Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ באדר א׳ תשפ״ב | 3 פברואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מועד קטן כב

הדף היום מוקדש ע”י קרול רובינסון וארט גולד לכבוד קרול והבריאות שלה.

הדף היום מוקדש ע”י ליסה וולקנפלד לכבוד ברית מילה של נכדיה.

הדף היום מוקדש ע”י קהילת הדרן לזכר נשמת אבא של סטייסי גודסטיין אשטמקר, ג’ק גודשטיין, ואבא של לאה גודלפורד, משה בן בוניא ברכה בלה.

הגמרא ממשיכה את הדיון במצבים שבהם בן משפחה כלשהו עשוי לשבת שבעה במשך מספר ימים שונה ממשפחתו או אותה כמות ימים אך ימים שונים. במה זה תלוי? לדברי רבא, במקרה בו האבלים אינם מגיעים עד לקבורה, השבעה מתחילה כאשר הם מתרחקים ממסע הלוויה כדי לחזור לעיר לבתיהם. רבי שמעון סבור שאם האבל גר בקרבת מקום אך הצטרף לשאר האבלים ביום האחרון של השבעה, יספרו ימי שבעה עם שאר האבלים (והשבעה ייגמר באותו היום). עם זאת, זה רק אם יש עדיין אנשים שם שמנחמים את האבלים. נאמר שרבי אבא אמר בשם רבי יוחנן שפוסקים כרבי שמעון בסוגיה זו וכרבן שמעון בן גמליאל בסוגייה בטריפה. אבל האם הוא באמת אמר את זה? מביאים מספר הבחנות בין מנהגי אבלות על הורים או על אחרים, כגון: לזרז/לא לזרז את הקבורה, למעט בעסקיו, להסיר את בגדו מכתפו, להסתפר לאחר סיום תקופת השלושים, ללכת לשמחה לאחר השלושים, כמה ואיפה לקרוע, איזה בגדים צריך לקרוע, מהיכן לקרוע, האם ניתן לתקן את הקרע ואיך, וקורעים ביד או במספריים. הנשיא שמת מקבל יחס זהה להורה. מה ההבדלים בהלכות לגבי נשיא, חכם ואב בית דין שמתו?

הלך גדול הבית לבית הקברות מהו

תא שמע דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אפילו הלך גדול הבית לבית הקברות מונה עמהן מונה עמהן והתניא מונה לעצמו

לא קשיא הא דאתא בגו תלתא והא דלא אתא בגו תלתא כי הא דאמר להו רב לבני הצלפוני דאתו בגו תלתא לימנו בהדייכו דלא אתו בגו תלתא לימנו לנפשיהו

אמר להו רבא לבני מחוזא אתון דלא אזליתו בתר ערסא מכי מהדריתו אפייכו מבבא דאבולא אתחילו מנו

רבי שמעון אומר אפילו בא ביום השביעי ממקום קרוב מונה עמהן אמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי והוא שבא ומצא מנחמין אצלו

בעי רב ענן ננערו לעמוד ולא עמדו מהו תיקו

גמירי חבריה דרבי אבא בר חייא מרבי אבא ומנו רבי זירא ואמרי לה חבריה דרבי זירא מרבי זירא ומנו רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות והלכה כרבי שמעון באבל

כרבי שמעון באבל הא דאמרן כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות דתנן בני מעים שניקבו וליחה סותמתן כשרה דברי רבן שמעון בן גמליאל

מאי ליחה אמר רב כהנא שירקא דמעיא דנפיק אגב דוחקא אמר מאן דהוא איזכי ואסיק ואגמרא לשמעתא מפומיה דמריה

כי סליק אשכחיה לרבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר ליה אמר מר הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות אמר ליה אנא אין הלכה אמרי

כרבי שמעון באבל מאי אמר ליה פלוגתא נינהו דאיתמר רב חסדא אמר הלכה וכן אמר רבי יוחנן הלכה רב נחמן אמר אין הלכה

ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות והלכה כרבי שמעון באבל דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל

על כל המתים כולן מדחה מטתו הרי זה משובח על אביו ועל אמו הרי זה מגונה היה ערב שבת או ערב יום טוב הרי זה משובח שאינו עושה אלא לכבוד אביו ואמו

על כל המתים כולן רצה ממעט בעסקו רצה אינו

ממעט על אביו ועל אמו ממעט

על כל המתים כולן רצה חולץ רצה אינו חולץ על אביו ועל אמו חולץ

ומעשה בגדול הדור אחד שמת אביו וביקש לחלוץ וביקש גדול הדור אחר שעמו לחלוץ ונמנע ולא חלץ

אמר אביי גדול הדור רבי גדול הדור שעמו רבי יעקב בר אחא ואיכא דאמרי גדול הדור רבי יעקב בר אחא גדול הדור שעמו רבי

בשלמא למאן דאמר גדול הדור שעמו רבי היינו דנמנע ולא חלץ

אלא למאן דאמר רבי יעקב בר אחא אמאי נמנע ולא חלץ רבן שמעון בן גמליאל נשיא הוה וכולי עלמא מיחייבי למיחלץ קשיא

על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חבריו על כל המתים כולן נכנס לבית השמחה לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו לאחר שנים עשר חדש

אמר רבה בר בר חנה ולשמחת מריעות מיתיבי ולשמחה ולמריעות שלשים יום קשיא

אמימר מתני הכי אמר רבה בר בר חנה ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר והא תניא לשמחה שלשים ולמריעות שלשים

לא קשיא הא באריסותא הא בפורענותא

על כל המתים כולן קורע טפח על אביו ועל אמו עד שיגלה את לבו אמר רבי אבהו מאי קרא ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם ואין אחיזה פחות מטפח

על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין אינו קורע אלא עליון על אביו ועל אמו קורע את כולן ואפיקרסותו אינה מעכבת

אחד האיש ואחד אשה רבי שמעון בן אלעזר אומר האשה קורעת את התחתון ומחזירתו לאחוריה וחוזרת וקורעת את העליון

על כל המתים כולן רצה מבדיל קמי שפה שלו רצה אינו מבדיל על אביו ועל אמו מבדיל

רבי יהודה אומר כל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו אינו אלא קרע של תיפלות אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם איני יודע שהן לשנים אלא שנראין קרועים כשנים

על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים על אביו ועל אמו שולל לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם והאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן על כל המתים רצה קורע ביד רצה קורע בכלי על אביו ועל אמו ביד

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן על כל המתים כולן מבפנים על אביו ועל אמו קורע מבחוץ אמר רב חסדא וכן לנשיא

מיתיבי לא הושוו לאביו ולאמו אלא לאיחוי בלבד

מאי לאו אפילו לנשיא לא לבר מנשיא

נשיאה שכיב אמר ליה רב חסדא לרב חנן בר רבא כפי אסיתא וקום עלה ואחוי קריעה לעלמא

על חכם חולץ מימין על אב בית דין משמאל על נשיא מכאן ומכאן

תנו רבנן חכם שמת בית מדרשו בטל אב בית דין שמת כל בתי מדרשות שבעירו בטילין ונכנסין לבית הכנסת ומשנין את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום היושבין בדרום יושבין בצפון נשיא שמת בתי מדרשות כולן בטילין ובני הכנסת נכנסין לבית הכנסת

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מועד קטן כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן כב

הלך גדול הבית לבית הקברות מהו

תא שמע דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אפילו הלך גדול הבית לבית הקברות מונה עמהן מונה עמהן והתניא מונה לעצמו

לא קשיא הא דאתא בגו תלתא והא דלא אתא בגו תלתא כי הא דאמר להו רב לבני הצלפוני דאתו בגו תלתא לימנו בהדייכו דלא אתו בגו תלתא לימנו לנפשיהו

אמר להו רבא לבני מחוזא אתון דלא אזליתו בתר ערסא מכי מהדריתו אפייכו מבבא דאבולא אתחילו מנו

רבי שמעון אומר אפילו בא ביום השביעי ממקום קרוב מונה עמהן אמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי והוא שבא ומצא מנחמין אצלו

בעי רב ענן ננערו לעמוד ולא עמדו מהו תיקו

גמירי חבריה דרבי אבא בר חייא מרבי אבא ומנו רבי זירא ואמרי לה חבריה דרבי זירא מרבי זירא ומנו רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות והלכה כרבי שמעון באבל

כרבי שמעון באבל הא דאמרן כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות דתנן בני מעים שניקבו וליחה סותמתן כשרה דברי רבן שמעון בן גמליאל

מאי ליחה אמר רב כהנא שירקא דמעיא דנפיק אגב דוחקא אמר מאן דהוא איזכי ואסיק ואגמרא לשמעתא מפומיה דמריה

כי סליק אשכחיה לרבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר ליה אמר מר הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות אמר ליה אנא אין הלכה אמרי

כרבי שמעון באבל מאי אמר ליה פלוגתא נינהו דאיתמר רב חסדא אמר הלכה וכן אמר רבי יוחנן הלכה רב נחמן אמר אין הלכה

ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות והלכה כרבי שמעון באבל דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל

על כל המתים כולן מדחה מטתו הרי זה משובח על אביו ועל אמו הרי זה מגונה היה ערב שבת או ערב יום טוב הרי זה משובח שאינו עושה אלא לכבוד אביו ואמו

על כל המתים כולן רצה ממעט בעסקו רצה אינו

ממעט על אביו ועל אמו ממעט

על כל המתים כולן רצה חולץ רצה אינו חולץ על אביו ועל אמו חולץ

ומעשה בגדול הדור אחד שמת אביו וביקש לחלוץ וביקש גדול הדור אחר שעמו לחלוץ ונמנע ולא חלץ

אמר אביי גדול הדור רבי גדול הדור שעמו רבי יעקב בר אחא ואיכא דאמרי גדול הדור רבי יעקב בר אחא גדול הדור שעמו רבי

בשלמא למאן דאמר גדול הדור שעמו רבי היינו דנמנע ולא חלץ

אלא למאן דאמר רבי יעקב בר אחא אמאי נמנע ולא חלץ רבן שמעון בן גמליאל נשיא הוה וכולי עלמא מיחייבי למיחלץ קשיא

על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חבריו על כל המתים כולן נכנס לבית השמחה לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו לאחר שנים עשר חדש

אמר רבה בר בר חנה ולשמחת מריעות מיתיבי ולשמחה ולמריעות שלשים יום קשיא

אמימר מתני הכי אמר רבה בר בר חנה ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר והא תניא לשמחה שלשים ולמריעות שלשים

לא קשיא הא באריסותא הא בפורענותא

על כל המתים כולן קורע טפח על אביו ועל אמו עד שיגלה את לבו אמר רבי אבהו מאי קרא ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם ואין אחיזה פחות מטפח

על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין אינו קורע אלא עליון על אביו ועל אמו קורע את כולן ואפיקרסותו אינה מעכבת

אחד האיש ואחד אשה רבי שמעון בן אלעזר אומר האשה קורעת את התחתון ומחזירתו לאחוריה וחוזרת וקורעת את העליון

על כל המתים כולן רצה מבדיל קמי שפה שלו רצה אינו מבדיל על אביו ועל אמו מבדיל

רבי יהודה אומר כל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו אינו אלא קרע של תיפלות אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם איני יודע שהן לשנים אלא שנראין קרועים כשנים

על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים על אביו ועל אמו שולל לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם והאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן על כל המתים רצה קורע ביד רצה קורע בכלי על אביו ועל אמו ביד

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן על כל המתים כולן מבפנים על אביו ועל אמו קורע מבחוץ אמר רב חסדא וכן לנשיא

מיתיבי לא הושוו לאביו ולאמו אלא לאיחוי בלבד

מאי לאו אפילו לנשיא לא לבר מנשיא

נשיאה שכיב אמר ליה רב חסדא לרב חנן בר רבא כפי אסיתא וקום עלה ואחוי קריעה לעלמא

על חכם חולץ מימין על אב בית דין משמאל על נשיא מכאן ומכאן

תנו רבנן חכם שמת בית מדרשו בטל אב בית דין שמת כל בתי מדרשות שבעירו בטילין ונכנסין לבית הכנסת ומשנין את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום היושבין בדרום יושבין בצפון נשיא שמת בתי מדרשות כולן בטילין ובני הכנסת נכנסין לבית הכנסת

גלול כלפי מעלה