Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בשבט תשפ״ב | 19 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מועד קטן ז

הדף היום מוקדש ע”י מרים אדלר לכבוד הרבנית מישל וארגון הדרן על לימוד תורה מעשיר ומרגש. 

הדף היום מוקדש ע”י משפחת הזום של הדרן לרפואה שלמה של רחל אופירה בת נחמה לאה אסתר.

הדף היום מוקדש ע”י רושל סובל לזכר נשמת בעלה שלום בן הרב דוב וחיה.

תמונות

מה נחשב לדרך רגילה ללכידת חפרפרת או עכבר, ומה לא? באילו מצבים אפשר ללכוד אותו בצורה רגילה? למה? באיזה אופן אפשר לתקן קיר שבור בחול המועד? רב חסדא אמר שיש לתקן קיר של גינה עם שינוי בחול המועד, אבל קיר של חצר יכול לתקן בצורה רגילה שכן יש חשש להפסד שכן גנבים יכולים להיכנס. מביאים מקור תנאי להוכיח שרב חסדא צודק; אבל ההוכחה נדחית. בגירסה אחרת המקור הובא כקושי ומתרצים. בסופו של דבר, המשנה שלנו מספקת תמיכה לדברי רב חסדא. האם כהן יכול לבדוק אדם שיש לו נגע צרעת בחול המועד לקבוע אם הוא טהור או טמא? רבי מאיר אומר שאפשר לבדוק כדי להקל אבל אם הקביעה היא שהאדם מצורע, הכהן לא יגיד כלום. רבי יוסי אומר שהכהן אינו יכול לבחור בין להקל או לשתוק, הוא צריך או לטהר או לטמא, ולכן אינו מתיר לכהן להסתכל כלל בסימן צרעת בחול המועד. באיזה שלב של דין מצורע הם מסכימים ובאיזה שלב הם לא מסכימים? רבי יהודה הנשיא סבר כמו רבי מאיר בשלב מסוים וכמו רבי יוסי בשלב אחר אבל מובאות שתי גרסאות שונות באיזה שלב הוא החזיק כאיזו דעה. מה ההיגיון מאחורי כל אפשרות? האם מצורע/ת שנקבע באופן מוחלט להיות מצורע מותר בתשמיש המיטה? הנחת המשנה היא שעד שכהן יקבע את האדם כמצורע, האדם אינו מצורע. מאיפה זה נלמד? מובאים שני פסוקים שונים. מה ההבדל להלכה ביניהם?

עד כמה עד פרסה

רבי יהודה אומר משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו תנו רבנן כיצד כדרכו חופר גומא ותולה בה מצודה כיצד שלא כדרכו נועץ שפוד ומכה בקורדום ומרדה האדמה מתחתיה

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר כשאמרו משדה לבן שלא כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר אבל בשדה לבן הסמוכה לשדה האילן אפילו כדרכו שמא יצאו משדה הלבן ויחריבו את האילנות

ומקרין את הפירצה במועד כיצד מקרין רב יוסף אמר בהוצא ודפנא

במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט אמר רב חסדא לא שנו אלא כותל הגינה אבל כותל החצר בונה כדרכו

לימא מסייע ליה כותל הגוחה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה התם כדקתני טעמא מפני הסכנה

ואיכא דאמרי תא שמע כותל הגוחה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה מפני הסכנה אין שלא מפני הסכנה לא לימא תיהוי תיובתיה דרב חסדא

אמר לך רב חסדא התם סותר ובונה הכא בונה ולא סותר

התם נמי ליסתור ולא ליבני אם כן מימנע ולא סותר

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני ובשביעית בונה כדרכו

דהיכא אילימא דחצר צריכא למימר אלא לאו דגינה ואף על גב דמיחזי כמאן דעביד נטירותא לפירי שמע מינה

מתני׳ רבי מאיר אומר רואין את הנגעים בתחילה להקל אבל לא להחמיר וחכמים אומרים לא להקל ולא להחמיר

גמ׳ תניא רבי מאיר אומר רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר רבי יוסי אומר לא להקל ולא להחמיר שאם אתה נזקק לו להקל נזקק לו אף להחמיר

אמר רבי נראין דברי רבי מאיר במוסגר ודברי רבי יוסי במוחלט

אמר רבא בטהור כולי עלמא לא פליגי דלא חזו ליה בהסגר ראשון דכולי עלמא לא פליגי דחזי ליה כי פליגי

בהסגר שני מר סבר בכהן תליא מילתא אי טהור אמר ליה טהור ואי טמא שתיק ומר סבר לטהרו או לטמאו כתיב

אמר מר אמר רבי נראין דברי רבי יוסי במוחלט ודברי רבי מאיר במוסגר והתניא איפכא

תנאי היא אליבא דרבי מר סבר צוותא דעלמא עדיף ליה

ומר סבר צוותא דאשתו עדיפא ליה

למימרא דמוחלט מותר בתשמיש המטה אין והתניא וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים שיהא אסור בתשמיש המטה ואין אהלו אלא אשתו שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם רבי יהודה אומר שבעת ימים יספרו לו ימי ספירו ולא ימי חלוטו

רבי יוסי ברבי יהודה אומר שבעה ימי ספירו קל וחומר לימי חלוטו

ואמר רבי חייא דנתי לפני רבי לימדתנו רבינו יותם לא היה לו לעוזיהו אלא בימי חלוטו אמר לו אף אני כך אמרתי

במאי קמיפלגי רבי יוסי ברבי יהודהסבר גלי רחמנא בימי ספירו וכל שכןבימי חלוטו ומר סבר מאי דגלי גליומאי דלא גלי לא גלי

למימרא דבכהן תליא מילתא אין והתניא וביום הראות בו יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו

מכאן אמרו חתן שנולד בו נגע נותנין לו שבעה ימי המשתה לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו שבעת ימי הרגל דברי רבי יהודה

רבי אומר אינו צריך הרי הוא אומר וצוה הכהן ופנו את הבית אם ממתינים לו לדבר הרשות כל שכן לדבר מצוה

מאי בינייהו אמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו ורבא אמר דבר הרשות איכא בינייהו

ורבי יהודה מהתם לא גמרינן דחידוש הוא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

7

הקדמה למסכת מועד קטן

האזינו לפודקאסט:

מועד קטן ז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן ז

עד כמה עד פרסה

רבי יהודה אומר משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו תנו רבנן כיצד כדרכו חופר גומא ותולה בה מצודה כיצד שלא כדרכו נועץ שפוד ומכה בקורדום ומרדה האדמה מתחתיה

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר כשאמרו משדה לבן שלא כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר אבל בשדה לבן הסמוכה לשדה האילן אפילו כדרכו שמא יצאו משדה הלבן ויחריבו את האילנות

ומקרין את הפירצה במועד כיצד מקרין רב יוסף אמר בהוצא ודפנא

במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט אמר רב חסדא לא שנו אלא כותל הגינה אבל כותל החצר בונה כדרכו

לימא מסייע ליה כותל הגוחה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה התם כדקתני טעמא מפני הסכנה

ואיכא דאמרי תא שמע כותל הגוחה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה מפני הסכנה אין שלא מפני הסכנה לא לימא תיהוי תיובתיה דרב חסדא

אמר לך רב חסדא התם סותר ובונה הכא בונה ולא סותר

התם נמי ליסתור ולא ליבני אם כן מימנע ולא סותר

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני ובשביעית בונה כדרכו

דהיכא אילימא דחצר צריכא למימר אלא לאו דגינה ואף על גב דמיחזי כמאן דעביד נטירותא לפירי שמע מינה

מתני׳ רבי מאיר אומר רואין את הנגעים בתחילה להקל אבל לא להחמיר וחכמים אומרים לא להקל ולא להחמיר

גמ׳ תניא רבי מאיר אומר רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר רבי יוסי אומר לא להקל ולא להחמיר שאם אתה נזקק לו להקל נזקק לו אף להחמיר

אמר רבי נראין דברי רבי מאיר במוסגר ודברי רבי יוסי במוחלט

אמר רבא בטהור כולי עלמא לא פליגי דלא חזו ליה בהסגר ראשון דכולי עלמא לא פליגי דחזי ליה כי פליגי

בהסגר שני מר סבר בכהן תליא מילתא אי טהור אמר ליה טהור ואי טמא שתיק ומר סבר לטהרו או לטמאו כתיב

אמר מר אמר רבי נראין דברי רבי יוסי במוחלט ודברי רבי מאיר במוסגר והתניא איפכא

תנאי היא אליבא דרבי מר סבר צוותא דעלמא עדיף ליה

ומר סבר צוותא דאשתו עדיפא ליה

למימרא דמוחלט מותר בתשמיש המטה אין והתניא וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים שיהא אסור בתשמיש המטה ואין אהלו אלא אשתו שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם רבי יהודה אומר שבעת ימים יספרו לו ימי ספירו ולא ימי חלוטו

רבי יוסי ברבי יהודה אומר שבעה ימי ספירו קל וחומר לימי חלוטו

ואמר רבי חייא דנתי לפני רבי לימדתנו רבינו יותם לא היה לו לעוזיהו אלא בימי חלוטו אמר לו אף אני כך אמרתי

במאי קמיפלגי רבי יוסי ברבי יהודהסבר גלי רחמנא בימי ספירו וכל שכןבימי חלוטו ומר סבר מאי דגלי גליומאי דלא גלי לא גלי

למימרא דבכהן תליא מילתא אין והתניא וביום הראות בו יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו

מכאן אמרו חתן שנולד בו נגע נותנין לו שבעה ימי המשתה לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו שבעת ימי הרגל דברי רבי יהודה

רבי אומר אינו צריך הרי הוא אומר וצוה הכהן ופנו את הבית אם ממתינים לו לדבר הרשות כל שכן לדבר מצוה

מאי בינייהו אמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו ורבא אמר דבר הרשות איכא בינייהו

ורבי יהודה מהתם לא גמרינן דחידוש הוא

גלול כלפי מעלה