Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

כ״ז באייר תשפ״ב | 28.05.22 | הדף היומי: יבמות פב - שבת כ"ז באייר

הדף היומי

י״ח בשבט תשפ״ב | 20 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י נשות יד בנימין לרפואת אשר בן דבורה פייגה.
    הלימוד החודש מוקדש ע"י ברכה רוטנר לזכר נשמת אמה, שרה בת יום טוב ורחל.
    הלימוד החודש מוקדש ע”י ליאורה ויונתן קוקין וסינטיה ואב סטיינברג לכבוד רלה וקורטיס פוליטזר.

     

מועד קטן ח

הדף היום מוקדש ע”י שירה אליסר לכבוד היום הולדת של אלן ג’פי קוגן.

הדף היום מוקדש ע”י ג’ודי ודויד גילברג לזכר נשמת אחות של ג’ודי חנה שרה בת מאיר טוביין ואשקה.

תמונות

היו שתי דעות שונות לגבי איזה פסוק מלמד אותנו שאדם, בגד או בית אינם נחשבים כמצורעים עד שייקבע על ידי הכהן כמצורע. מדוע כל אחד לא משתמש בפסוק שהביא השני? כיצד דורש זאת רבי יהודה מהפסוק “וביום…”? אביי ורבא מסבירים זאת כל אחד בדרך אחרת וזה משפיע אם הם דורשים גם מפסוק זה שהכהן חייב לראות נגע צרעת ביום ולא בלילה, מה שמשפיע גם על דרשות על פרטים אחרים של מצורע. האם אפשר לעשות ליקוטי עצמות (איסוף עצמות לקבורה לאחר שנתעכל הבשר) בחול המועד? האם זה נחשב לאירוע משמח או לאירוע שמעורר רגשות עצובים? אי אפשר להביא מישהו להספיד כדי לעודד אחרים להיות עצובים יחד איתו/ה אם זה בתוך שלושים יום מהחג. מה הסיבה לכך? אי אפשר לחפור כוכין או קברים בחול המועד. אבל אפשר לחפור בריכת מים (בשביל מה?) ולעשות ארון קבורה. האם הקרשים לארון מתים צריכים להיות מוכנים לפני החג? אי אפשר להתחתן או לעשות ייבום, אבל אפשר להחזיר גרושתו. אישה יכולה להתאפר אבל רבי יהודה לא חושב שהיא יכולה לשים סיד על גופה כי זה יגרום לה להצטער כשזה עליה. המשנה מפרטת כמה הלכות לגבי עוד מלאכות בחול המועד שיעסקו בהם יותר לעומק בגמרא. למה אי אפשר להתחתן בחול המועד? תשובה אחת היא שאי אפשר לערבב שמחה בשמחה. תשובה שנייה היא שיתעלם מהמצווה לשמוח בחג בגלל שיהיה עסוק בלהיות שמח עם בן/בת הזוג. תשובה שלישית היא בגלל העבודה הקשה הכרוכה בהכנה לחתונה. תשובה רביעית היא משום חשש שאנשים ידחו החתונה עד לחג כדי שאפשר יהיה לשלב את החתונה עם סעודת החג וזה יגרום לעיכוב בקיום המצווה של פריה ורביה.

דהא עצים ואבנים בעלמא לא מטמאו והכא מטמאו

ורבי אמר אצטריך דאי כתב רחמנא וביום הראות בו הוה אמינא לדבר מצוה אין לדבר הרשות לא כתב רחמנא וצוה הכהן

ואי כתב רחמנא וצוה הכהן הוה אמינא הני אין דלאו טומאה דגופיה אבל טומאה דגופיה אימא מיחזא חזיא ליה צריכא

אמר מר יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו

מאי משמע אמר אביי אם כן ליכתוב רחמנא ביום מאי וביום שמע מינה יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו

רבא אמר כולה קרא יתירא הוא דאם כן לכתוב רחמנא ובהראות מאי וביום שמע מינה יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו

ואביי ההוא מיבעי ליה ביום ולא בלילה

ורבא ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מלכל מראה עיני הכהן ואביי ההוא מיבעי ליה למעוטי סומא באחת מעיניו

ורבא נמי מיבעי ליה להכי אין הכי נמי

ואלא ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מכנגע נראה לי בבית לי ולא לאורי

ואביי אי מהתם הוה אמינא הני מילי טומאה דלאו דגופיה אבל טומאה דגופיה אפילו לאורו נמי קא משמע לן

מתני׳ ועוד אמר רבי מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו

רבי יוסי אומר אבל הוא לו

לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום

גמ׳ ורמינהו המלקט עצמות אביו ואמו הרי זה מתאבל עליהם כל היום ולערב אין מתאבל עליהן ואמר רב חסדא אפילו צרורין לו בסדינו

אמר אביי אימא מפני ששמחת הרגל עליו

ולא יערער על מתו מאי לא יערער על מתו אמר רב כד הדר ספדנא במערבא אמרי יבכון עמיה כל מרירי ליבא

קודם הרגל שלשים יום מאי שנא שלשים יום

אמר רב כהנא אמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם אחד שכינס מעות לעלות לרגל ובא ספדן ועמד על פתח ביתו ונטלתן אשתו ונתנתן לו ונמנע ולא עלה באותה שעה אמרו לא יעורר על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום

ושמואל אמר

לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום מאי בינייהו איכא בינייהו דקעביד בחנם

מתני׳ אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין את הכוכין במועד ועושין נברכת במועד וארון עם המת בחצר רבי יהודה אוסר אלא אם כן יש עמו נסרים

גמ׳ מאי כוכין ומאי קברות אמר רב יהודה כוכין בחפירה וקברות בבנין תניא נמי הכי אלו הן כוכין ואלו הן קברות כוכין בחפירה וקברות בבנין

אבל מחנכין את הכוכין כיצד מחנכין אמר רב יהודה שאם היה ארוך מקצרו במתניתא תנא מאריך בו ומרחיב בו

ועושין נברכת כו׳ מאי נברכת אמר רב יהודה זו בקיע והתניא הנברכת והבקיע אמר אביי ואיתימא רב כהנא גיהא ובר גיהא

וארון עם המת בחצר תנינא להא דתנו רבנן עושין כל צורכי המת גוזזין לו שערו ומכבסין לו כסותו ועושין לו ארון מנסרין המנוסרין מערב יום טוב רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מביאין עצים ומנסרן בצינעא בתוך ביתו

מתני׳ אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין מפני ששמחה היא לו אבל מחזיר הוא את גרושתו

ועושה אשה תכשיטיה במועד רבי יהודה אומר לא תסוד מפני שניוול הוא לה ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב ומסרגין את המטות רבי יוסי אומר ממתחין

גמ׳ וכי שמחה היא לו מאי הוי אמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא ואמרי לה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא לפי שאין מערבין שמחה בשמחה רבה בר [ רב] הונא אמר מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרבה בר [רב] הונא דרב הוא דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב מנין שאין נושאין נשים במועד שנאמר ושמחת בחגך בחגך ולא באשתך

עולא אמר מפני הטורח רבי יצחק נפחא אמר מפני ביטול פריה ורביה

מיתיבי כל אלו שאמרו אסורין לישא במועד

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י נשות יד בנימין לרפואת אשר בן דבורה פייגה.
    הלימוד החודש מוקדש ע"י ברכה רוטנר לזכר נשמת אמה, שרה בת יום טוב ורחל.
    הלימוד החודש מוקדש ע”י ליאורה ויונתן קוקין וסינטיה ואב סטיינברג לכבוד רלה וקורטיס פוליטזר.

     

להעמיק בדף

7

הקדמה למסכת מועד קטן

האזינו לפודקאסט:

מועד קטן ח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מועד קטן ח

דהא עצים ואבנים בעלמא לא מטמאו והכא מטמאו

ורבי אמר אצטריך דאי כתב רחמנא וביום הראות בו הוה אמינא לדבר מצוה אין לדבר הרשות לא כתב רחמנא וצוה הכהן

ואי כתב רחמנא וצוה הכהן הוה אמינא הני אין דלאו טומאה דגופיה אבל טומאה דגופיה אימא מיחזא חזיא ליה צריכא

אמר מר יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו

מאי משמע אמר אביי אם כן ליכתוב רחמנא ביום מאי וביום שמע מינה יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו

רבא אמר כולה קרא יתירא הוא דאם כן לכתוב רחמנא ובהראות מאי וביום שמע מינה יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו

ואביי ההוא מיבעי ליה ביום ולא בלילה

ורבא ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מלכל מראה עיני הכהן ואביי ההוא מיבעי ליה למעוטי סומא באחת מעיניו

ורבא נמי מיבעי ליה להכי אין הכי נמי

ואלא ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מכנגע נראה לי בבית לי ולא לאורי

ואביי אי מהתם הוה אמינא הני מילי טומאה דלאו דגופיה אבל טומאה דגופיה אפילו לאורו נמי קא משמע לן

מתני׳ ועוד אמר רבי מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו

רבי יוסי אומר אבל הוא לו

לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום

גמ׳ ורמינהו המלקט עצמות אביו ואמו הרי זה מתאבל עליהם כל היום ולערב אין מתאבל עליהן ואמר רב חסדא אפילו צרורין לו בסדינו

אמר אביי אימא מפני ששמחת הרגל עליו

ולא יערער על מתו מאי לא יערער על מתו אמר רב כד הדר ספדנא במערבא אמרי יבכון עמיה כל מרירי ליבא

קודם הרגל שלשים יום מאי שנא שלשים יום

אמר רב כהנא אמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם אחד שכינס מעות לעלות לרגל ובא ספדן ועמד על פתח ביתו ונטלתן אשתו ונתנתן לו ונמנע ולא עלה באותה שעה אמרו לא יעורר על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום

ושמואל אמר

לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום מאי בינייהו איכא בינייהו דקעביד בחנם

מתני׳ אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין את הכוכין במועד ועושין נברכת במועד וארון עם המת בחצר רבי יהודה אוסר אלא אם כן יש עמו נסרים

גמ׳ מאי כוכין ומאי קברות אמר רב יהודה כוכין בחפירה וקברות בבנין תניא נמי הכי אלו הן כוכין ואלו הן קברות כוכין בחפירה וקברות בבנין

אבל מחנכין את הכוכין כיצד מחנכין אמר רב יהודה שאם היה ארוך מקצרו במתניתא תנא מאריך בו ומרחיב בו

ועושין נברכת כו׳ מאי נברכת אמר רב יהודה זו בקיע והתניא הנברכת והבקיע אמר אביי ואיתימא רב כהנא גיהא ובר גיהא

וארון עם המת בחצר תנינא להא דתנו רבנן עושין כל צורכי המת גוזזין לו שערו ומכבסין לו כסותו ועושין לו ארון מנסרין המנוסרין מערב יום טוב רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מביאין עצים ומנסרן בצינעא בתוך ביתו

מתני׳ אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין מפני ששמחה היא לו אבל מחזיר הוא את גרושתו

ועושה אשה תכשיטיה במועד רבי יהודה אומר לא תסוד מפני שניוול הוא לה ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב ומסרגין את המטות רבי יוסי אומר ממתחין

גמ׳ וכי שמחה היא לו מאי הוי אמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא ואמרי לה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא לפי שאין מערבין שמחה בשמחה רבה בר [ רב] הונא אמר מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרבה בר [רב] הונא דרב הוא דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב מנין שאין נושאין נשים במועד שנאמר ושמחת בחגך בחגך ולא באשתך

עולא אמר מפני הטורח רבי יצחק נפחא אמר מפני ביטול פריה ורביה

מיתיבי כל אלו שאמרו אסורין לישא במועד

גלול כלפי מעלה