Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט בשבט תשפ״ב | 31 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מועד קטן יט

הדף היום מוקדש ע”י קרול רובינסון וארט גולד לזכר נשמת אמא של קרול הודה בת משה.

תמונות

אי אפשר לכתוב שטר חוב בחול המועד אלא אם הלווה אינו אמין או שהסופר צריך כסף עבור אוכל. אי אפשר לכתוב ספרי תורה, תפילין ומזוזות. רבי יהודה חולק ומתיר לכתוב לעצמו תפילין ומזוזות ולטוות חוט להכין חוטי תכלת לציצית. בברייתא מובאים כמה דעות שונות לגבי איך אפשר לכתוב תפילין ומזוזות גם לאחרים. כשטווים את הצמר, האם צריך לעשות שינוי ואם כן, כמה צריך לשנות? באילו מצבים החג מבטל שבעה או שלושים? האם זה חל על כל החגים לרבות ראש השנה ויום כיפור? האם היום הראשון של חג השבועות שובר אבלות כמו סוכות ופסח? כשהחגים מבטלים שלושים, האם זה מתבטל לגמרי? בכל הנושאים הללו יש דעות שונות. אבא שאול סובר (נגד החכמים) שהיום השביעי נחשב גם כשבעה וגם כשלישים כי מקצת היום ככולו – חלק מהיום נחשב כיום שלם. המחלוקת ביניהם תהיה במקרה שחל החג יום השמיני, לאבא שאול, בגלל שהחלו השלושים ביום השביעי החג מבטל את השלושים. לחכמים, החג לא מבטל שלושים כי לא נהג דיני שלושים לפני שהחג היתחיל. אבל חכמים מסכימים שאפשר להתגלח בשביעי אם החג יוצא ביום ט’ ויום לפני החג היה שבת. האם אנו סוברים כאבא שאול או כחכמים לשבעה ולשלושים? מהיכן נלמד מושג השלושים? אם נקבר בחג, השבעה מתחילה לאחר מכן, אבל מתי מתחילים שלושים (שהרי דיני שלושים זהים לחול המועד – אסור להתגלח בשניהם)?

וטווה על יריכו תכלת לציציתו

גמ׳ תנו רבנן כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על יריכו תכלת לציציתו ולאחרים בטובה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מערים ומוכר את שלו וחוזר וכותב לעצמו רבי יוסי אומר כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו

אורי ליה רב לרב חננאל ואמרי לה רבה בר בר חנה לרב חננאל הלכה כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו

וטווה על יריכו תכלת תנו רבנן טווה אדם על יריכו תכלת לציציתו אבל לא באבן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אף באבן רבי יהודה אומר משמו באבן אבל לא בפלך וחכמים אומרים בין באבן בין בפלך

אמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה בין באבן בין בפלך והלכה כותב כדרכו ומוכר כדי פרנסתו

מתני׳ הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שבעה שמונה בטלו הימנו גזרת שלשים

מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת רגלים מפסיקין ואינן עולין

רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת

רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ראש השנה ויום הכפורים כשבת

גמ׳ אמר רב גזרת בטלו ימים לא בטלו וכן אמר רבי הונא גזרת בטלו ימים לא בטלו ורב ששת אמר אפילו ימים נמי בטלו

מאי טעמא ימים לא בטלו שאם לא גילח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל

והתניא הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שבעה שמונה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שלשים ומגלח ערב הרגל אם לא גילח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל

אבא שאול אומר מותר לגלח אחר הרגל שכשם שמצות שלשה מבטלת גזרת שבעה כך מצות שבעה מבטלת גזרת שלשים

שבעה והאנן שמונה תנן קסבר אבא שאול מקצת היום ככולו ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא הלכה כאבא שאול

ומודים חכמים לאבא שאול כשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל שמותר לגלח בערב שבת

כמאן אזלא הא דאמר רב עמרם אמר רב אבל כיון שעמדו מנחמין מאצלו מותר ברחיצה כמאן כאבא שאול

אמר אביי הלכה כאבא שאול ביום שבעה ומודים חכמים לאבא שאול ביום שלשים דאמרינן מקצת היום ככולו

רבא אמר הלכה כאבא שאול ביום שלשים ואין הלכה כאבא שאול ביום שבעה ונהרדעי אמרי הלכה כאבא שאול בזו ובזו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל

שלשים יום מנלן יליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו וכתיב התם גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים

והתם מנלן אמר רב מתנה סתם נזירות שלשים יום מאי טעמא אמר קרא קדוש יהיה יהיה בגימטריא תלתין הוו

אמר רב הונא בריה דרב יהושע הכל מודין כשחל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב

אמר רב נחמיה בריה דרב יהושע אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא דיתבי וקאמרי הלכה כרב הונא בריה דרב יהושע איכא דאמרי אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע דיתבי וקאמרי הכל מודים שאם חל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב

בעא מיניה אביי מרבא קברו ברגל רגל עולה לו למנין שלשיםאו אין רגל עולה לו למנין שלשים למנין שבעה לא קמיבעיא לי דלא נהגא מצות שבעה ברגל כי קא מיבעיא לי למנין שלשים דקא נהגא מצות שלשים ברגל מאי

אמר ליה אינו עולה איתיביה הקובר את מתו שני ימים קודם הרגל מונה חמשה ימים אחר הרגל ומלאכתו נעשית על ידי אחרים ועבדיו ושפחותיו עושים בצינעא בתוך ביתו ואין רבים מתעסקין עמו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

האם אסור לנחם אבלים ברגל? – גפ”ת 89

אבל מפסיק את השבעה – האם גם אסור לנחם ברגל? השבוע נעסוק בשאלה טעונה זו ונראה שבסוגיתינו בדף כ עולים קולות חשובים ברש”י תוספות וראשונים אחרים. שבוע שעבר עסקנו במפגש בין אבל לשמחה. ראינו שהרגל מבטל את האבלות. כמובן שמצב זה יכול לעורר קושי גדול, במקרה בו אדם נפטר ממש בערב הרגל לכאורה כל המנהגי…

מועד קטן יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן יט

וטווה על יריכו תכלת לציציתו

גמ׳ תנו רבנן כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על יריכו תכלת לציציתו ולאחרים בטובה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מערים ומוכר את שלו וחוזר וכותב לעצמו רבי יוסי אומר כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו

אורי ליה רב לרב חננאל ואמרי לה רבה בר בר חנה לרב חננאל הלכה כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו

וטווה על יריכו תכלת תנו רבנן טווה אדם על יריכו תכלת לציציתו אבל לא באבן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אף באבן רבי יהודה אומר משמו באבן אבל לא בפלך וחכמים אומרים בין באבן בין בפלך

אמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה בין באבן בין בפלך והלכה כותב כדרכו ומוכר כדי פרנסתו

מתני׳ הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שבעה שמונה בטלו הימנו גזרת שלשים

מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת רגלים מפסיקין ואינן עולין

רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת

רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ראש השנה ויום הכפורים כשבת

גמ׳ אמר רב גזרת בטלו ימים לא בטלו וכן אמר רבי הונא גזרת בטלו ימים לא בטלו ורב ששת אמר אפילו ימים נמי בטלו

מאי טעמא ימים לא בטלו שאם לא גילח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל

והתניא הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שבעה שמונה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שלשים ומגלח ערב הרגל אם לא גילח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל

אבא שאול אומר מותר לגלח אחר הרגל שכשם שמצות שלשה מבטלת גזרת שבעה כך מצות שבעה מבטלת גזרת שלשים

שבעה והאנן שמונה תנן קסבר אבא שאול מקצת היום ככולו ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא הלכה כאבא שאול

ומודים חכמים לאבא שאול כשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל שמותר לגלח בערב שבת

כמאן אזלא הא דאמר רב עמרם אמר רב אבל כיון שעמדו מנחמין מאצלו מותר ברחיצה כמאן כאבא שאול

אמר אביי הלכה כאבא שאול ביום שבעה ומודים חכמים לאבא שאול ביום שלשים דאמרינן מקצת היום ככולו

רבא אמר הלכה כאבא שאול ביום שלשים ואין הלכה כאבא שאול ביום שבעה ונהרדעי אמרי הלכה כאבא שאול בזו ובזו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל

שלשים יום מנלן יליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו וכתיב התם גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים

והתם מנלן אמר רב מתנה סתם נזירות שלשים יום מאי טעמא אמר קרא קדוש יהיה יהיה בגימטריא תלתין הוו

אמר רב הונא בריה דרב יהושע הכל מודין כשחל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב

אמר רב נחמיה בריה דרב יהושע אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא דיתבי וקאמרי הלכה כרב הונא בריה דרב יהושע איכא דאמרי אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע דיתבי וקאמרי הכל מודים שאם חל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב

בעא מיניה אביי מרבא קברו ברגל רגל עולה לו למנין שלשיםאו אין רגל עולה לו למנין שלשים למנין שבעה לא קמיבעיא לי דלא נהגא מצות שבעה ברגל כי קא מיבעיא לי למנין שלשים דקא נהגא מצות שלשים ברגל מאי

אמר ליה אינו עולה איתיביה הקובר את מתו שני ימים קודם הרגל מונה חמשה ימים אחר הרגל ומלאכתו נעשית על ידי אחרים ועבדיו ושפחותיו עושים בצינעא בתוך ביתו ואין רבים מתעסקין עמו

גלול כלפי מעלה