Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בשבט תשפ״ג | 9 פברואר 2023
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר יז

לאחר שהעלה ר' יוחנן מספר מקורות נגד דעתו של ריש לקיש, ובמיוחד אחד שלא ניתן היה לפתור, מפרש מר בר רב אשי מחדש את הוויכוח בינו לבין רבי יוחנן. שניהם מסכימים שמי שלוקח על עצמו להיות נזיר בבית קברות נחשב נזיר מיד אבל יש מחלוקת אם הוא מקבל מלקות  אם התרו בו בבית הקברות שעליו לצאת מיד. אותם מקורות שציטטו קודם מובאים כקושי נגד עמדתו של ריש לקיש. שניים נפתרו והשלישי לא. אם נדר להיות נזיר בבית הקברות, רבא שואל אם יש זמן מסוים שצריך לעבור לפני שיוצא (זמן שהייה) על מנת לקבל עונש מלקות (כפי שיש במי שנטמא בבית המקדש) או שהוא חייב ברגע שלא עוזב מיד? רב אשי שאל על מי שנזר בבית הקברות, האם הוא מגלח את שערו כאשר מסיימים שבעת ימי הטומאה? שניים מהמקורות ששימשו נגד ריש לקיש מובאים כדי לנסות להגיע לתשובה אך שניהם נדחים. מקור שלישי המשווה בין נזיר שנטמא לבין נזיר שנעשה מצורע מובא גם כדי לענות על השאלה. אבל, גם זה נדחה.

הכא במאי עסקינן ביוצא ונכנס

איתיביה אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא אלא טמא שנזר שביעי שלו עולה לו למנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו למנין ואי סלקא דעתך לא חיילא אמאי עולה לו מן המנין

אמר מר בר רב אשי מיחל כולי עלמא לא פליגי דחיילא אלא כי פליגי למלקי רבי יוחנן סבר כיון דחיילא לקי וריש לקיש סבר לא לקי וחיילא

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אין עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה קרבן טומאה הוא דלא מייתי הא מילקי לקי עליה

בדין הוא דליתני אינו לוקה אלא משום דקא בעי למיתנא סיפא יצא ונכנס עולה לו מן המנין ומביא קרבן טומאה תנא רישא אינו מביא קרבן טומאה

תא שמע אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא אלא שטמא שנזר שביעי שלו עולה לו מן המנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו מן המנין הא למלקות זה וזה שוין אמר ליה לא לתגלחת זה וזה שוין

אבל לענין מלקות מאי זה לוקה וזה אינו לוקה ליתנייה בתקנתיה קא מיירי בקלקוליה לא קא מיירי

תא שמע מי שהיה טמא ונזר אסור לגלח ולשתות יין ואם גילח ושתה יין ונטמא למתים הרי זה סופג את הארבעים תיובתא

בעי רבא נזיר והוא בבית הקברות מהו בעי שהייה למלקות או לא

היכי דמי אילימא דאמרי ליה לא תינזור למה לי שהייה נזיר מאי טעמא לא בעי שהייה דקא מתרי ביה הכא נמי קא מתרי ביה


אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו מעזיבה

כי גמירין שהייה בבית המקדש אבל אבראי לא או דלמא לא שנא תיקו

בעי רב אשי נזר והוא בבית הקברות טעון גילוח או לא כי בעי תגלחת טהור שנטמא דקא מטמא לנזירותיה אבל טמא שנזר לא או דלמא לא שנא

תא שמע מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אינו עולה לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה קרבן טומאה הוא דלא מייתי אבל גלוחי בעי מה טעם קאמר מה טעם אינו מביא קרבן טומאה משום דלא בעי גלוחי

תא שמע אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא אלא טמא שנזר שביעי שלו עולה לו מן המנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו מן המנין מאי לאו הא לתגלחת זה וזה שוין לא הא למלקות זה וזה שוין

אבל תגלחת מאי זה מגלח וזה אינו מגלח ליתנייה תנא שביעי שלו וכל מילי

תא שמע אין לי אלא ימי טומאתו שאין עולין לו מן המנין ימי חלוטו מנין ודין הוא מה ימי טומאתו מגלח ומביא קרבן אף ימי חלוטו מגלח ומביא קרבן ומה ימי טומאתו אין עולין לו מן המנין אף ימי חלוטו אין עולין לו מן המנין

לא אם אמרת בימי טומאתו שכן מבטל בהן את הקודמין לפיכך אין עולין לו מן המנין תאמר בימי חלוטו שאינו מבטל את הקודמין לפיכך עולין לו מן המנין

אמרת ומה נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת אין עולין לו מן המנין ימי חלוטו שאין ראוי לתגלחת לא כל שכן שאין עולין לו מן המנין

מאי לאו תגלחת טומאה לא תגלחת טהרה הכי נמי מסתברא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר יז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר יז

הכא במאי עסקינן ביוצא ונכנס

איתיביה אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא אלא טמא שנזר שביעי שלו עולה לו למנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו למנין ואי סלקא דעתך לא חיילא אמאי עולה לו מן המנין

אמר מר בר רב אשי מיחל כולי עלמא לא פליגי דחיילא אלא כי פליגי למלקי רבי יוחנן סבר כיון דחיילא לקי וריש לקיש סבר לא לקי וחיילא

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אין עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה קרבן טומאה הוא דלא מייתי הא מילקי לקי עליה

בדין הוא דליתני אינו לוקה אלא משום דקא בעי למיתנא סיפא יצא ונכנס עולה לו מן המנין ומביא קרבן טומאה תנא רישא אינו מביא קרבן טומאה

תא שמע אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא אלא שטמא שנזר שביעי שלו עולה לו מן המנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו מן המנין הא למלקות זה וזה שוין אמר ליה לא לתגלחת זה וזה שוין

אבל לענין מלקות מאי זה לוקה וזה אינו לוקה ליתנייה בתקנתיה קא מיירי בקלקוליה לא קא מיירי

תא שמע מי שהיה טמא ונזר אסור לגלח ולשתות יין ואם גילח ושתה יין ונטמא למתים הרי זה סופג את הארבעים תיובתא

בעי רבא נזיר והוא בבית הקברות מהו בעי שהייה למלקות או לא

היכי דמי אילימא דאמרי ליה לא תינזור למה לי שהייה נזיר מאי טעמא לא בעי שהייה דקא מתרי ביה הכא נמי קא מתרי ביה


אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו מעזיבה

כי גמירין שהייה בבית המקדש אבל אבראי לא או דלמא לא שנא תיקו

בעי רב אשי נזר והוא בבית הקברות טעון גילוח או לא כי בעי תגלחת טהור שנטמא דקא מטמא לנזירותיה אבל טמא שנזר לא או דלמא לא שנא

תא שמע מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אינו עולה לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה קרבן טומאה הוא דלא מייתי אבל גלוחי בעי מה טעם קאמר מה טעם אינו מביא קרבן טומאה משום דלא בעי גלוחי

תא שמע אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא אלא טמא שנזר שביעי שלו עולה לו מן המנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו מן המנין מאי לאו הא לתגלחת זה וזה שוין לא הא למלקות זה וזה שוין

אבל תגלחת מאי זה מגלח וזה אינו מגלח ליתנייה תנא שביעי שלו וכל מילי

תא שמע אין לי אלא ימי טומאתו שאין עולין לו מן המנין ימי חלוטו מנין ודין הוא מה ימי טומאתו מגלח ומביא קרבן אף ימי חלוטו מגלח ומביא קרבן ומה ימי טומאתו אין עולין לו מן המנין אף ימי חלוטו אין עולין לו מן המנין

לא אם אמרת בימי טומאתו שכן מבטל בהן את הקודמין לפיכך אין עולין לו מן המנין תאמר בימי חלוטו שאינו מבטל את הקודמין לפיכך עולין לו מן המנין

אמרת ומה נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת אין עולין לו מן המנין ימי חלוטו שאין ראוי לתגלחת לא כל שכן שאין עולין לו מן המנין

מאי לאו תגלחת טומאה לא תגלחת טהרה הכי נמי מסתברא

גלול כלפי מעלה