועל אחת וערב יום טוב האחרון של חג מוציא ומעטר את שוקי העיר בפירות בשביל כבוד יום טוב האחרון מפני כבוד יום טוב האחרון אין שלא מפני כבוד יום טוב לא

לא קשיא הא בפירי הא בתבלין

הדרן עלך מי שהפך

מתני׳ ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו

ואלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מועד קטן יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן יג

צרם אזן בכור קנסו בנו אחריו משום דאיסורא דאורייתא

ואם תמצי לומר מכר עבדו לגוי ומת קנסו בנו אחריו משום דכל יומא מפקע ליה ממצות

הכא מאי גברא קניס רבנן והא ליתיה או דלמא ממונא קניס רבנן והא איתיה

אמר ליה תניתוה שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית ואמר רבי יוסי בר חנינא נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן הכא נמי לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן

אמר אביי נקטינן טימא טהרותיו ומת לא קנסו בנו אחריו מאי טעמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן

מתני׳ אין לוקחין בתים עבדים ובהמה אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל

גמ׳ בעא מיניה רבא מרב נחמן שכר פעולה שאין לו מה יאכל מהו אמר ליה תנינא או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל לאתויי מאי לאו לאתויי שכר פעולה אמר ליה לא פרושי קא מפרש

איתיביה אביי אין כותבין שטרי חוב במועד ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל הרי זה יכתוב שאין לו מה יאכל לאתויי מאי לאו לאתויי שכר פעולה שמע מינה

מותיב רב ששת וחכמים אומרים שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות החייטין והספרין והכובסין החייטין שכן הדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד הספרין והכובסין שכן הבאין ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מותרין לספר ולכבס בחולו של מועד

ואי סלקא דעתך שכר פעולה שאין לו מה יאכל שרי כל מלאכות נמי לישתרו דהא איכא שכר פעולה שאין לו מה יאכל

מתקיף לה רב פפא אלא מעתה בנין לישתרי שכן כותל הגוהה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה

מתקיף לה רבינא אלא מעתה לבלר לישתרי שכן כותבין קידושי נשים גיטין ושוברין

אלא אמר רב אשי מועד אארבעה עשר קא רמית מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן ארבעה עשר משום צורך יום טוב הוא מידי דצורך יום טוב שרו רבנן מידי דלאו צורך יום טוב לא שרו רבנן

מתני׳ אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו אין מביאין כלים מבית האומן אם חושש להם מפנן לחצר אחרת

גמ׳ והאמרת רישא אין מפנין כלל אמר אביי סיפא אתאן לבית שבחצר

ואין מביאין כלים מבית האומן אמר רב פפא בדיק לן רבא תנן אין מביאין כלים מבית האומן ורמינהו מוליכין ומביאין כלים מבית האומן ואף על פי שאינן לצורך המועד

ושנינן ליה כאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד איבעית אימא הא והא בחולו של מועד כאן במאמינו כאן בשאינו מאמינו

והתניא מביאין כלים מבית האומן כגון כד מבית הכדר וכוס מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבע ולא כלים מבית האומן ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ומניחו אצלו ואם אינו מאמינו מניחו בבית הסמוך לו ואם חושש להם שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת ואם אינו מאמינו מביאן בצנעה בתוך ביתו

תרצת מביאין מוליכין קשיא דקתני אין מביאין וכל שכן שאין מוליכין אלא מחוורתא כדשניין מעיקרא

מתני׳ מחפין את הקציעות בקש רבי יהודה אומר אף מעבין מוכרי פירות כסות וכלים מוכרים בצנעה לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצנעה לצורך המועד רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן

גמ׳ פליגי בה רבי חייא בר אבא ורבי אסי ותרוייהו משמיה דחזקיה ורבי יוחנן חד אמר מחפין אקלושי מעבין אסמוכי וחד אמר מחפין בין אקלושי בין אסמוכי מעבין עושה אותו כמין כרי תניא נמי הכי מעבין עושה אותו כמין כרי דברי רבי יהודה

מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה וכו׳ איבעיא להו הן החמירו על עצמן דלא הוו עבדי כלל או דלמא דהוו עבדי בצנעה

תא שמע מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד רבי יוסי אומר תגרי טבריא הן החמירו על עצמן שלא יהו מוכרין כל עיקר צדי חיות ועופות ודגים צדין בצנעה לצורך המועד רבי יוסי אומר צדי עכו הן החמירו על עצמן שלא יהו צדין כל עיקר דשושי חילקא טרגיס וטיסני דוששין בצנעה לצורך המועד רבי יוסי אומר דשושי ציפורי הן החמירו על עצמן שלא יהו דוששין כל עיקר

אמר אביי חילקא חדא לתרתי טרגיס חדא לתלת טיסני חדא לארבעה כי אתא רב דימי אמר כונתא

מיתיבי חילקא טרגיס וטיסני טמאין בכל מקום בשלמא למאן דאמר חדא לתרתי לתלת ולארבעה משום הכי טמאין בכל מקום דאתכשור אלא למאן דאמר כונתא אמאי טמאין בכל מקום הא לא איתכשור

כגון דמיקלפן דאי לאו דשרא להו במיא לא הוה מיקלפא ואמאי קרי ליה חילקא דשקל חלקיהו

מיתיבי הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש ומותר בלח ומותר באורז בחילקא וטרגיס וטיסני בשלמא למאן דאמר חדא לתרתי חדא לתלת וחדא לארבעה שפיר דנפקו להו מתורת דגן אלא למאן דאמר כונתא דגן מעליא הוא קשיא

רב הונא שרא להו להנהו כרופייתא למיזל לזבוני כי אורחייהו בשוקא איתיביה רב כהנא חנות פתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו

פתוחה לרשות הרבים פותח אחת ונועל אחת וערב יום טוב האחרון של חג מוציא ומעטר את שוקי העיר בפירות בשביל כבוד יום טוב האחרון מפני כבוד יום טוב האחרון אין שלא מפני כבוד יום טוב לא

לא קשיא הא בפירי הא בתבלין

הדרן עלך מי שהפך

מתני׳ ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו

ואלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין

גלול כלפי מעלה