Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ד בשבט תשפ״ב | 26 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מועד קטן יד

הדף היום מוקדש ע”י סונדריה אטקין לזכר נשמת סבתא שלה, רחל בת הרי.

מי מותר להתגלח או לכבס בחול המועד? למה אסור להתגלח בחול המועד? שאל רבי זירא: אם מחמת אונס לא היה יכול להתגלח לפני החג, האם יורשה לו להתגלח בחול המועד – האם נתיר בגלל שזה לא באשמתו או שמא נדאג שזה לא מוכר שזה לא באשמתו ואנשים יכולים ללמוד ממנו שאפשר להתגלח בחול המועד? אביי אומר, שאין להבחין בין אנשים שונים בסיטואציות שונות – אם חלקם לא יכולים להתגלח, אז כולם לא יכולים להתגלח. לרב אשי היה גרסה שונה בשאלת רבי זירא והתשובה שניתנה. המשנה מתירה למי שהיה בחוץ לארץ וחזר להתגלח בחול המועד. המשנה אינה מסכימה עם דעת רבי יהודה שאומר מי שהיה בחוץ לארץ לא יצא בהיתר ולכן אינו יכול להתגלח. רבא מגביל את הוויכוח בין הרבנים לרבי יהודה למקרה שבו עזבו כדי להרוויח. עולה קושי על רבא מברייתא ונפתר. שמואל לימד שילד שנולד בחג יכול להסתפר בחג אם יש צורך בכך. מביאים דיוק מברייתא שממנו מקשים על שמואל. רב אשי פותר את הבעיה. מובא גרסה אחרת של דבריו של שמואל והדיון שלאחריו. נוהגי אבלות אינם מתקיימים בחג בין אם החלו לפני החג ובין אם לא. האם חוקי הנידוי נהוגים בחג? רב יוסף מביא מקור כדי להגיע תשובה אבל לאביי מקשה על דבריו. אביי מביא משנתינו כדי לענות על השאלה אך רבא דוחה את דבריו. האם מצורע חייב לקיים את כל הלכות הריחוק בחג? אביי מנסה להוכיח זאת ללא הצלחה ממשנתנו. רבא מביא מקור משלו כדי למצוא תשובה.

 

ומנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר

מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג הזבין והזבות והנדות והיולדות וכל העולין מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין ושאר כל אדם אסורין

גמ׳ ושאר כל אדם מאי טעמא אסורין

כדתנן אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי אלעזר מאי טעמא כדי שלא יכנסו למשמרתן כשהן מנוולין הכא נמי כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין

בעי רבי זירא אבדה לו אבידה ערב הרגל כיון דאניס מותר או דלמא כיון דלא מוכחא מילתא לא

אמר אביי יאמרו כל הסריקין אסורין סריקי בייתוס מותרין

ולטעמיך הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד התם נמי יאמרו כל הסריקין אסורין סריקי בייתוס מותרין

הא אתמר עלה אמר מר בר רב אשי איזורו מוכיח עליו

רב אשי מתני בעי רבי זירא אומן שאבדה לו אבידה ערב הרגל מהו כיון דאומן הוא מוכחא מילתא או דלמא כיון דלא מוכחא מילתא כי הנך לא תיקו

ממדינת הים מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשות

אמר רבא לשוט דברי הכל אסור למזונות דברי הכל מותר לא נחלקו אלא להרויחא מר מדמי ליה כלשוט ומר מדמי ליה כלמזונות

מיתיבי אמר רבי נראין דברי רבי יהודה כשיצא שלא ברשות ודברי חכמים כשיצא ברשות מאי שלא ברשות אילימא לשוט והאמרת דברי הכל אסור ואלא למזונות והאמרת דברי הכל מותר אלא פשיטא להרויחא

אימא סיפא נראין דברי חכמים כשיצא ברשות מאי ברשות אילימא למזונות הא אמרת דברי הכל מותר ואלא להרויחא והא אמרת נראין דברי רבי יהודה בהא

הכי קאמר נראין דברי רבי יהודה לרבנן כשיצא שלא ברשות ומאי ניהו לשוט שאפילו חכמים לא נחלקו עליו אלא להרויחא אבל לשוט מודו ליה ונראין דברי רבנן לרבי יהודה כשיצא ברשות ומאי ניהו למזונות שאפילו רבי יהודה לא נחלק עליהם אלא להרויחא אבל למזונות מודה להו

אמר שמואל קטן הנולד במועד מותר לגלח במועד שאין לך בית האסורין גדול מזה במועד אין מעיקרא לא

מתיב רב פנחס כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד מותר לגלח בימי אבלו הא אסור לגלח במועד אסור לגלח בימי אבלו

ואי אמרת קטן אית ביה פלוגתא נמצאת אבילות נוהגת בקטן

והתניא מקרעין לקטן מפני עגמת נפש

אמר רב אשי מי קתני הא אסורין דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר

אמימר ואי תימא רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי אמר שמואל קטן מותר לגלחו במועד לא שנא נולד במועד ולא שנא נולד מעיקרא

אמר רב פנחס אף אנן נמי תנינא כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד מותר לגלח בימי אבלו הא אסורין לגלח במועד אסורין לגלח בימי אבלו

אי אמרת קטן אסור נמצאת אבילות נוהגת בקטן ותניא מקרעין לקטן מפני עגמת נפש

אמר רב אשי מי קתני הא אסורין דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר

אבל אינו נוהג אבילותו ברגל שנאמר ושמחת בחגך

אי אבילות דמעיקרא הוא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד ואי אבילות דהשתא הוא לא אתי עשה דיחיד ודחי עשה דרבים

מנודה מהו שינהוג נידויו ברגל אמר רב יוסף תא שמע דנין דיני נפשות ודיני מכות ודיני ממונות ואי לא ציית דינא משמתינן ליה

ואי סלקא דעתך אינו נוהג נידויו ברגל משומת ואתי מעיקרא אתי רגל דחי ליה השתא משמתינן ליה אנן

אמר ליה אביי ודלמא לעיוני בדיניה דאי לא תימא הכי דיני נפשות דקתני הכא נמי דקטלין ליה

והא קא מימנעי משמחת יום טוב דתניא רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין (שראו באחד) שהרגו את הנפש שאין טועמין כל אותו היום תלמוד לומר לא תאכלו על הדם

אלא לעיוני בדיניה הכא נמי לעיוני בדיניה אמר ליה אם כן נמצאת מענה את דינו

אתו מצפרא ומעייני בדיניה ועיילי ואכלי ושתו כולי יומא והדר אתו בשקיעת החמה וגמרינן לדיניה וקטלו ליה

אמר אביי תא שמע ומנודה שהתירו לו חכמים

אמר רבא מי קתני שהתירוהו חכמים שהתירו לו חכמים קתני דאזל ופייסיה לבעל דיניה ואתי קמי דרבנן ושרו ליה

מצורע מהו שינהיג צרעתו ברגל אמר אביי תא שמע והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו הא בימי טומאתו נהיג

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בימי טומאתו דלא נהיג אבל לטהרתו ניגזור שמא ישהה קרבנותיו קמשמע לן

אמר רבא תא שמע והצרוע לרבות כהן גדול והא כהן גדול דכל השנה כרגל לכולי עלמא דמי דתנן כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל שמע מינה נוהג צרעתו ברגל שמע מינה

אבל אסור בתספורת מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל דכולי עלמא אסור

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

האם שמחה מנצחת עצב? – גפ”ת 88

מה קורה כאשר חג פוגש אבלות? מדוע שמחה מנצחת עצב? האומנם שמחה מנצחת עצב? לדעתי לא וגם לא לדעת הגמרא והראשונים. הצטרפו ללימוד ראשון של החלק הכואב של מועד קטן – ענייני אבלות

מועד קטן יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן יד

ומנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר

מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג הזבין והזבות והנדות והיולדות וכל העולין מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין ושאר כל אדם אסורין

גמ׳ ושאר כל אדם מאי טעמא אסורין

כדתנן אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי אלעזר מאי טעמא כדי שלא יכנסו למשמרתן כשהן מנוולין הכא נמי כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין

בעי רבי זירא אבדה לו אבידה ערב הרגל כיון דאניס מותר או דלמא כיון דלא מוכחא מילתא לא

אמר אביי יאמרו כל הסריקין אסורין סריקי בייתוס מותרין

ולטעמיך הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד התם נמי יאמרו כל הסריקין אסורין סריקי בייתוס מותרין

הא אתמר עלה אמר מר בר רב אשי איזורו מוכיח עליו

רב אשי מתני בעי רבי זירא אומן שאבדה לו אבידה ערב הרגל מהו כיון דאומן הוא מוכחא מילתא או דלמא כיון דלא מוכחא מילתא כי הנך לא תיקו

ממדינת הים מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשות

אמר רבא לשוט דברי הכל אסור למזונות דברי הכל מותר לא נחלקו אלא להרויחא מר מדמי ליה כלשוט ומר מדמי ליה כלמזונות

מיתיבי אמר רבי נראין דברי רבי יהודה כשיצא שלא ברשות ודברי חכמים כשיצא ברשות מאי שלא ברשות אילימא לשוט והאמרת דברי הכל אסור ואלא למזונות והאמרת דברי הכל מותר אלא פשיטא להרויחא

אימא סיפא נראין דברי חכמים כשיצא ברשות מאי ברשות אילימא למזונות הא אמרת דברי הכל מותר ואלא להרויחא והא אמרת נראין דברי רבי יהודה בהא

הכי קאמר נראין דברי רבי יהודה לרבנן כשיצא שלא ברשות ומאי ניהו לשוט שאפילו חכמים לא נחלקו עליו אלא להרויחא אבל לשוט מודו ליה ונראין דברי רבנן לרבי יהודה כשיצא ברשות ומאי ניהו למזונות שאפילו רבי יהודה לא נחלק עליהם אלא להרויחא אבל למזונות מודה להו

אמר שמואל קטן הנולד במועד מותר לגלח במועד שאין לך בית האסורין גדול מזה במועד אין מעיקרא לא

מתיב רב פנחס כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד מותר לגלח בימי אבלו הא אסור לגלח במועד אסור לגלח בימי אבלו

ואי אמרת קטן אית ביה פלוגתא נמצאת אבילות נוהגת בקטן

והתניא מקרעין לקטן מפני עגמת נפש

אמר רב אשי מי קתני הא אסורין דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר

אמימר ואי תימא רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי אמר שמואל קטן מותר לגלחו במועד לא שנא נולד במועד ולא שנא נולד מעיקרא

אמר רב פנחס אף אנן נמי תנינא כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד מותר לגלח בימי אבלו הא אסורין לגלח במועד אסורין לגלח בימי אבלו

אי אמרת קטן אסור נמצאת אבילות נוהגת בקטן ותניא מקרעין לקטן מפני עגמת נפש

אמר רב אשי מי קתני הא אסורין דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר

אבל אינו נוהג אבילותו ברגל שנאמר ושמחת בחגך

אי אבילות דמעיקרא הוא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד ואי אבילות דהשתא הוא לא אתי עשה דיחיד ודחי עשה דרבים

מנודה מהו שינהוג נידויו ברגל אמר רב יוסף תא שמע דנין דיני נפשות ודיני מכות ודיני ממונות ואי לא ציית דינא משמתינן ליה

ואי סלקא דעתך אינו נוהג נידויו ברגל משומת ואתי מעיקרא אתי רגל דחי ליה השתא משמתינן ליה אנן

אמר ליה אביי ודלמא לעיוני בדיניה דאי לא תימא הכי דיני נפשות דקתני הכא נמי דקטלין ליה

והא קא מימנעי משמחת יום טוב דתניא רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין (שראו באחד) שהרגו את הנפש שאין טועמין כל אותו היום תלמוד לומר לא תאכלו על הדם

אלא לעיוני בדיניה הכא נמי לעיוני בדיניה אמר ליה אם כן נמצאת מענה את דינו

אתו מצפרא ומעייני בדיניה ועיילי ואכלי ושתו כולי יומא והדר אתו בשקיעת החמה וגמרינן לדיניה וקטלו ליה

אמר אביי תא שמע ומנודה שהתירו לו חכמים

אמר רבא מי קתני שהתירוהו חכמים שהתירו לו חכמים קתני דאזל ופייסיה לבעל דיניה ואתי קמי דרבנן ושרו ליה

מצורע מהו שינהיג צרעתו ברגל אמר אביי תא שמע והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו הא בימי טומאתו נהיג

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בימי טומאתו דלא נהיג אבל לטהרתו ניגזור שמא ישהה קרבנותיו קמשמע לן

אמר רבא תא שמע והצרוע לרבות כהן גדול והא כהן גדול דכל השנה כרגל לכולי עלמא דמי דתנן כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל שמע מינה נוהג צרעתו ברגל שמע מינה

אבל אסור בתספורת מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל דכולי עלמא אסור

גלול כלפי מעלה