נזיר יג

הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ נחמה בת שמואל צדוק.

הלימוד השבוע מוקדש לעילוי נשמתה של מרים באומל שהלכה לעולמה בשבוע שעבר, ביום הולדתה ה 91. יהי זכרה ברוך. -מנכדותיה האוהבות.

המשנה מדברת על מקרה שבו אדם מקבל על עצמו להיות נזיר במקרה שילד ייוולד, אך הילד מת או בלידה או במהלך שלושים הימים הראשונים. מכיוון שלא ניתן להיות בטוח אם הילד היה בר-קיימא ומת מסיבה אחרת או שמעולם לא היה בר-קיימא מלכתחילה, יש ספק אם ההורה הוא נזיר או לא. הרבנים פוסקים לקולא, כדברי רבי יהודה שספק נזירות להקל. אבל רבי שמעון פוסק לחומרא ומציע לו לומר שאם הילד היה בר קיימא, אני נזיר חובה ואם לא, אקח על עצמי להיות נזיר בנדבה. אם לאחר מכן נולד ילד, יהיה צורך לעשות את אותו הדבר, במקרה שהחובה הקודמת לא קוימה בנזירות הקודמת (אם הראשון לא היה בן-קיימא). הגמרא חוזרת למקרים במשנה בנזיר יב: שבהם אמרו “בן” או “ולד” ונדון מה כלול בכל מונח. הגמרא מסבירה מדוע הייתה צריכה המשנה לכתוב את כל זה – מדוע זה לא היה ברור? רבי אבא שאל את רב הונא: אם הילד שנולד נפטר זמן קצר לאחר הלידה והבעל הפריש בהמות לקרבן הנזיר ואז ילדה אשתו ילד בריא שני (כנראה, המקרה הוא שהיו תאומים). האם הבהמות מקודשות? שאלה זו נשאלת על פי דעתו של רבי יהודה והנפקא מינה היא: האם ניתן לעבוד או לגזוז את אותן בהמות. בן רחומי שאל את אביי על מקרה שבו אחד אמר שהוא יהיה נזיר אם יהיה לו ילד ואז חבר אמר “ועלי”. האם התכוון שיהיה נזיר גם כשיהיה לחבר ילד או שיהיה נזיר כשיהיה לו ילד. משאלה זו, הגמרא מוסיפה עוד סדרה של שאלות כגון, האם זה ישתנה אם היה אומר “ואני” במקום “ועלי”? האם ישנה הבדל אם האדם הראשון קיבל על עצמו להיות נזיר אם יולד לאדם שלישי ילד? המשנה מביאה מקרים של מי שקיבל על עצמו להיות נזיר מיד וכאשר יהיה לו ילד. אם לאחר שהוא מתחיל למנות את הנזירות הראשונה, הילד נולד, הוא מסיים את הנזירות הראשונה, מגלח ומביא קרבנות ואז מתחיל למנות את הנזירות השנייה. אבל אם קודם אמר “הריני נזיר כשיהיה לי ילד והריני נזיר, הוא מתחיל למנות את הנזירות השנייה וכשהילד נולד, אם הוא לא סיים, הוא מפסיק את הנזירות השנייה, מונה את הנזירות לילד ואז משלים את הנזירות הראשונה. רבא שואל על מקרה אחר, אך דומה.

פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה