Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״א בשבט תשפ״ג | 12 פברואר 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר כ

הלימוד השבוע מוקדש ע"י שלום וטינה סנדרס לאם לע"נ אמה של טינה, פשע רבקה בת גרשון הכהן ובינה, בציון 19 שנה לפטירתה.

הדף היום מוקדש ע"י בת שבע ויונתן מסלו לכבוד חבריהם, ברוק ויוסי פולק.

היו מסורות שונות לגבי הילני המלכה – האם היא היתה נזירה במשך ארבע עשרה שנים או עשרים ואחת. לפי גרסת רבי יהודה שהיא היתה נזירה לארבע עשרה שנה, האם זה היה בגלל שיטת בית הלל שבעה מחוץ לישראל ואחר כך שבעה נוספים כשהיא הגיעה לארץ (ולא נטמאה למת) או שמא על סמך בית שמאי הוסיפה עוד שלושים יום כשהיא הגיעה לישראל, ונטמאה בסוף שלושים והיתה צירכה לספור נזירותה מחדש? תחילה מוכיחה הגמרא מלשון משנתנו ואחר כך גם מברייתא שהיא לא נטמאה ושמרה ארבע עשרה שנה כשיטת בית הלל. אם שתי קבוצות של עדים העידו על מישהו שהוא נזיר – קבוצה אחת העידה שנזר פעימיים וקבוצה אחרת חמש פעמים האם אותו אדם צריך לשמור שתי נזירויות או האם יש עדות הכחשה ולא צריך לשמור נזירות בכלל? בית שמאי ובית הלל חולקים בשאלה זו. היתה גרסה שונה של המחלוקת שחלקו במקרה ששני עדים באו עם עדות שונה (שתים או חמש) ולא שתי קבוצות עדים. אבל אילו היו אלה שתי קבוצות של עדים, אין מחלוקת כי היתה הסכמה לגבי שתי נזירויות ולכן עליו לנהוג שתי נזירויות. רב קבע כי שניהם מסכימים במונה. רב חמא מקשה על דברי רב, ודברי חכמי ארץ ישראל מחזקים את דבריו. המשנה המתחילה את הפרק הרביעי דנה במקרים של מי שקיבל על עצמו להיות נזיר באמירת "ואני" למי שרק קיבל על עצמו להיות נזיר. אם הראשון התיר את נדרו, גם האחרים לא נזירים. מה קורה כשהמצב כולל בעל ואשתו? באיזה מקרה יכול או לא יכול להפר את נדרה? האם גם נזירותו בטל? ריש לקיש אומר שמי שקיבל על עצמו להיות נזיר באמירת "ואני", צריך לומר זאת מיד (תוך כדי דיבור) לאחר שהאדם הראשון אומר "הריני נזיר". רבי יהודה נשיאה הטיל ספק בדבריו.

ובית הלל סברי משום אוירא גזרו עליה לא דכולי עלמא משום גושה גזרו עליה ובית שמאי סברי בסתם נזירות קניסנא ובית הלל סברי כי קניסנא בתחילת נזירות:

מעשה בהילני המלכה וכו׳: איבעיא להו בשנטמאת ואליבא דבית שמאי או דלמא בשלא נטמאת ואליבא דבית הלל

תא שמע עלתה לארץ והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות וכו׳ ואי סלקא דעתך בשנטמאת ואליבא דבית שמאי אי הכי רבי יהודה אומר לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה ארבע עשרה שנה ושלשים יום מיבעי ליה

תניא נמי הכי רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר דאמר קרא זאת תורת הנזיר התורה אמרה כי נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר:

מתני׳ מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו אלו מעידים שנזר שתים ואלו מעידים שנזר חמש בית שמאי אומרים נחלקה העדות ואין כאן נזירות ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים:

גמ׳ מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שתי כיתי עדים אחת אומרת שתים ואחת אומרת חמש שיש בכלל חמש שתים על מה נחלקו על כת אחת אחד אומר שתים ואחד אומר חמש שבית שמאי אומרים נחלקה עדותן ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים

אמר רב הכל מודים במונה אמר ליה רב חמא לרב חסדא מאי קאמר אילימא אחד אומר חמש ולא שתים ואחד אומר שתים ולא חמש הא קא מכחשי אהדדי אלא אחד אומר אחת ושתים ואחד אומר שלש ארבע חמש


הא למה לי השתא יש לומר חמירתא אמר רב קילתא לא אמר אמרי במערבא אין הכחשה במונה:

הדרן עלך מי שאמר

מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ואני כולם נזירים הותר הראשון הותרו כולן הותר האחרון האחרון מותר וכולם אסורין אמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר פי כפיו ושערי כשערו הרי זה נזיר

הריני נזיר ושמעה אשתו ואמרה ואני מיפר את שלה ושלו קיים הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה ושלו קיים הריני נזירה ואתה ואמר אמן אינו יכול להפר:

גמ׳ יתיב ריש לקיש קמיה דרבי יהודה נשיאה ויתיב וקאמר והוא שהתפיסו כולן בתוך כדי דיבור וכמה תוך כדי דיבור כדי שאלת שלום וכמה כדי שאלת שלום כדי שאומר שלום תלמיד לרב

אמר ליה תוב לא שבקת רווחא לתלמידא


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר כ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר כ

ובית הלל סברי משום אוירא גזרו עליה לא דכולי עלמא משום גושה גזרו עליה ובית שמאי סברי בסתם נזירות קניסנא ובית הלל סברי כי קניסנא בתחילת נזירות:

מעשה בהילני המלכה וכו׳: איבעיא להו בשנטמאת ואליבא דבית שמאי או דלמא בשלא נטמאת ואליבא דבית הלל

תא שמע עלתה לארץ והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות וכו׳ ואי סלקא דעתך בשנטמאת ואליבא דבית שמאי אי הכי רבי יהודה אומר לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה ארבע עשרה שנה ושלשים יום מיבעי ליה

תניא נמי הכי רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר דאמר קרא זאת תורת הנזיר התורה אמרה כי נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר:

מתני׳ מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו אלו מעידים שנזר שתים ואלו מעידים שנזר חמש בית שמאי אומרים נחלקה העדות ואין כאן נזירות ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים:

גמ׳ מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שתי כיתי עדים אחת אומרת שתים ואחת אומרת חמש שיש בכלל חמש שתים על מה נחלקו על כת אחת אחד אומר שתים ואחד אומר חמש שבית שמאי אומרים נחלקה עדותן ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים

אמר רב הכל מודים במונה אמר ליה רב חמא לרב חסדא מאי קאמר אילימא אחד אומר חמש ולא שתים ואחד אומר שתים ולא חמש הא קא מכחשי אהדדי אלא אחד אומר אחת ושתים ואחד אומר שלש ארבע חמש


הא למה לי השתא יש לומר חמירתא אמר רב קילתא לא אמר אמרי במערבא אין הכחשה במונה:

הדרן עלך מי שאמר

מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ואני כולם נזירים הותר הראשון הותרו כולן הותר האחרון האחרון מותר וכולם אסורין אמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר פי כפיו ושערי כשערו הרי זה נזיר

הריני נזיר ושמעה אשתו ואמרה ואני מיפר את שלה ושלו קיים הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה ושלו קיים הריני נזירה ואתה ואמר אמן אינו יכול להפר:

גמ׳ יתיב ריש לקיש קמיה דרבי יהודה נשיאה ויתיב וקאמר והוא שהתפיסו כולן בתוך כדי דיבור וכמה תוך כדי דיבור כדי שאלת שלום וכמה כדי שאלת שלום כדי שאומר שלום תלמיד לרב

אמר ליה תוב לא שבקת רווחא לתלמידא


גלול כלפי מעלה