Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בשבט תשפ״ב | 27 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מועד קטן טו

הדף היום מוקדש ע”י תרי קרישובה ורב חיים הרינג להולדת הנכדה.

תמונות

הגמרא עוברת על 13 נושאים שונים ומנסה לקבוע האם הן אסורות/רלוונטיות לאבל, למנודה ולמצורע. נושאים כמו כביסה, מלאכה, קריעה, לימוד תורה, תשמיש המיטה, נעילת נעליים וכדומה. תשובות מובאות מהתנ”ך או ממקורות תנאיים.

מנודין ומצורעין מה הן בתספורת תא שמע מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס

מנודה שמת בית דין סוקלין את ארונו רבי יהודה אומר לא שיעמידו עליו גל אבנים כגלו של עכן אלא בית דין שולחין ומניחין אבן גדולה על ארונו ללמדך שכל המתנדה ומת בנידויו בית דין סוקלין את ארונו

אבל חייב בעטיפת הראש מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ולא תעטה על שפם מכלל דכולי עלמא מיחייבי

מנודה מהו בעטיפת הראש אמר רב יוסף תא שמע והן מתעטפין ויושבין כמנודין וכאבלים עד שירחמו עליהם מן השמים אמר ליה אביי דלמא מנודה לשמים שאני דחמיר

מצורע מהו בעטיפת הראש תא שמע ועל שפם יעטה מכלל שחייב בעטיפת הראש שמע מינה

אבל אסור להניח תפילין מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דכולי עלמא אסור

מנודה מהו בתפילין תיקו מצורע מהו בתפילין תא שמע והצרוע לרבות כהן גדול בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעים וראשו יהיה פרוע אין פריעה אלא גידול שער דברי רבי אליעזר

רבי עקיבא אומר נאמרה הוייה בראש ונאמרה הוייה בבגד מה הוייה האמורה בבגד דבר שחוץ מגופו אף הוייה בראש דבר שחוץ מגופו מאי לאו אתפילין

אמר רב פפא לא אכומתא וסודרא

אבל אסור בשאילת שלום דקאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום

מנודה מהו בשאילת שלום אמר רב יוסף תא שמע ובשאילת שלום שבין אדם לחברו כבני אדם הנזופין למקום אמר ליה אביי דלמא מנודה לשמים שאני דחמיר

מצורע מהו בשאילת שלום תא שמע ועל שפם יעטה שיהו שפתותיו מדובקות זו בזו שיהא כמנודה וכאבל ואסור בשאילת שלום שמע מינה

וניפשוט מינה למנודה אמר רב אחא בר פנחס משמיה דרב יוסף מי קתני שאסור שיהא כמנודה וכאבל [קתני] במילי אחרנייתא ואסור נמי בשאילת שלום

אבל אסור בדברי תורה מדקאמר רחמנא ליחזקאל דם

מנודה מהו בדברי תורה אמר רב יוסף תא שמע מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו

מוחרם לא שונה ולא שונין לו לא נשכר ולא נשכרין לו אבל שונה הוא לעצמו שלא יפסיק את למודו ועושה לו חנות קטנה בשביל פרנסתו

ואמר רב זבוני מיא בפקתא דערבות שמע מינה

מצורע מהו בדברי תורה תא שמע והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה׳ אלהיך בחורב מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה

מכאן אמרו הזבין והמצורעין ובועלי נדות מותרין לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במדרש ובתלמוד בהלכות ובאגדות ובעלי קריין אסורין שמע מינה

אבל אסור בתכבוסת דכתיב וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת

מנודין ומצורעין מה הן בתכבוסת תא שמע מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס שמע מינה

אבל חייב בקריעה דקאמר להו רחמנא לבני אהרן לא תפרומו מכלל דכולי עלמא מיחייבי

מנודה מהו בקריעה תיקו

מצורע מהו בקריעה תא שמע בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעין שמע מינה

אבל חייב בכפיית המטה דתני בר קפרא

דמות דיוקני נתתי בהן ובעונותיהם הפכתיה כפו מטותיהן עליה מנודה ומצורע מה הן בכפיית המטה תיקו

אבל אסור בעשיית מלאכה דכתיב והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור במלאכה אף אבל אסור במלאכה

מנודה מהו בעשיית מלאכה אמר רב יוסף תא שמע כשאמרו אסור בעשיית מלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל מאי לאו אכולהו לא אשארא

תא שמע מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו שמע מינה מצורע מהו בעשיית מלאכה תיקו

אבל אסור ברחיצה דכתיב ואל תסוכי שמן ורחיצה בכלל סיכה

מנודה מהו ברחיצה אמר רב יוסף תא שמע כשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל מאי לאו אכולהו לא אשארא מצורע מהו ברחיצה תיקו

אבל אסור בנעילת הסנדל מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ונעליך תשים ברגליך מכלל דכולי עלמא אסור

מנודה מהו בנעילת הסנדל אמר רב יוסף תא שמע כשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר הא כיצד יצא לדרך נועל נכנס לעיר חולץ וכן אתה מוצא במנודה ובאבל מאי לאו אכולהו לא אשארא

מצורע מהו בנעילת הסנדל תיקו

אבל אסור בתשמיש המטה דכתיב וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה מכלל דמעיקרא אסור

מנודה מהו בתשמיש המטה אמר רב יוסף תא שמע כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו ושימשו מטותיהן אמר ליה אביי ודלמא מנודה לשמים שאני דקיל

קיל והא אמרת חמיר ספוקי מספקא ליה זיל הכא קמדחי ליה וזיל הכא קמדחי ליה

מצורע מהו בתשמיש המטה תא שמע דתניא וישב מחוץ לאהלו שיהא כמנודה וכאבל ואסור בתשמיש המטה ואין אהלו אלא אשתו שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם שמע מינה

וניפשוט נמי למנודה אמר רב הונא בריה דרב פנחס משמיה דרב יוסף מי קתני שאסור שיהא כמנודה וכאבל במילי אחרנייתא ואסור נמי בתשמיש המטה

אבל אינו משלח קרבנותיו דתניא רבי שמעון אומר שלמים בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא אונן

מנודה מהו שישלח קרבנותיו אמר רב יוסף תא שמע כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו ושלחו קרבנותיהן אמר ליה אביי ודלמא מנודה לשמים שאני דקיל

קיל והאמרת חמיר ספוקי מספקא ליה ומדחי ליה

מצורע מהו שישלח קרבנותיו תא שמע דתניא ואחרי טהרתו אחר פרישתו מן המת שבעת ימים יספרו לו אלו שבעת ימי ספירו וביום באו אל הקודש אל החצר הפנימית לשרת בקודש יקריב חטאתו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מועד קטן טו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן טו

מנודין ומצורעין מה הן בתספורת תא שמע מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס

מנודה שמת בית דין סוקלין את ארונו רבי יהודה אומר לא שיעמידו עליו גל אבנים כגלו של עכן אלא בית דין שולחין ומניחין אבן גדולה על ארונו ללמדך שכל המתנדה ומת בנידויו בית דין סוקלין את ארונו

אבל חייב בעטיפת הראש מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ולא תעטה על שפם מכלל דכולי עלמא מיחייבי

מנודה מהו בעטיפת הראש אמר רב יוסף תא שמע והן מתעטפין ויושבין כמנודין וכאבלים עד שירחמו עליהם מן השמים אמר ליה אביי דלמא מנודה לשמים שאני דחמיר

מצורע מהו בעטיפת הראש תא שמע ועל שפם יעטה מכלל שחייב בעטיפת הראש שמע מינה

אבל אסור להניח תפילין מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דכולי עלמא אסור

מנודה מהו בתפילין תיקו מצורע מהו בתפילין תא שמע והצרוע לרבות כהן גדול בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעים וראשו יהיה פרוע אין פריעה אלא גידול שער דברי רבי אליעזר

רבי עקיבא אומר נאמרה הוייה בראש ונאמרה הוייה בבגד מה הוייה האמורה בבגד דבר שחוץ מגופו אף הוייה בראש דבר שחוץ מגופו מאי לאו אתפילין

אמר רב פפא לא אכומתא וסודרא

אבל אסור בשאילת שלום דקאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום

מנודה מהו בשאילת שלום אמר רב יוסף תא שמע ובשאילת שלום שבין אדם לחברו כבני אדם הנזופין למקום אמר ליה אביי דלמא מנודה לשמים שאני דחמיר

מצורע מהו בשאילת שלום תא שמע ועל שפם יעטה שיהו שפתותיו מדובקות זו בזו שיהא כמנודה וכאבל ואסור בשאילת שלום שמע מינה

וניפשוט מינה למנודה אמר רב אחא בר פנחס משמיה דרב יוסף מי קתני שאסור שיהא כמנודה וכאבל [קתני] במילי אחרנייתא ואסור נמי בשאילת שלום

אבל אסור בדברי תורה מדקאמר רחמנא ליחזקאל דם

מנודה מהו בדברי תורה אמר רב יוסף תא שמע מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו

מוחרם לא שונה ולא שונין לו לא נשכר ולא נשכרין לו אבל שונה הוא לעצמו שלא יפסיק את למודו ועושה לו חנות קטנה בשביל פרנסתו

ואמר רב זבוני מיא בפקתא דערבות שמע מינה

מצורע מהו בדברי תורה תא שמע והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה׳ אלהיך בחורב מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה

מכאן אמרו הזבין והמצורעין ובועלי נדות מותרין לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במדרש ובתלמוד בהלכות ובאגדות ובעלי קריין אסורין שמע מינה

אבל אסור בתכבוסת דכתיב וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת

מנודין ומצורעין מה הן בתכבוסת תא שמע מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס שמע מינה

אבל חייב בקריעה דקאמר להו רחמנא לבני אהרן לא תפרומו מכלל דכולי עלמא מיחייבי

מנודה מהו בקריעה תיקו

מצורע מהו בקריעה תא שמע בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעין שמע מינה

אבל חייב בכפיית המטה דתני בר קפרא

דמות דיוקני נתתי בהן ובעונותיהם הפכתיה כפו מטותיהן עליה מנודה ומצורע מה הן בכפיית המטה תיקו

אבל אסור בעשיית מלאכה דכתיב והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור במלאכה אף אבל אסור במלאכה

מנודה מהו בעשיית מלאכה אמר רב יוסף תא שמע כשאמרו אסור בעשיית מלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל מאי לאו אכולהו לא אשארא

תא שמע מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו שמע מינה מצורע מהו בעשיית מלאכה תיקו

אבל אסור ברחיצה דכתיב ואל תסוכי שמן ורחיצה בכלל סיכה

מנודה מהו ברחיצה אמר רב יוסף תא שמע כשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל מאי לאו אכולהו לא אשארא מצורע מהו ברחיצה תיקו

אבל אסור בנעילת הסנדל מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ונעליך תשים ברגליך מכלל דכולי עלמא אסור

מנודה מהו בנעילת הסנדל אמר רב יוסף תא שמע כשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר הא כיצד יצא לדרך נועל נכנס לעיר חולץ וכן אתה מוצא במנודה ובאבל מאי לאו אכולהו לא אשארא

מצורע מהו בנעילת הסנדל תיקו

אבל אסור בתשמיש המטה דכתיב וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה מכלל דמעיקרא אסור

מנודה מהו בתשמיש המטה אמר רב יוסף תא שמע כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו ושימשו מטותיהן אמר ליה אביי ודלמא מנודה לשמים שאני דקיל

קיל והא אמרת חמיר ספוקי מספקא ליה זיל הכא קמדחי ליה וזיל הכא קמדחי ליה

מצורע מהו בתשמיש המטה תא שמע דתניא וישב מחוץ לאהלו שיהא כמנודה וכאבל ואסור בתשמיש המטה ואין אהלו אלא אשתו שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם שמע מינה

וניפשוט נמי למנודה אמר רב הונא בריה דרב פנחס משמיה דרב יוסף מי קתני שאסור שיהא כמנודה וכאבל במילי אחרנייתא ואסור נמי בתשמיש המטה

אבל אינו משלח קרבנותיו דתניא רבי שמעון אומר שלמים בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא אונן

מנודה מהו שישלח קרבנותיו אמר רב יוסף תא שמע כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו ושלחו קרבנותיהן אמר ליה אביי ודלמא מנודה לשמים שאני דקיל

קיל והאמרת חמיר ספוקי מספקא ליה ומדחי ליה

מצורע מהו שישלח קרבנותיו תא שמע דתניא ואחרי טהרתו אחר פרישתו מן המת שבעת ימים יספרו לו אלו שבעת ימי ספירו וביום באו אל הקודש אל החצר הפנימית לשרת בקודש יקריב חטאתו

גלול כלפי מעלה