Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ׳ בשבט תשפ״ג | 11 פברואר 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר יט – שבת כ' בשבט

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש לע"נ חנה בת רב שמעון. מבניה, נכדיה, ניניה וכל קרוביה.

בברייתא כתוב שאשה שקיבלה על עצמה להיות נזירה, ונטמאה למת ואז בעלה הפר את נדרה, לאחר שהפרישה עופות לקרבנה, היא מביאה את קרבן החטאת אך לא את העולה. רב חסדא מייחס מקור זה לדעתו של רבי ישמעאל. נשאלת שאלה נוספת על הברייתא: כשהבעל הפר את נדרה, הוא מעקר את זה למפרע, אז למה היא צריכה להביא קרבן חטאת? כנראה ר' ישמעאל סובר כרבבי אלעזר הקפר שקבע שמי שציער עצמו להיות נזיר חטא – וכף עשתה אשה זו, על אף שזה לא נחשב לנזירות. הגמרא חוזרת ופתרה בעייה לשונית במשנה ופרטים חשובים שלא נכתבו. רבי אליעזר דרש לפחות יומיים להיות נזיר בטרם נטמא כדי לסתור את הימים. עולא אומר שהוא התכוון רק למקרה של מי שקיבל נזירות בטומאה ואז יצא מטומאתו וחזר ונטמא. אבל אם היה נזיר ואז נטמא, לא צריך את היומיים. אביי מעורר קושי על עולא והקושי לא נפתר. האם רבי אליעזר מתכוון ליומיים שלמים או ימים חלקיים? אם קיבל על עצמו תקופה ארוכה של נזירות מחוץ לארץ ישראל, בבואו לארץ להביא את הקרבנות, צריך לחזור על כל התקופה (בית הלל) או אולי רק שלושים יום (בית שמאי) בטהרה בישראל בגלל שחכמים גזרו שכל חוץ לארץ נחשב טמא. מובא סיפור של הילני המלכה שהיתה צריכה לנהוג תקופה מאוד ארוכה של נזירות בגלל הדין הזה. מהו שורש הוויכוח בין בית הלל לבית שמאי?

תלמוד לומר והזיר והביא אף על פי שלא הביא הזיר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר והזיר והביא אימתי הזיר בזמן שהביא

מאן תנא להא דתנו רבנן אשה שנדרה בנזיר ונטמאה ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף

אמר רב חסדא רבי ישמעאל היא

מאי קסבר אי קסבר בעל מיעקר עקר חטאת העוף נמי לא לייתי אי קסבר בעל מיגז גייז עולת העוף נמי לייתי לעולם קסבר בעל מיעקר עקר ורבי ישמעאל סבר לה כרבי אלעזר הקפר

דתניא רבי אלעזר הקפר ברבי אומר מה תלמוד לומר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין וקל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה

והא בנזיר טמא כתיב ואנן אפילו נזיר טהור קאמרינן קסבר רבי אלעזר הקפר נזיר טהור נמי חוטא הוא והיינו טעמא דכתיב בנזיר טמא הואיל ושנה בחטא:

יצא ונכנס עולין לו מן המנין: קתני עולין לו מן המנין משום דיצא חל עליה נזירות אמר שמואל כגון שיצא והזה ושנה וטבל

אלא נכנס הוא דעולין לו מן המנין לא נכנס אין עולין לו מן המנין לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא יצא אלא אפילו נכנס עולין לו מן המנין

אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב מאי טעמא לא מפרשת לן כהלין מילי אמר להון אמינא דלמא לא צריכיתו:

רבי אליעזר אומר לא בו ביום שנאמר והימים הראשונים יפלו עד שיהיו ימים ראשונים: אמר עולא לא אמר רבי אליעזר אלא בטמא שנזר אבל בנזיר טהור שנטמא אפילו יום אחד סותר


אמר רבא מאי טעמא דרבי אליעזר אמר קרא כי טמא נזרו משום דבטומאה נזר

איתיביה אביי הריני נזיר מאה יום ונטמא בתחלת מאה יכול יהא סותר תלמוד לומר והימים הראשונים יפלו עד שיהו לו ימים ראשונים וזה אין לו ראשונים

נטמא בסוף מאה יכול יהא סותר תלמוד לומר והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים וזה אין לו אחרונים נטמא ביום מאה חסר אחת יכול לא יהא סותר תלמוד לומר והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים וזה יש לו ראשונים ואחרונים

והא בטמא שנזר לא מצית אמרת מדקתני הריני נזיר מאה ונטמא בתחלת מאה וקתני עד שיהו לו ימים ראשונים תיובתא

אמר ליה רב פפא לאביי הלין ימים דקאמרינן דנפק חד ומתחילין תרין או דלמא דנפקין תרין ומתחילין תלתא לא הוה בידיה אתא שייליה לרבא אמר ליה יפלו כתיב

ואיצטריך למיכתב ימים ואיצטריך למיכתב יפלו דאי כתב רחמנא ימים ולא כתב יפלו הוה אמינא עד דנפקין תרין ועיילין תלתא כתב רחמנא יפלו ואי כתב יפלו ולא כתב ימים הוה אמינא אפילו חד כתב רחמנא ימים:

מתני׳ מי שנזר נזירות הרבה והשלים את נזירותו ואחר כך בא לארץ בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום ובית הילל אומרים נזיר בתחלה

מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה אם יבוא בני מן המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים ובא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים ובסוף שבע שנים עלתה לארץ והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות ובסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה:

גמ׳ קתני רישא בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום ובית הלל אומרים נזיר בתחלה לימא בהא קמיפלגי דבית שמאי סברי ארץ העמים משום גושה גזרו עליה


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

מי את הלני המלכה? ומה מעשיך בתלמוד?? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר נזיר יט

נזיר יט – שבת כ' בשבט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר יט – שבת כ' בשבט

תלמוד לומר והזיר והביא אף על פי שלא הביא הזיר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר והזיר והביא אימתי הזיר בזמן שהביא

מאן תנא להא דתנו רבנן אשה שנדרה בנזיר ונטמאה ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף

אמר רב חסדא רבי ישמעאל היא

מאי קסבר אי קסבר בעל מיעקר עקר חטאת העוף נמי לא לייתי אי קסבר בעל מיגז גייז עולת העוף נמי לייתי לעולם קסבר בעל מיעקר עקר ורבי ישמעאל סבר לה כרבי אלעזר הקפר

דתניא רבי אלעזר הקפר ברבי אומר מה תלמוד לומר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין וקל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה

והא בנזיר טמא כתיב ואנן אפילו נזיר טהור קאמרינן קסבר רבי אלעזר הקפר נזיר טהור נמי חוטא הוא והיינו טעמא דכתיב בנזיר טמא הואיל ושנה בחטא:

יצא ונכנס עולין לו מן המנין: קתני עולין לו מן המנין משום דיצא חל עליה נזירות אמר שמואל כגון שיצא והזה ושנה וטבל

אלא נכנס הוא דעולין לו מן המנין לא נכנס אין עולין לו מן המנין לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא יצא אלא אפילו נכנס עולין לו מן המנין

אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב מאי טעמא לא מפרשת לן כהלין מילי אמר להון אמינא דלמא לא צריכיתו:

רבי אליעזר אומר לא בו ביום שנאמר והימים הראשונים יפלו עד שיהיו ימים ראשונים: אמר עולא לא אמר רבי אליעזר אלא בטמא שנזר אבל בנזיר טהור שנטמא אפילו יום אחד סותר


אמר רבא מאי טעמא דרבי אליעזר אמר קרא כי טמא נזרו משום דבטומאה נזר

איתיביה אביי הריני נזיר מאה יום ונטמא בתחלת מאה יכול יהא סותר תלמוד לומר והימים הראשונים יפלו עד שיהו לו ימים ראשונים וזה אין לו ראשונים

נטמא בסוף מאה יכול יהא סותר תלמוד לומר והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים וזה אין לו אחרונים נטמא ביום מאה חסר אחת יכול לא יהא סותר תלמוד לומר והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים וזה יש לו ראשונים ואחרונים

והא בטמא שנזר לא מצית אמרת מדקתני הריני נזיר מאה ונטמא בתחלת מאה וקתני עד שיהו לו ימים ראשונים תיובתא

אמר ליה רב פפא לאביי הלין ימים דקאמרינן דנפק חד ומתחילין תרין או דלמא דנפקין תרין ומתחילין תלתא לא הוה בידיה אתא שייליה לרבא אמר ליה יפלו כתיב

ואיצטריך למיכתב ימים ואיצטריך למיכתב יפלו דאי כתב רחמנא ימים ולא כתב יפלו הוה אמינא עד דנפקין תרין ועיילין תלתא כתב רחמנא יפלו ואי כתב יפלו ולא כתב ימים הוה אמינא אפילו חד כתב רחמנא ימים:

מתני׳ מי שנזר נזירות הרבה והשלים את נזירותו ואחר כך בא לארץ בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום ובית הילל אומרים נזיר בתחלה

מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה אם יבוא בני מן המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים ובא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים ובסוף שבע שנים עלתה לארץ והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות ובסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה:

גמ׳ קתני רישא בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום ובית הלל אומרים נזיר בתחלה לימא בהא קמיפלגי דבית שמאי סברי ארץ העמים משום גושה גזרו עליה


גלול כלפי מעלה