הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
מועד קטן ג
הדף היום מוקדש ע"י טרי קריבושה ורב חיים הרינג לזכר נשמת אביה של טרי, נחום מאיר בן מלכה ודויד.
הדף היום מוקדש ע"י אריקה קולץ' לזכר נשמת אביה, הילל בן יוסף קלמן. והדף היום מוקדש ע"י אדם פלונקה לזכר נשמת ירחמיאל הרשל בן ישראל.
כיצד התירו חכמים להשקות שדה בשנת השמיטה במקרה של הפסד ממון אם מדובר בתת-קטגוריה של זריעה או חרישה? אביי סובר שהמשנה כשיטת רבי הסובר כי שמיטה בזמן הזה דרבנן. תשובתו של רבא היא שתתי קטגוריות בשמיטה אינן אסורות בדין התורה. הם באמת לא? מה לגבי ברייתא הדורשת תתי-קטגוריות רבות מפסוק בתורה? האם חרישה אסורה על פי דין תורה והחורש חייב מלקות? או שלא? למה חרישה שונה מזריעה? רב דימי אמר שהעלו אפשרות שיש לקבל מלקות על התוספת והתלמוד פטר. למה הוא התכוון? מובאות שתי אפשרויות. או שהתכוון לחרישה בשנת השמיטה או לתוספת שביעית. מהיכן נלמדת תוספת שמיטה? ממתי זה מתחיל? ואיזה שינויים נעשו בדין זה לאורך הדורות?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
תולדות לא אסר רחמנא דכתיב ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שדך לא תזרע וגו׳
מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה למאי הלכתא כתבינהו רחמנא
למימרא דאהני תולדות מיחייב אאחרנייתא לא מיחייב
ולא והתניא שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור אין לי אלא זירוע וזימור מנין לניכוש ולעידור ולכיסוח תלמוד לומר שדך לא כרמך לא לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך
מנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן תלמוד לומר שדך לא כרמך לא לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך
מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן תלמוד לומר שדך לא כרמך לא כל מלאכה שבשדך לא וכל מלאכה שבכרמך לא
יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים תלמוד לומר שדך לא תזרע
זריעה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם
מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא
וקשקוש בשביעית מי שרי והא כתיב והשביעית תשמטנה ונטשתה תשמטנה מלקשקש ונטשתה מלסקל
אמר רב עוקבא בר חמא תרי קשקושי הוו חד אברויי אילני וחד סתומי פילי אברויי אילן אסור סתומי פילי שרי
איתמר החורש בשביעית רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא כל מקום שנאמר כלל בעשה ופרט בלא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט וכלל
מאן דאמר לוקה לית ליה דרבי אבין אמר רבי אילעא
ומאן דאמר אינו לוקה אית ליה דרבי אבין
לא דכולי עלמא לית ליה דרבי אבין אמר רבי אילעא מאן דאמר לוקה שפיר
ומאן דאמר אינו לוקה אמר לך מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה למאי הלכתא כתבינהו רחמנא למימר דאהני תולדות הוא דמיחייב אתולדה אחרינא לא מיחייב
ולא והתניא שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור אין לי אלא זירוע וזימור מנין לעידור ולקישקוש ולכיסוח תלמוד לומר שדך לא כרמך לא לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך
ומנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן תלמוד לומר שדך לא כרמך לא כל מלאכה שבשדך לא כל מלאכה שבכרמך לא
מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מעשנין באילן תלמוד לומר שדך לא כרמך לא כל מלאכה שבשדך לא וכל מלאכה שבכרמך לא
יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים תלמוד לומר שדך לא תזרע
זריעה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם
מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא
כי אתא רב דימי אמר יכול ילקה על התוספת ונסיב לה תלמודא לפטורא ולא ידענא מאי תלמודא ומאי תוספת
רבי אלעזר אמר חרישה והכי קאמר יכול ילקה על חרישה דאתיא מכלל ופרט וכלל ונסיב ליה תלמודא לפטורא
דאם כן כל הני פרטי למה לי
ורבי יוחנן אמר ימים שהוסיפו חכמים לפני ראש השנה והכי קאמר יכול ילקה על תוספת ראש השנה דאתיא מבחריש ובקציר תשבת ונסיב לה תלמודא לפטורא כדבעינן למימר לקמן
מאי ימים שלפני ראש השנה כדתנן עד מתי חורשין בשדה אילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שיפה לפרי ובית הלל אומרים עד העצרת וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו
ועד מתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית משתכלה הלחה וכל זמן שבני אדם חורשים ליטע מקשאות ומדלעות
רבי שמעון אומר אם כן נתנה תורה שיעור לכל אחד ואחד בידו אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד העצרת ובית הלל אומרים עד הפסח
ואמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו ובטלום
אמר ליה רבי זירא לרבי אבהו ואמרי לה ריש לקיש לרבי יוחנן רבן גמליאל ובית דינו היכי מצו מבטלי תקנתא דבית שמאי ובית הלל והא תנן אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין
אשתומם כשעה חדא אמר ליה אימור כך התנו ביניהן כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל
דידהו היא הלכה למשה מסיני היא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני
אמר רבי יצחק כי גמירי הלכתא שלשים יום לפני ראש השנה ואתו הני תקון מפסח ומעצרת ואתנו בדידהו כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל
והני הלכתא נינהו קראי נינהו דתנן בחריש ובקציר תשבת רבי עקיבא אומר אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר אלא חריש של ערב שביעית
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
מועד קטן ג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
תולדות לא אסר רחמנא דכתיב ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שדך לא תזרע וגו׳
מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה למאי הלכתא כתבינהו רחמנא
למימרא דאהני תולדות מיחייב אאחרנייתא לא מיחייב
ולא והתניא שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור אין לי אלא זירוע וזימור מנין לניכוש ולעידור ולכיסוח תלמוד לומר שדך לא כרמך לא לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך
מנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן תלמוד לומר שדך לא כרמך לא לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך
מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן תלמוד לומר שדך לא כרמך לא כל מלאכה שבשדך לא וכל מלאכה שבכרמך לא
יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים תלמוד לומר שדך לא תזרע
זריעה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם
מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא
וקשקוש בשביעית מי שרי והא כתיב והשביעית תשמטנה ונטשתה תשמטנה מלקשקש ונטשתה מלסקל
אמר רב עוקבא בר חמא תרי קשקושי הוו חד אברויי אילני וחד סתומי פילי אברויי אילן אסור סתומי פילי שרי
איתמר החורש בשביעית רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא כל מקום שנאמר כלל בעשה ופרט בלא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט וכלל
מאן דאמר לוקה לית ליה דרבי אבין אמר רבי אילעא
ומאן דאמר אינו לוקה אית ליה דרבי אבין
לא דכולי עלמא לית ליה דרבי אבין אמר רבי אילעא מאן דאמר לוקה שפיר
ומאן דאמר אינו לוקה אמר לך מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה למאי הלכתא כתבינהו רחמנא למימר דאהני תולדות הוא דמיחייב אתולדה אחרינא לא מיחייב
ולא והתניא שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור אין לי אלא זירוע וזימור מנין לעידור ולקישקוש ולכיסוח תלמוד לומר שדך לא כרמך לא לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך
ומנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן תלמוד לומר שדך לא כרמך לא כל מלאכה שבשדך לא כל מלאכה שבכרמך לא
מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מעשנין באילן תלמוד לומר שדך לא כרמך לא כל מלאכה שבשדך לא וכל מלאכה שבכרמך לא
יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים תלמוד לומר שדך לא תזרע
זריעה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם
מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא
כי אתא רב דימי אמר יכול ילקה על התוספת ונסיב לה תלמודא לפטורא ולא ידענא מאי תלמודא ומאי תוספת
רבי אלעזר אמר חרישה והכי קאמר יכול ילקה על חרישה דאתיא מכלל ופרט וכלל ונסיב ליה תלמודא לפטורא
דאם כן כל הני פרטי למה לי
ורבי יוחנן אמר ימים שהוסיפו חכמים לפני ראש השנה והכי קאמר יכול ילקה על תוספת ראש השנה דאתיא מבחריש ובקציר תשבת ונסיב לה תלמודא לפטורא כדבעינן למימר לקמן
מאי ימים שלפני ראש השנה כדתנן עד מתי חורשין בשדה אילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שיפה לפרי ובית הלל אומרים עד העצרת וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו
ועד מתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית משתכלה הלחה וכל זמן שבני אדם חורשים ליטע מקשאות ומדלעות
רבי שמעון אומר אם כן נתנה תורה שיעור לכל אחד ואחד בידו אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד העצרת ובית הלל אומרים עד הפסח
ואמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו ובטלום
אמר ליה רבי זירא לרבי אבהו ואמרי לה ריש לקיש לרבי יוחנן רבן גמליאל ובית דינו היכי מצו מבטלי תקנתא דבית שמאי ובית הלל והא תנן אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין
אשתומם כשעה חדא אמר ליה אימור כך התנו ביניהן כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל
דידהו היא הלכה למשה מסיני היא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני
אמר רבי יצחק כי גמירי הלכתא שלשים יום לפני ראש השנה ואתו הני תקון מפסח ומעצרת ואתנו בדידהו כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל
והני הלכתא נינהו קראי נינהו דתנן בחריש ובקציר תשבת רבי עקיבא אומר אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר אלא חריש של ערב שביעית
