הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
מועד קטן ד
הלימוד השבוע מוקדש ע"י דבי פיין ומרק אורנשיין לזכר נשמת אביהם, נוח אהרון בן יעקב ודבורה וצבי בן יהודה ומינה.
הדף היום מוקדש ע"י רוני רום לכבוד יום הולדת של אחותה, ג'ואנה רום.
הדף היום מוקדש על ידי בקי גולדשטיין לזכר נשמת אמה שושנה רוזה בת שמואל ומינדה לאה.
רבי עקיבא ורבי ישמעאל חלוקים בתוספת שביעית – האם זה דין מדאורייתא או הלכה למשה מסיני. רבי עקיבא לומד זאת מהפסוק "בחריש ובקציר תשבות." רבי ישמעאל סובר שהפסוק מתייחס לשבת ובא ללמד שרק פעולות שהן רשות אסורות בשבת אבל אם הקצירה היא למצווה, כגון העומר, מותר בשבת. ההסבר של רבי יוחנן לדברי רב דימי מבואר על פי רבי עקיבא שתוספת היא מהתורה וחשבו שיש עונש מלקות, אך רבן גמליאל למד מגזירה שוה משבת שאין דין תוספת. רב אשי מפקפק בכך ומסביר את תקנת רבן גמליאל בצורה אחרת – שהוא סבר כשיטת רבי ישמעאל שזה הלכה למשה מסיני ושזה היה רק לתקופה שבה היה בית המקדש קיים. לאחר שנחרב לא היה דין של תוספת שביעית. מדוע אי אפשר להשקות שדה מבור מלא במי גשמים? האם זה רק בגלל שאם נאפשר זאת, אפשר לחשוב שמותר לדלות מים מבור. או שזה בגלל שמפלס המים עלול לרדת עד לנקודה שבה יהיה צורך למשוך אותם עם דלי. מביאים סדרה של ברייתות שיש בהן מקרים שונים של השקיה שהם מותרים או אסורים. מובאות הערות אמוראים על כל ברייתא. אם המשנה אומרת שאי אפשר לחפור תעלות עגולות מסביב לגפן, מדוע התיר רב יהודה לאנשי עירו לעשות זאת? מדוע אוסר רבי אלעזר בן עזריה לחפור תעלה בשנת השמיטה? מובאות שתי תשובות ועל כל תשובה מועלות שאלות. אפשר לתקן אמה מקולקלת בחול המועד. באילו נסיבות?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
שנכנס לשביעית וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית
רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהיא מצוה
אלא אמר רב נחמן בר יצחק כי גמירי הלכתא למישרי ילדה קראי למיסר זקינה
וכיון דהלכתא למשרי ילדה לאו ממילא זקינה אסירה
אלא הלכתא לרבי ישמעאל קראי לרבי עקיבא
ורבי יוחנן אמר רבן גמליאל ובית דינו מדאורייתא בטיל להו
מאי טעמא גמר שבת שבת משבת בראשית מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין
מתקיף לה רב אשי מאן דאמר הלכתא אתיא גזרה שוה עקרה הלכתא ומאן דאמר קרא אתיא גזרה שוה עקרה קרא
אלא אמר רב אשי רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כרבי ישמעאל דאמר הלכתא גמירי לה וכי גמירי הלכתא בזמן שבית המקדש קיים דומיא דניסוך המים אבל בזמן שאין בית המקדש קיים לא:
אבל לא ממי הגשמים וממי הקילון: בשלמא מי קילון איכא טירחא יתירא אלא מי גשמים מאי טירחא איכא
אמר רבי אילעא אמר יוחנן גזירה מי גשמים אטו מי קילון רב אשי אמר מי גשמים גופייהו לידי מי קילון אתו
וקמיפלגי בדרבי זירא דאמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד
מר אית ליה דרבי זירא ומר לית ליה דרבי זירא
גופא אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד
איתיביה רבי ירמיה לרבי זירא אבל לא ממי גשמים ולא ממי קילון אמר ליה ירמיה ברי הני אגמים דבבל כמיא דלא פסקי דמו
תנו רבנן הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מערב יום טוב אסור להשקות מהן בחולו של מועד ואם היתה אמת המים עוברת ביניהן מותר
אמר רב פפא והוא שרובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים רב אשי אמר אף על פי שאין רובה של אותה שדה שותה כיון דקא משכא ואתיא מימר אמר אי לא שתיא לחד יומא תשתי לתרי ותלתא יומי
תנו רבנן בריכה שנוטפת מים משדה בית השלחין זו מותר להשקות ממנה שדה בית השלחין אחרת
והא עבידא דפסקא אמר רבי ירמיה ועדיין היא מטפטפת אמר אביי והוא שלא פסק מעיין ראשון
תניא רבי שמעון בן מנסיא אומר שתי ערוגות זו למעלה מזו לא ידלה מן התחתונה וישקה את העליונה יותר על כן אמר רבי אלעזר בר שמעון אפילו ערוגה אחת חציה נמוך וחציה גבוה לא ידלה ממקום נמוך וישקה למקום גבוה
תנו רבנן מדלין לירקות כדי לאוכלן ואם בשביל לייפותן אסור
רבינא ורבה תוספאה הוו קא אזלי באורחא חזו לההוא גברא דהוה דלי דוולא בחולא דמועדא אמר ליה רבה תוספאה לרבינא ליתי מר לשמתיה אמר ליה והתניא מדלין לירקות כדי לאוכלן אמר ליה מי סברת מאי מדלין מדלין מיא מאי
מדלין שלופי כדתנן המידל בגפנים כשם שהוא מידל בשלו כך הוא מידל בשל עניים דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר בשלו רשאי ואינו רשאי בשל עניים
אמר ליה והתניא מדלין מים לירקות כדי לאוכלן אמר ליה אי תניא תניא:
ואין עושין עוגיות לגפנים: מאי עוגיות אמר רב יהודה בנכי תניא נמי הכי אלו הן עוגיות בדידין שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים
איני והא רב יהודה שרא לבני בר ציתאי למעבד בנכי לכרמיהון לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי:
רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה: בשלמא מועד משום דקא טרח אלא שביעית מאי טעמא
פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר מפני שנראה כעודר וחד אמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה
מאי בינייהו איכא בינייהו דקא אתו מיא בתריה מאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה איכא ומאן דאמר מפני שנראה כעודר ליכא
ולמאן דאמר מפני שנראה כעודר ליחוש מפני שמכשיר אגפיה לזריעה אלא איכא בינייהו דקא שקיל מיניה ושדי לבראי למאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליכא למאן דאמר מפני שנראה כעודר איכא
ולמאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליחוש מפני שנראה כעודר עודר נמי כי קא שקיל בדוכתיה מנח ליה
אמימר מתני לה מפני שנראה כעודר וקשיא ליה דרבי אלעזר בן עזריה אדרבי אלעזר בן עזריה ומי אמר רבי אלעזר בן עזריה כל שנראה כעודר אסור
ורמינהי עושה אדם את זבלו אוצר רבי מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה טפחים או עד שיגביה שלשה טפחים היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך
רבי אלעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע
רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר כגון שהעמיק וחד אמר זיבלו מוכיח עליו:
ומתקנין את המקולקלת במועד: מאי מקולקלת אמר רבי אבא שאם היתה עמוקה טפח מעמידה על ששה טפחים
פשיטא חצי טפח על שלשה טפחים כיון דלא עבר מיא לא כלום הוא טפחיים על שנים עשר דקא טרח טירחא יתירא לא
טפחיים על שבעה מהו הכא חמשה קא מעמיק והכא חמשה קא מעמיק או דלמא כיון דאיכא טפח יתירא איכא טירחא טפי תיקו
אביי שרא לבני בר המדך לשחופי נהרא רבי ירמיה שרא להו לבני סכותא למיכרא נהרא טמימא רב אשי שרא להו לבני מתא מחסיא לאקדוחי נהר בורניץ אמר כיון דשתו מיניה רבים כרבים דמי ותנן עושין כל צורכי רבים:
ומתקנין את
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
מועד קטן ד
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
שנכנס לשביעית וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית
רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהיא מצוה
אלא אמר רב נחמן בר יצחק כי גמירי הלכתא למישרי ילדה קראי למיסר זקינה
וכיון דהלכתא למשרי ילדה לאו ממילא זקינה אסירה
אלא הלכתא לרבי ישמעאל קראי לרבי עקיבא
ורבי יוחנן אמר רבן גמליאל ובית דינו מדאורייתא בטיל להו
מאי טעמא גמר שבת שבת משבת בראשית מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין
מתקיף לה רב אשי מאן דאמר הלכתא אתיא גזרה שוה עקרה הלכתא ומאן דאמר קרא אתיא גזרה שוה עקרה קרא
אלא אמר רב אשי רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כרבי ישמעאל דאמר הלכתא גמירי לה וכי גמירי הלכתא בזמן שבית המקדש קיים דומיא דניסוך המים אבל בזמן שאין בית המקדש קיים לא:
אבל לא ממי הגשמים וממי הקילון: בשלמא מי קילון איכא טירחא יתירא אלא מי גשמים מאי טירחא איכא
אמר רבי אילעא אמר יוחנן גזירה מי גשמים אטו מי קילון רב אשי אמר מי גשמים גופייהו לידי מי קילון אתו
וקמיפלגי בדרבי זירא דאמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד
מר אית ליה דרבי זירא ומר לית ליה דרבי זירא
גופא אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד
איתיביה רבי ירמיה לרבי זירא אבל לא ממי גשמים ולא ממי קילון אמר ליה ירמיה ברי הני אגמים דבבל כמיא דלא פסקי דמו
תנו רבנן הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מערב יום טוב אסור להשקות מהן בחולו של מועד ואם היתה אמת המים עוברת ביניהן מותר
אמר רב פפא והוא שרובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים רב אשי אמר אף על פי שאין רובה של אותה שדה שותה כיון דקא משכא ואתיא מימר אמר אי לא שתיא לחד יומא תשתי לתרי ותלתא יומי
תנו רבנן בריכה שנוטפת מים משדה בית השלחין זו מותר להשקות ממנה שדה בית השלחין אחרת
והא עבידא דפסקא אמר רבי ירמיה ועדיין היא מטפטפת אמר אביי והוא שלא פסק מעיין ראשון
תניא רבי שמעון בן מנסיא אומר שתי ערוגות זו למעלה מזו לא ידלה מן התחתונה וישקה את העליונה יותר על כן אמר רבי אלעזר בר שמעון אפילו ערוגה אחת חציה נמוך וחציה גבוה לא ידלה ממקום נמוך וישקה למקום גבוה
תנו רבנן מדלין לירקות כדי לאוכלן ואם בשביל לייפותן אסור
רבינא ורבה תוספאה הוו קא אזלי באורחא חזו לההוא גברא דהוה דלי דוולא בחולא דמועדא אמר ליה רבה תוספאה לרבינא ליתי מר לשמתיה אמר ליה והתניא מדלין לירקות כדי לאוכלן אמר ליה מי סברת מאי מדלין מדלין מיא מאי
מדלין שלופי כדתנן המידל בגפנים כשם שהוא מידל בשלו כך הוא מידל בשל עניים דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר בשלו רשאי ואינו רשאי בשל עניים
אמר ליה והתניא מדלין מים לירקות כדי לאוכלן אמר ליה אי תניא תניא:
ואין עושין עוגיות לגפנים: מאי עוגיות אמר רב יהודה בנכי תניא נמי הכי אלו הן עוגיות בדידין שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים
איני והא רב יהודה שרא לבני בר ציתאי למעבד בנכי לכרמיהון לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי:
רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה: בשלמא מועד משום דקא טרח אלא שביעית מאי טעמא
פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר מפני שנראה כעודר וחד אמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה
מאי בינייהו איכא בינייהו דקא אתו מיא בתריה מאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה איכא ומאן דאמר מפני שנראה כעודר ליכא
ולמאן דאמר מפני שנראה כעודר ליחוש מפני שמכשיר אגפיה לזריעה אלא איכא בינייהו דקא שקיל מיניה ושדי לבראי למאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליכא למאן דאמר מפני שנראה כעודר איכא
ולמאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליחוש מפני שנראה כעודר עודר נמי כי קא שקיל בדוכתיה מנח ליה
אמימר מתני לה מפני שנראה כעודר וקשיא ליה דרבי אלעזר בן עזריה אדרבי אלעזר בן עזריה ומי אמר רבי אלעזר בן עזריה כל שנראה כעודר אסור
ורמינהי עושה אדם את זבלו אוצר רבי מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה טפחים או עד שיגביה שלשה טפחים היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך
רבי אלעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע
רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר כגון שהעמיק וחד אמר זיבלו מוכיח עליו:
ומתקנין את המקולקלת במועד: מאי מקולקלת אמר רבי אבא שאם היתה עמוקה טפח מעמידה על ששה טפחים
פשיטא חצי טפח על שלשה טפחים כיון דלא עבר מיא לא כלום הוא טפחיים על שנים עשר דקא טרח טירחא יתירא לא
טפחיים על שבעה מהו הכא חמשה קא מעמיק והכא חמשה קא מעמיק או דלמא כיון דאיכא טפח יתירא איכא טירחא טפי תיקו
אביי שרא לבני בר המדך לשחופי נהרא רבי ירמיה שרא להו לבני סכותא למיכרא נהרא טמימא רב אשי שרא להו לבני מתא מחסיא לאקדוחי נהר בורניץ אמר כיון דשתו מיניה רבים כרבים דמי ותנן עושין כל צורכי רבים:
ומתקנין את
