Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בשבט תשפ״ג | 14 פברואר 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר כב

הלימוד השבוע מוקדש על ידי רות רוטנברג לע"נ בתה, תניאל גבריה מרגלית ב18 שנה לפטירתה. "את ממשיכה לחיות בתוכנו ולעורר בנו השראה."

שני מקורות נוספים (בסך הכל חמישה. כולל המקורות על נזיר כא) מובאים כדי לענות על השאלה – כאשר בעל מפר נדרי אשתו – האם הנדר נעקר למפרע או רק מרגע ההפרה. המקור הרביעי מוכיח מהנדר נעקר מההתחלה והמקור האחרון מראה בבירור שהוא מבוטל רק מרגע ההפרה. מר זוטרא ניסה לטעון שאפשר ללמוד ממקור זה תשובה לשאלה שהעלה רמי בר חמא על מי שאוסר חפץ על ידי התפסה לחתיכת בשר מקרבן שלמים. כשם שמעמד האשה משתנה כאשר הבעל מפר את נדריה (תחילה אסורה אחר כך מותרת), כך משתנה מעמדו של הבשר כאסור בתחילה ומותר לאכילה לאחר זריקת הדם. עם זאת, יש דעות חלוקות האם ההשוואה מדויקת או לא שכן הבשר עדיין שומר על רמה מסוימת של קדושה לאחר זריקת דם, בעוד שהאשה לא. בברייתא שהובאה קודם, הבדיל רבי שמעון בין שני מקרים – אחד שבו חברה של אשה אמרה "ואני" ואחד שבו אמרה "הריני כמותיך". הגמרא שואלת מה תהיה ההלכה אם החברה היתה אומרת "בעקבותיך"? מנסים לענות על השאלה ממקרה במשנתנו שהאשה אומרת שתהיה נזירה והבעל אומר "ואני", אינו יכול להפר, כי אם יפר, גם נדרו יתבטל, ובכך מוכיח ש"בעקבותיך" יגרום לביטול נדרו של האדם השני גם. הוכחה זו נדחית שכן ניתן להבין הסיבה שהוא אינו יכול להפר היא כי כאשר הוא אומר "ואני" הוא מקיים את נדרה. מתעורר קושי על המקרה במשנתנו שבו אומר הבעל "הריני נזיר ואת?" – והאשה עונה כן והוא מפר את נדריה, הוא עדיין נזיר. אולם בברייתא כתוב ההיפך. יש שתי דרכים לפתור את הקושי.

תנא נמי רישא סופגת

תא שמע האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף ואי סלקא דעתך בעל מיגז גייז תייתי נמי עולת העוף

ואלא מאי מיעקר עקר חטאת העוף נמי לא תייתי הכי נמי והא מני רבי אלעזר הקפר היא

דתניא רבי אלעזר הקפר (בר רבי) אומר מה תלמוד לומר מאשר חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא זה אלא מפני שציער עצמו מן היין נקרא חוטא והלא דברים קל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה

תא שמע דתניא בהדיא האשה שנדרה בנזיר ושמעה חבירתה ואמרה ואני ובא בעלה של ראשונה והפר לה היא מותרת וחבירתה אסורה שמע מינה בעל מיגז גייז

רבי שמעון אומר אם אמרה לה הריני כמותיך שתיהן מותרות


מר זוטרא בריה דרב מרי אמר האי היינו דרמי בר חמא דבעי רמי בר חמא הרי עלי כבשר זבח שלמים מהו

כי מתפיס איניש בעיקרא מתפיס או דלמא בצננא מתפיס

מי דמי התם כיון דאמר הרי עלי כבשר זבח שלמים אף על גב דלאחר שנזרק דמו מצי אכיל ליה בחוץ מיקדש קדיש אבל הכא אי סלקא דעתך בצננא קא מתפיס הא הפר לה בעלה איכא דאמרי היינו דרמי בר חמא ודאי:

אמרה לה הריני נזירה בעיקביך מהו הריני בעיקביך בכולא מילתא ושריא או דלמא כמיקמי דליפר לה בעלה ואסירא

תא שמע האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר ואי סלקא דעתך כי אמר לה הריני בעיקביך בעיקרא קא מתפיס ליפר לה לדידה ולוקים דידיה

אלא לאו שמע מינה בכולא דמילתא מתפיס והלכך הוא דלא מצי מיפר הא אשה דאמרה הריני בעיקביך היא נמי מותרת

לא לעולם בעיקרא מתפיס והכא כיון דאמר לה ואני כאומר קיים ליכי דמי ואי מתשיל אהקמתו מצי מיפר ואי לא לא:

הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה ושלו קיים: ורמינהו הריני נזיר ואת ואמרה אמן שניהם אסורין ואם לאו שניהם מותרין מפני שתלה נדרו בנדרה

אמר רב יהודה תני מיפר את שלה ושלו קיים אביי אמר אפילו תימא כדקתני ברייתא כגון דקאמר לה הריני נזיר ואת דקא תלי נדרו בנדרה


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר כב

תנא נמי רישא סופגת

תא שמע האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף ואי סלקא דעתך בעל מיגז גייז תייתי נמי עולת העוף

ואלא מאי מיעקר עקר חטאת העוף נמי לא תייתי הכי נמי והא מני רבי אלעזר הקפר היא

דתניא רבי אלעזר הקפר (בר רבי) אומר מה תלמוד לומר מאשר חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא זה אלא מפני שציער עצמו מן היין נקרא חוטא והלא דברים קל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה

תא שמע דתניא בהדיא האשה שנדרה בנזיר ושמעה חבירתה ואמרה ואני ובא בעלה של ראשונה והפר לה היא מותרת וחבירתה אסורה שמע מינה בעל מיגז גייז

רבי שמעון אומר אם אמרה לה הריני כמותיך שתיהן מותרות


מר זוטרא בריה דרב מרי אמר האי היינו דרמי בר חמא דבעי רמי בר חמא הרי עלי כבשר זבח שלמים מהו

כי מתפיס איניש בעיקרא מתפיס או דלמא בצננא מתפיס

מי דמי התם כיון דאמר הרי עלי כבשר זבח שלמים אף על גב דלאחר שנזרק דמו מצי אכיל ליה בחוץ מיקדש קדיש אבל הכא אי סלקא דעתך בצננא קא מתפיס הא הפר לה בעלה איכא דאמרי היינו דרמי בר חמא ודאי:

אמרה לה הריני נזירה בעיקביך מהו הריני בעיקביך בכולא מילתא ושריא או דלמא כמיקמי דליפר לה בעלה ואסירא

תא שמע האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר ואי סלקא דעתך כי אמר לה הריני בעיקביך בעיקרא קא מתפיס ליפר לה לדידה ולוקים דידיה

אלא לאו שמע מינה בכולא דמילתא מתפיס והלכך הוא דלא מצי מיפר הא אשה דאמרה הריני בעיקביך היא נמי מותרת

לא לעולם בעיקרא מתפיס והכא כיון דאמר לה ואני כאומר קיים ליכי דמי ואי מתשיל אהקמתו מצי מיפר ואי לא לא:

הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה ושלו קיים: ורמינהו הריני נזיר ואת ואמרה אמן שניהם אסורין ואם לאו שניהם מותרין מפני שתלה נדרו בנדרה

אמר רב יהודה תני מיפר את שלה ושלו קיים אביי אמר אפילו תימא כדקתני ברייתא כגון דקאמר לה הריני נזיר ואת דקא תלי נדרו בנדרה


גלול כלפי מעלה