Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

כ״ז באייר תשפ״ב | 28.05.22 | הדף היומי: יבמות פב - שבת כ"ז באייר

הדף היומי

ט״ז בשבט תשפ״ב | 18 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י נשות יד בנימין לרפואת אשר בן דבורה פייגה.
    הלימוד החודש מוקדש ע"י ברכה רוטנר לזכר נשמת אמה, שרה בת יום טוב ורחל.
    הלימוד החודש מוקדש ע”י ליאורה ויונתן קוקין וסינטיה ואב סטיינברג לכבוד רלה וקורטיס פוליטזר.

     

מועד קטן ו

הדף היום מוקדש ע”י שרה ברלוויץ לכבוד בנה טני סטרמן שעבר את מבחני הלשכה!

הדף היום מוקדש ע”י שירה חנה פישר לכבוד רבנית מישל וכל הנשים המדהימות שלומדות כל יום!

רבי יהודה אומר שאין מניחים שזה שדה שנחרש בה קבר אלא אם כן אמר כך זקן או תלמיד חכם. מה אנו למדים מכך על תלמידי חכמים? אם קברים היו מסומנים על ידי סלעים ואבני גיר, מה ניתן ללמוד ע למיקום הקבר מהצורה בו האבנים והסיד נמצאים? המשנה קובעת שחול המועד היה זמן שבו היו שולחים שליחים מבית הדין לעקור כלאים בשדות של אנשים שלא עקרו בעצמם. המשנה במסכת שקלים אומרת שזה נעשה בט”ו באדר. איך זה מסתדר עם משנתינו? למה דווקא זה נעשה בחול המועד? מהי השיעור של כלאים שצריך לעקור? כשבאו שליחי בית הדין, מה הם עושים? איך זה השתנה עם הזמן ומדוע? המשנה דנה במחלוקות בין רבי אליעזר בן יעקב לחכמים בהשקיה בחול המועד – אפשר לעשות תעלה מעץ אחד למשנהו אבל לא באופן שמשקה את כל השדה (שדה הבעל) או האם גם זה מותר? אם זה שדה שלא רגילים להשקותו, האם זה אומר שאי אפשר להשקות בחול המועד כי אינו דבר האבד? רב יהודה סובר שאפילו אם לא ניתן להשקות את כל השדה, אם השדה היה לח אך התייבש, אפשר להשקותו כיון שתהיה הפסד. האם אפשר לזלף מים על שדה בחול המועד? בשנת השמיטה? האם מותר ללכוד חפרפרות ועכברים כדי שלא יהרסו את השדות? במה זה תלוי?

ודלמא טומאה מגואי ואילנות מבראי

במסובכין ואיבעית אימא הא אמרן אין מרחיקין ציון ממקום טומאה שלא להפסיד את ארץ ישראל

רבי יהודה אומר עד שיהא שם זקן או תלמיד לפי שאין הכל בקיאין בדבר אמר אביי שמע מינה צורבא מרבנן דאיכא במתא כל מילי דמתא עליה רמיא

אמר רב יהודה מצא אבן מצוינת תחתיה טמא שתים אם יש סיד ביניהן ביניהן טמא ואם אין סיד ביניהן ביניהן טהור

ואף על גב דליכא חורש והתניא מצא אבן אחת מצוינת תחתיה טמא שתים אם יש חורש ביניהן ביניהן טהור ואם לאו ביניהן טמא

אמר רב פפא הכא כשהסיד שפוך על ראשיהן ומרודה לכאן ולכאן אי איכא חורש ביניהן ביניהן טהור דאימור מחמת חורש הוא דאיקפל ואי לא סיד דביני ביני הוא וטמא

אמר רבי אסי מצר אחד מצוין הוא טמא וכל השדה כולה טהורה שנים הם טמאין וכל השדה כולה טהורה שלשה הם טמאין וכל השדה כולה טהורה ארבעה הן טהורין וכל השדה כולה טמאה

דאמר מר אין מרחיקין ציון ממקום טומאה שלא להפסיד את ארץ ישראל

ויוצאין אף על הכלאים

ואכלאים בחולו של מועד נפקינן ורמינהו באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים

בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים ויוצאין לקווץ את הדרכים ולתקן הרחובות ולמוד המקואות ועושין כל צורכי רבים ומצינין את הקברות ויוצאין על הכלאים

רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא חד אמר כאן בבכיר כאן באפיל וחד אמר כאן בזרעים כאן בירקות

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שאין ניצן ניכר אבל ניצן ניכר יוצאין עליהן

מאי שנא בחולו של מועד דנפקינן אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן משום שכר פעולה דמוזלי גבן

אמר רב זביד ואיתימא רב משרשיא שמע מינה כי יהבינן להו שכר מתרומת הלשכה יהבינן להו דאי סלקא דעתך מדידהו יהבינן להו מאי נפקא לן מינייהו כל כמה דבעו ליתן להו

ועד כמה אמר רב שמואל בר יצחק כאותה ששנינו כל סאה שיש בה

רובע זרע ממין אחר ימעט

והתניא התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה

דתניא בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות אחת שמנכשין להם שדותיהן ואחת שמשליכין לפני בהמתם

התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים ועדיין היו שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה

מתני׳ רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה

גמ׳ אמר רב יהודה אם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי כשאמרו אסור להשקותן במועד לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו לפני המועד מותר להשקותן במועד

ואם היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה

אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא שדה גריד מאי טעמא דאפלא משוי לה חרפא הכא נמי אפלא משוי לה חרפא

תנו רבנן מרביצין שדה לבן בשביעית אבל לא במועד

והא תניא מרביצין בין במועד בין בשביעית אמר רב הונא לא קשיא הא רבי אליעזר בן יעקב הא רבנן

תניא אידך מרביצין שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית ולא עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית

מתני׳ צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית וחכמים אומרים משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו

ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו

גמ׳ מאי אישות אמר רב יהודה בריה שאין לה עינים אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מאי קרא כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש

תנו רבנן צדין את האישות ואת העכברים משדה הלבן ומשדה האילן כדרכו ומחריבין חורי נמלים כיצד מחריבין רבן שמעון בן גמליאל אומר מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה

אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דקאי בתרי עברי נהרא והוא דליכא גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י נשות יד בנימין לרפואת אשר בן דבורה פייגה.
    הלימוד החודש מוקדש ע"י ברכה רוטנר לזכר נשמת אמה, שרה בת יום טוב ורחל.
    הלימוד החודש מוקדש ע”י ליאורה ויונתן קוקין וסינטיה ואב סטיינברג לכבוד רלה וקורטיס פוליטזר.

     

להעמיק בדף

7

הקדמה למסכת מועד קטן

האזינו לפודקאסט:

מועד קטן ו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן ו

ודלמא טומאה מגואי ואילנות מבראי

במסובכין ואיבעית אימא הא אמרן אין מרחיקין ציון ממקום טומאה שלא להפסיד את ארץ ישראל

רבי יהודה אומר עד שיהא שם זקן או תלמיד לפי שאין הכל בקיאין בדבר אמר אביי שמע מינה צורבא מרבנן דאיכא במתא כל מילי דמתא עליה רמיא

אמר רב יהודה מצא אבן מצוינת תחתיה טמא שתים אם יש סיד ביניהן ביניהן טמא ואם אין סיד ביניהן ביניהן טהור

ואף על גב דליכא חורש והתניא מצא אבן אחת מצוינת תחתיה טמא שתים אם יש חורש ביניהן ביניהן טהור ואם לאו ביניהן טמא

אמר רב פפא הכא כשהסיד שפוך על ראשיהן ומרודה לכאן ולכאן אי איכא חורש ביניהן ביניהן טהור דאימור מחמת חורש הוא דאיקפל ואי לא סיד דביני ביני הוא וטמא

אמר רבי אסי מצר אחד מצוין הוא טמא וכל השדה כולה טהורה שנים הם טמאין וכל השדה כולה טהורה שלשה הם טמאין וכל השדה כולה טהורה ארבעה הן טהורין וכל השדה כולה טמאה

דאמר מר אין מרחיקין ציון ממקום טומאה שלא להפסיד את ארץ ישראל

ויוצאין אף על הכלאים

ואכלאים בחולו של מועד נפקינן ורמינהו באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים

בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים ויוצאין לקווץ את הדרכים ולתקן הרחובות ולמוד המקואות ועושין כל צורכי רבים ומצינין את הקברות ויוצאין על הכלאים

רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא חד אמר כאן בבכיר כאן באפיל וחד אמר כאן בזרעים כאן בירקות

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שאין ניצן ניכר אבל ניצן ניכר יוצאין עליהן

מאי שנא בחולו של מועד דנפקינן אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן משום שכר פעולה דמוזלי גבן

אמר רב זביד ואיתימא רב משרשיא שמע מינה כי יהבינן להו שכר מתרומת הלשכה יהבינן להו דאי סלקא דעתך מדידהו יהבינן להו מאי נפקא לן מינייהו כל כמה דבעו ליתן להו

ועד כמה אמר רב שמואל בר יצחק כאותה ששנינו כל סאה שיש בה

רובע זרע ממין אחר ימעט

והתניא התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה

דתניא בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות אחת שמנכשין להם שדותיהן ואחת שמשליכין לפני בהמתם

התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים ועדיין היו שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה

מתני׳ רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה

גמ׳ אמר רב יהודה אם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי כשאמרו אסור להשקותן במועד לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו לפני המועד מותר להשקותן במועד

ואם היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה

אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא שדה גריד מאי טעמא דאפלא משוי לה חרפא הכא נמי אפלא משוי לה חרפא

תנו רבנן מרביצין שדה לבן בשביעית אבל לא במועד

והא תניא מרביצין בין במועד בין בשביעית אמר רב הונא לא קשיא הא רבי אליעזר בן יעקב הא רבנן

תניא אידך מרביצין שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית ולא עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית

מתני׳ צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית וחכמים אומרים משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו

ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו

גמ׳ מאי אישות אמר רב יהודה בריה שאין לה עינים אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מאי קרא כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש

תנו רבנן צדין את האישות ואת העכברים משדה הלבן ומשדה האילן כדרכו ומחריבין חורי נמלים כיצד מחריבין רבן שמעון בן גמליאל אומר מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה

אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דקאי בתרי עברי נהרא והוא דליכא גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא

גלול כלפי מעלה