Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ו בשבט תשפ״ג | 6 פברואר 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר יד

הדף היום מוקדש ע"י דוד ומיצי גפן לע"נ סבתא של דוד, רבנית שרה הענא גפן.

שאלתו של רבא מוסברת כמתייחסת גם למקרה שבו אמר אחד שהוא יהיה נזיר בעוד עשרים יום וגם נזיר עכשיו וגם אם הוא אמר שיהיה נזיר למאה יום במקום נזיר סתם. ההבדל במקרים הוא שאם מתחילים לספור את הנזירות השנייה מיד ואז מפסיקים כדי לספור את הנזירות שחלה ביום העשרים,  האם יישארו מספיק ימים לצמיחת שיער לאחר סיום הנזירות של ה20 יום? מה אם מישהו היה אומר שאהיה נזיר אחרי עשרים יום ועכשיו נזיר עולם (לנצח)? או נזיר שמשון? אפשר לבטל את נזיר עולם (דרך שאלה לחכם) אבל נזיר שמשון אי אפשר – האם זה משנה במקרים אלו? אם מישהו לקח על עצמו להיות כמו משה בז' באדר (יום הולדתו ותאריך פטירתו), מה הכוונה בכך? בסופו של דבר, רק השאלה הראשונה נענית על עשרים ומאה הימים. מופיע בברייתא שמתחילים את מאה הימים מיד ומסיימים את השמונים לאחר תקופת הנזירות שמתחילה ביום עשרים. רבי יוחנן וריש לקיש חלוקים על שני מקרים דומים. ראשית, אם אחד יקבל על עצמו שני נזירויות כמו שראינו מקודם (שאחד חל באמצע התקופה של השני), האם הוא צריך להתחיל לספור מההתחלה או שזה רק מבטל את הנזירות הנוכחית? שנית, אם נהיה מצורע בהיותו נזיר, משהים את ספירת ימי הנזירות, אבל אם נטמא למת במהלך אותם ימי מצורע, האם זה יבטל את ימי הנזירות? מדוע היה צורך לציין את המחלוקת בשני המקרים? אם נחתך שערו בזמן הנזיר, צריך להמתין עד שתהיה צמיחת שיער של שלושים יום כדי שיוכל להתגלח ולהביא את הקרבנות. מה קורה אם אדם נהיה טמא באותם ימים? רב ושמואל חולקים בנשוא. אולם, ריש לקיש ורבי יוחנן לא בהכרח יחלקו על מקרה זה. רב חסדא אמר שמי שנטמא לאחר שהביא קרבנות אך לפני גילוח שיערו אינו יכול לתקן את המצב. למה התכוון בזה ולפי דעת מי? מי שמסיים לספור את ימי היותו נזיר אך עדיין לא סיים את הקרבנות והגילוח, מקבל מלקות אם נטמא למת אבל לא אם שתה יין או הסתפר – מנין לו שיש להבחין בין עניינים אלו?

אם תמצי לומר נזירות מועטת כיון דעשרה יומין הוא דיתרין לא סליק ליה הלין עשרה ודאי נזיר מאה יום כיון דאית ליה תמנין יומין לבסוף סלקין ליה או לא

ואם תמצי לומר חיילי אמר הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו נזיר עולם מהו מי חיילא עליה או לא

אם תמצי לומר הכא כיון דאפשר לאיתשולי חיילא אמר הריני נזיר שמשון לאחר עשרים יום ומעכשיו נזיר סתם מהו הכא לא אפשר לאיתשולי מי חיילא או לא אמר כמשה בשבעה באדר מאי

פשוט מינייהו קדמייתא הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו מאה יום מונה עשרים ואחר כך מונה שלשים ואחר כך מונה שמונים כדי להשלים נזירות ראשונה

נטמא בימי בנו רבי יוחנן אמר סותר ריש לקיש אמר אינו סותר

רבי יוחנן אמר סותר חדא נזירות אריכתא היא ריש לקיש אמר אינו סותר נזירות דידיה לחוד ודבריה לחוד


נטמא בימי צרעתו רבי יוחנן אמר סותר ריש לקיש אמר אינו סותר

רבי יוחנן אמר סותר דהא בנזירות קאי ריש לקיש אמר אינו סותר צרעת לחוד ונזירות לחוד

וצריכא דאי איתמר בהך קמייתא בההיא אמר רבי יוחנן סותר שם נזירות אחת היא אבל בהא אימא מודה ליה לריש לקיש דנזיר לחוד וצרעת לחוד

ואי איתמר בהא בהא קאמר ריש לקיש אבל בהך אימא מודה ליה לרבי יוחנן צריכא

נטמא ביום גידול שער רב אמר אינו סותר אפילו לרבי יוחנן דאמר סותר הני מילי היכא דקאי בנזירות גידול שער מישלם נזירות הוא

ושמואל אמר סותר אפילו לריש לקיש דאמר אין סותר התם שתי נזירות הכא חדא נזירותא

אמר רב חסדא הכל מודים שאם קדש שער בדם אין לו תקנה

אליבא דמאן אי אליבא דרבי אליעזר כיון דאמר תגלחת מעכבת תוך מלאת היא ולסתור אלא אליבא דרבנן האמרי תגלחת לא מעכבת לעולם אליבא דרבנן ומאי אין לו תקנה אין לו תקנה למצות גילוח

אמר רבי יוסי ברבי חנינא נזיר שכלו לו ימיו לוקה על הטומאה ואינו לוקה על התגלחת ולא על היין מאי שנא טומאה דלקי דאמר קרא כל ימי הזירו לה׳ לרבות ימים שלאחר מלאת כימים שלפני מלאת

אי הכי אתגלחת נמי ליחייב דהא אמר רחמנא כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו לעשות ימים שלאחר מלאת כימים שלפני מלאת ותו כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין לעשות ימים שלאחר מלאת כימים שלפני מלאת


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר יד

אם תמצי לומר נזירות מועטת כיון דעשרה יומין הוא דיתרין לא סליק ליה הלין עשרה ודאי נזיר מאה יום כיון דאית ליה תמנין יומין לבסוף סלקין ליה או לא

ואם תמצי לומר חיילי אמר הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו נזיר עולם מהו מי חיילא עליה או לא

אם תמצי לומר הכא כיון דאפשר לאיתשולי חיילא אמר הריני נזיר שמשון לאחר עשרים יום ומעכשיו נזיר סתם מהו הכא לא אפשר לאיתשולי מי חיילא או לא אמר כמשה בשבעה באדר מאי

פשוט מינייהו קדמייתא הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו מאה יום מונה עשרים ואחר כך מונה שלשים ואחר כך מונה שמונים כדי להשלים נזירות ראשונה

נטמא בימי בנו רבי יוחנן אמר סותר ריש לקיש אמר אינו סותר

רבי יוחנן אמר סותר חדא נזירות אריכתא היא ריש לקיש אמר אינו סותר נזירות דידיה לחוד ודבריה לחוד


נטמא בימי צרעתו רבי יוחנן אמר סותר ריש לקיש אמר אינו סותר

רבי יוחנן אמר סותר דהא בנזירות קאי ריש לקיש אמר אינו סותר צרעת לחוד ונזירות לחוד

וצריכא דאי איתמר בהך קמייתא בההיא אמר רבי יוחנן סותר שם נזירות אחת היא אבל בהא אימא מודה ליה לריש לקיש דנזיר לחוד וצרעת לחוד

ואי איתמר בהא בהא קאמר ריש לקיש אבל בהך אימא מודה ליה לרבי יוחנן צריכא

נטמא ביום גידול שער רב אמר אינו סותר אפילו לרבי יוחנן דאמר סותר הני מילי היכא דקאי בנזירות גידול שער מישלם נזירות הוא

ושמואל אמר סותר אפילו לריש לקיש דאמר אין סותר התם שתי נזירות הכא חדא נזירותא

אמר רב חסדא הכל מודים שאם קדש שער בדם אין לו תקנה

אליבא דמאן אי אליבא דרבי אליעזר כיון דאמר תגלחת מעכבת תוך מלאת היא ולסתור אלא אליבא דרבנן האמרי תגלחת לא מעכבת לעולם אליבא דרבנן ומאי אין לו תקנה אין לו תקנה למצות גילוח

אמר רבי יוסי ברבי חנינא נזיר שכלו לו ימיו לוקה על הטומאה ואינו לוקה על התגלחת ולא על היין מאי שנא טומאה דלקי דאמר קרא כל ימי הזירו לה׳ לרבות ימים שלאחר מלאת כימים שלפני מלאת

אי הכי אתגלחת נמי ליחייב דהא אמר רחמנא כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו לעשות ימים שלאחר מלאת כימים שלפני מלאת ותו כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין לעשות ימים שלאחר מלאת כימים שלפני מלאת


גלול כלפי מעלה