מועד קטן כח

אלא חיה אבל שאר נשים מניחין

רבי אלעזר אמר אפילו שאר הנשים דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה

ואמר רבי אלעזר אף מרים בנשיקה מתה אתיא שם שם ממשה ומפני מה לא נאמר בה על פי ה׳ מפני שגנאי הדבר לאומרו

אמר רבי אמי למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת אמר רבי אלעזר למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה מה בגדי כהונה מכפרין אף מיתתן של צדיקים מכפרת

תנו רבנן מת פתאום זו היא מיתה חטופה חלה יום אחד ומת זו היא מיתה דחופה רבי חנניא בן גמליאל אומר זו היא מיתת מגפה שנאמר בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה וכתיב ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב

שני ימים ומת זו היא מיתה דחויה שלשה גערה ארבעה נזיפה חמשה זו היא מיתת כל אדם

אמר רבי חנין מאי קרא הן קרבו ימיך למות הן חד קרבו תרי ימיך תרי הא חמשה הן חד שכן בלשון יוני קורין לאחת הן

מת בחמשים שנה זו היא מיתת כרת חמשים ושתים שנה זו היא מיתתו של שמואל הרמתי ששים זו היא מיתה בידי שמים

אמר מר זוטרא מאי קרא דכתיב תבא בכלח אלי קבר בכלח בגימטריא שיתין הוו

שבעים שיבה שמונים גבורות דכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה אמר רבה מחמשים ועד ששים שנה זו היא מיתת כרת והאי דלא חשיב להו משום כבודו של שמואל הרמתי

רב יוסף כי הוה בר שיתין עבד להו יומא טבא לרבנן אמר נפקי לי מכרת אמר ליה אביי נהי דנפק ליה מר מכרת דשני מכרת דיומי מי נפיק מר אמר ליה נקוט לך מיהא פלגא בידך

רב הונא נח נפשיה פתאום הוו קא דייגי רבנן תנא להו זוגא דמהדייב לא שנו אלא שלא הגיע לגבורות אבל הגיע לגבורות זו היא מיתת נשיקה

אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא דהא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן צדיקי הוו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא

רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין רבה חיה ארבעין בי רב חסדא שיתין הלולי בי רבה שיתין תיכלי

בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי בי רבה נהמא דשערי לאינשי ולא משתכח

ואמר רבא הני תלת מילי בעאי קמי שמיא תרתי יהבו לי חדא לא יהבו לי חוכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא ויהבו לי ענותנותיה דרבה בר רב הונא לא יהבו לי

רב שעורים אחוה דרבא הוה יתיב קמיה דרבא חזייה דהוה קא מנמנם אמר ליה לימא ליה מר דלא לצערן אמר ליה מר לאו שושביניה הוא אמר ליה כיון דאימסר מזלא לא אשגח בי אמר ליה ליתחזי לי מר איתחזי ליה אמר ליה הוה ליה למר צערא אמר ליה כי ריבדא דכוסילתא

רבא הוה יתיב קמיה דרב נחמן חזייה דקא מנמנם אמר ליה לימא ליה מר דלא לצערן אמר ליה מר לאו אדם חשוב הוא אמר ליה מאן חשיב מאן ספין מאן רקיע

אמר ליה ליתחזי לי מר אתחזי ליה אמר ליה הוה ליה למר צערא אמר ליה כמישחל בניתא מחלבא ואי אמר לי הקדוש ברוך הוא זיל בההוא עלמא כד הוית לא בעינא דנפיש ביעתותיה

רבי אלעזר הוה קאכיל תרומה איתחזי ליה אמר ליה תרומה קא אכילנא ולאו קודש איקרי חלפא ליה שעתא

רב ששת איתחזי ליה בשוקא אמר ליה בשוקא כבהמה איתא לגבי ביתא

רב אשי איתחזי ליה בשוקא אמר ליה איתרח לי תלתין יומין ואהדרי לתלמודאי דאמריתו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ביום תלתין אתא אמר ליה מאי כולי האי קא דחקא רגליה דבר נתן ואין מלכות נוגעת בחבירתה אפילו כמלא נימא

רב חסדא לא הוה יכיל ליה דלא הוה שתיק פומיה מגירסא סליק יתיב בארזא דבי רב פקע ארזא ושתק ויכיל ליה

רבי חייא לא הוה מצי למיקרבא ליה יומא חד אידמי ליה כעניא אתא טריף אבבא אמר ליה אפיק לי ריפתא אפיקו ליה אמר ליה ולאו קא מרחם מר אעניא אההוא גברא אמאי לא קא מרחם מר גלי ליה אחוי ליה שוטא דנורא אמצי ליה נפשיה:

מתני׳ נשים במועד מענות אבל לא מטפחות רבי ישמעאל אומר הסמוכות למטה מטפחות

בראשי חדשים בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות בזה וזה לא מקוננות נקבר המת לא מענות ולא מטפחות

איזהו עינוי שכולן עונות כאחת קינה שאחת מדברת וכולן עונות אחריה שנאמר ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה

אבל לעתיד לבא הוא אומר בלע המות לנצח ומחה ה׳ אלהים דמעה מעל כל פנים וגו׳:

גמ׳ מאי אמרן אמר רב ויי לאזלא ויי לחבילא

אמר רבא נשי דשכנציב אמרן הכי ויי לאזלא ויי לחבילא ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטיכי

ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן עטוף וכסו טורי דבר רמי ובר רברבי הוא ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן שייול אצטלא דמלתא לבר חורין דשלימו זוודיה

ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן רהיט ונפיל אמעברא ויזופתא יזיף ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן אחנא תגרי אזבזגי מיבדקו ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן מותא כי מותא ומרעין חיבוליא

תניא היה רבי מאיר אומר טוב ללכת אל בית אבל וגו׳ עד והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה דיקבר יקברוניה דיטען יטענוניה דידל ידלוניה

ואיכא דאמרי דלא ידל ידלוניה דכתיב כי טוב אמר לך עלה הנה וגו׳

תנו רבנן כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לנחמו רבי טרפון ורבי יוסי הגלילי ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא אמר להם רבי טרפון דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו אמר רבי עקיבא ואני אחרון

פתח רבי ישמעאל ואמר רבו עונותיו תכפוהו אבליו הטריח רבותיו פעם ראשונה ושניה

נענה רבי טרפון ואמר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה והלא דברים קל וחומר ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת דכתיב ויקריבו בני אהרן את הדם אליו כך בניו של רבי ישמעאל על אחת כמה וכמה

נענה רבי יוסי הגלילי ואמר וספדו לו כל ישראל וקברו אותו והלא דברים קל וחומר ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד טוב דכתיב ביה יען נמצא בו דבר טוב כך בניו של רבי ישמעאל על אחת כמה וכמה

מאי דבר טוב רבי זירא ורבי חיננא בר פפא חד אמר שביטל משמרתו ועלה לרגל וחד אמר שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל

נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים [אשר היו לפניך כן] ישרפו לך והלא דברים קל וחומר ומה צדקיהו מלך יהודה שלא עשה אלא מצוה אחת שהעלה ירמיה מן הטיט כך בניו של רבי ישמעאל על אחת כמה וכמה

נענה רבי עקיבא ואמר ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון [בבקעת מגידו] ואמר רב יוסף אלמלא תרגומיה דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר

בעידנא ההוא יסגי מספדא בירושלם כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון וכמספד דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו

והלא דברים קל וחומר ומה אחאב מלך ישראל שלא עשה אלא דבר אחד טוב דכתיב והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם כך בניו של רבי ישמעאל על אחת כמה וכמה

אמר ליה רבא לרבה בר מרי כתיב ביה בצדקיהו בשלום תמות וכתיב ואת עיני צדקיהו עור אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן שמת נבוכדנאצר בימיו

ואמר רבא לרבה בר מרי כתיב ביה ביאשיהו לכן הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום וכתיב ויורו היורים למלך יאשיהו ואמר רב יהודה אמר רב שעשאוהו ככברה

אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן שלא חרב בית המקדש בימיו

אמר רבי יוחנן אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל שנאמר אחרי כן פתח איוב את פיהו והדר ויען אליפז התימני

אמר רבי אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם

ינחם אחריני משמע אמר רב נחמן בר יצחק ינחם כתיב

מר זוטרא אמר מהכא וסר מרזח סרוחים מרזח נעשה שר לסרוחים

אמר רבי חמא בר חנינא מנין לחתן שמיסב בראש שנאמר כחתן יכהן פאר מה כהן בראש אף חתן בראש

וכהן גופיה מנלן דתנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון

אמר רבי חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף