Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בשבט תשפ״ג | 8 פברואר 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר טז

הדף היום מוקדש ע"י ג'ויס בן-דוד לכבוד הרבנית מישל. "תודה על הבהרת הלימוד תוך כדי שאת מניעה אותנו ללמוד את הדף."

אם רבי יוסי סבור שמקצת היום ככולו לגבי טומאת זבה, איך אפשר אי פעם להפוך לזבה גדולה? הגמרא מביאה שתי תשובות אפשריות. הפרק השלישי מתחיל בתיאור של כמה מקרים שונים של מי שלקח על עצמו להיות נזיר ללא פרק זמן מוגדר או עם פרק זמן מוגדר. המשנה מסבירה בכל מקרה ומקרה מהו היום האידיאלי להביא את הקרבנות ולעשות את התגלחת ומה הדין אם הקדימו ליום לפני. מה אם נטמא ביום האחרון או ביום הבאת הקרבנות? רבי אליעזר וחכמים חולקים ברוב המקרים. הגמרא מסבירה את נימוקיו של רבי אליעזר בכל אחד מהמקרים השונים. אם מקבל על עצמו להיות נזיר בזמן שהם בבית הקברות, אין נחשב שנטמא כנזיר ואינו מביא קרבנות של נזיר שנטמא כיוון שמעולם לא התחיל מעמד הנזירות. אבל אם יצא ואחר כך חזר, אפילו ביום שבו חזר להיות טהור, יש מחלוקת בין חכמים לרבי אליעזר האם יתחייבו בקרבנות על נזיר שנטמא או לא. רבי יוחנן וריש לקיש חולקים במקרה שבו קיבל על עצמו להיות נזיר בבית קברות – האם אמירתו תחול ברגע שיצא מהטומאה (רבי יוחנן) או שכדי להיות נזיר צריך קבלת נזירות חדשה בטהרה. רבי יוחנן מביא מספר מקורות תנאיים להקשות על עמדתו של ריש לקיש. הראשון הוא ממשנתנו והוא נפתר, והשני מתוספתא ונפתר.

ואמר ליה רבי יוסי קאי כותיך דאמר מכאן ולהבא מטמא והא רבי יוסי למפרע הוא דאמר מאי למפרע מדרבנן

ורבי יוסי מכדי סבר מקצת היום ככולו זבה גמורה דמייתא קרבן היכי משכחת לה כיון דחזיא בפלגיה דיומא אידך פלגיה דיומא סליק לה לשימור איבעית אימא דקא שפעה תלתא תלתא יומי בהדי הדדי ואיבעית אימא דחזיא תלתא יומי סמוך לשקיעת החמה דלא הואי שהות דסליק ליה למניינא:

הדרן עלך הריני נזיר

מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד ואם גילח ליום שלשים יצא הריני נזיר שלשים יום אם גילח ליום שלשים לא יצא

מי שנזר שתי נזירות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד ואת השניה יום ששים ואחד ואם גילח את הראשונה יום שלשים מגלח את השניה יום ששים ואם גילח יום ששים חסר אחד יצא

וזו עדות העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גילח את הראשונה יום שלשים מגלח את השניה ליום ששים ואם גילח ליום ששים חסר אחד יצא שיום של שלשים עולה לו מן המנין

מי שאמר הריני נזיר נטמא יום שלשים סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה הריני נזיר שלשים יום נטמא יום שלשים סותר את הכל הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שלשים נטמא יום מאה ואחד סותר שלשים יום רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה:

גמ׳ מי שאמר הריני נזיר ונטמא יום שלשים סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה


קסבר רבי אליעזר כל אחר מלאת שבעה סותר הריני נזיר שלשים יום ונטמא יום שלשים סותר את הכל לא פליג רבי אליעזר דאמר שלימין

הריני נזיר מאה יום ונטמא יום מאה סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שלשים וכולה כדהוינן בה אליבא דבר פדא ורב מתנא:

מתני׳ מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אין עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה

רבי אליעזר אומר לא בו ביום שנאמר והימים הראשונים יפלו עד שיהו לו ימים ראשונים:

גמ׳ איתמר מי שנזר והוא בבית הקברות רבי יוחנן אמר נזירות חלה עליו וריש לקיש אמר אין נזירות חלה עליו רבי יוחנן אמר נזירות חלה עליו סבר מיתלא תליא וקיימא כיון דמשכחא טהרה חיילא וריש לקיש אמר אין נזירות חלה עליו אי הדר ואמר חיילא עליה ואי לא לא

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אין עולין מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה קרבן טומאה הוא דלא מייתי הא מיחל חיילא עליה אמר ליה אינו בתורת טומאה ואינו בתורת קרבן

איתיביה מי שהיה טמא ונזר אסור לגלח ולשתות יין וליטמא למתים ואם גילח ושתה יין ונטמא למתים הרי זה סופג את הארבעים אי אמרת בשלמא חיילא היינו טעמא דסופג את הארבעים אלא אי אמרת לא חיילא אמאי סופג את הארבעים


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר טז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר טז

ואמר ליה רבי יוסי קאי כותיך דאמר מכאן ולהבא מטמא והא רבי יוסי למפרע הוא דאמר מאי למפרע מדרבנן

ורבי יוסי מכדי סבר מקצת היום ככולו זבה גמורה דמייתא קרבן היכי משכחת לה כיון דחזיא בפלגיה דיומא אידך פלגיה דיומא סליק לה לשימור איבעית אימא דקא שפעה תלתא תלתא יומי בהדי הדדי ואיבעית אימא דחזיא תלתא יומי סמוך לשקיעת החמה דלא הואי שהות דסליק ליה למניינא:

הדרן עלך הריני נזיר

מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד ואם גילח ליום שלשים יצא הריני נזיר שלשים יום אם גילח ליום שלשים לא יצא

מי שנזר שתי נזירות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד ואת השניה יום ששים ואחד ואם גילח את הראשונה יום שלשים מגלח את השניה יום ששים ואם גילח יום ששים חסר אחד יצא

וזו עדות העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גילח את הראשונה יום שלשים מגלח את השניה ליום ששים ואם גילח ליום ששים חסר אחד יצא שיום של שלשים עולה לו מן המנין

מי שאמר הריני נזיר נטמא יום שלשים סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה הריני נזיר שלשים יום נטמא יום שלשים סותר את הכל הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שלשים נטמא יום מאה ואחד סותר שלשים יום רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה:

גמ׳ מי שאמר הריני נזיר ונטמא יום שלשים סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה


קסבר רבי אליעזר כל אחר מלאת שבעה סותר הריני נזיר שלשים יום ונטמא יום שלשים סותר את הכל לא פליג רבי אליעזר דאמר שלימין

הריני נזיר מאה יום ונטמא יום מאה סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שלשים וכולה כדהוינן בה אליבא דבר פדא ורב מתנא:

מתני׳ מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אין עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה

רבי אליעזר אומר לא בו ביום שנאמר והימים הראשונים יפלו עד שיהו לו ימים ראשונים:

גמ׳ איתמר מי שנזר והוא בבית הקברות רבי יוחנן אמר נזירות חלה עליו וריש לקיש אמר אין נזירות חלה עליו רבי יוחנן אמר נזירות חלה עליו סבר מיתלא תליא וקיימא כיון דמשכחא טהרה חיילא וריש לקיש אמר אין נזירות חלה עליו אי הדר ואמר חיילא עליה ואי לא לא

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אין עולין מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה קרבן טומאה הוא דלא מייתי הא מיחל חיילא עליה אמר ליה אינו בתורת טומאה ואינו בתורת קרבן

איתיביה מי שהיה טמא ונזר אסור לגלח ולשתות יין וליטמא למתים ואם גילח ושתה יין ונטמא למתים הרי זה סופג את הארבעים אי אמרת בשלמא חיילא היינו טעמא דסופג את הארבעים אלא אי אמרת לא חיילא אמאי סופג את הארבעים


גלול כלפי מעלה