הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
נזיר כו – שבת כ"ז בשבט
זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.
הדף היום מוקדש ע"י קטריאלה פרידמן לזכרו של אביה, צבי בן הרב מרדכי דוד בציון 3 שנים לפטירתו.
הדף היום מוקדש ע"י קרול רובינסון וארט גולד לע"נ אביו של ארט יוסף בן שלמה שבתאי ורחל ז"ל בציון 24 שנים לפטירתו.
רבי יוחנן אמר שהדין לגבי מעות סתומים משתמשים בהם לקרבנות נדבה (אם האדם כבר לא חייב בקרבנות) למרות שיש כסף עבור קרבן חטאת מעורבב בהם, היא הלכה ייחודית לנזיר (הלכה למשה מסיני). אבל נראה מברייתא שזה נכון גם במקרים אחרים. כיצד ניתן להסביר את דבריו של רבי יוחנן? רב אשי מגדיר (שתי גרסאות שונות להגדרתו) מה נחשב מפורש/סתום. רבא מסביר שדין זה שמעות סתומים יפלו לנדבה תקף רק אם עדיין מעורבים כספי החטאת, ומביאים ברייתא לתמוך בדבריו. מספר רבנים מביאים אמירות שהדין של מעות סתומים נכון רק לכסף ולא לדברים אחרים כמו בהמות, נכסא (חתיכה של כסף), וערימת של קורות לבנייה. יש חילוקי דעות מה נכלל ומה לא. רב שימי בר אשי מעלה שאלה על רשימת החריגים האלו על פי דין שמראה שעופות כן נחשבים סתומים.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
שהפרישו מעות לקיניהם רצה להביא בהן חטאת בהמה יביא עולת בהמה יביא מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה
תנא נזיר וחייבי קינין דדמו ליה ולאפוקי מהא דתניא מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר הרי אלו לחובתי
רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא מת והיו לו מעות סתומים ילכו לים המלח
אמר רב אשי הא דאמרת מפורשין לא לא תימא דאמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי ואלו לשלמי אלא אפילו אמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי מפורשין הן
ואיכא דאמרי אמר רב אשי לא תימא עד דאמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי אלא אפילו אמר אלו לחובתי הרי הן כמפורשין
אמר רבא הא דאמרן מעות סתומין יפלו לנדבה אם נפלה דמי חטאת מביניהן הרי הן כמפורשין
תניא כוותיה דרבא אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי דמי חטאת ילכו לים המלח והשאר יביא חציו לעולה וחציו לשלמים ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן
אלו לעולתי והשאר לשאר נזירותי דמי עולה יביאו עולה ומועלין בהן והשאר יפלו לנדבה ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן
אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא מעות אבל בהמה הרי היא כמפורשת
אמר רב נחמן הא דאמרי בהמה הרי היא כמפורשת לא שנו אלא תמימה אבל בעלת מום הרי היא כסתומה אבל נסכא לא
ורב נחמן בר יצחק אמר אפילו נסכא אבל סואר של קורות לא אמר ליה רב שימי בר אשי לרב פפא מאי טעמייהו דרבנן דאמרי מעות ולא בהמה ולא נסכא מעות ולא סוורא אלא מעתה מעות ולא עופות
וכי תימא הכי נמי אלא הא דאמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן
אמאי הא מעות גמירין לה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
נזיר כו – שבת כ"ז בשבט
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
שהפרישו מעות לקיניהם רצה להביא בהן חטאת בהמה יביא עולת בהמה יביא מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה
תנא נזיר וחייבי קינין דדמו ליה ולאפוקי מהא דתניא מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר הרי אלו לחובתי
רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא מת והיו לו מעות סתומים ילכו לים המלח
אמר רב אשי הא דאמרת מפורשין לא לא תימא דאמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי ואלו לשלמי אלא אפילו אמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי מפורשין הן
ואיכא דאמרי אמר רב אשי לא תימא עד דאמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי אלא אפילו אמר אלו לחובתי הרי הן כמפורשין
אמר רבא הא דאמרן מעות סתומין יפלו לנדבה אם נפלה דמי חטאת מביניהן הרי הן כמפורשין
תניא כוותיה דרבא אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי דמי חטאת ילכו לים המלח והשאר יביא חציו לעולה וחציו לשלמים ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן
אלו לעולתי והשאר לשאר נזירותי דמי עולה יביאו עולה ומועלין בהן והשאר יפלו לנדבה ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן
אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא מעות אבל בהמה הרי היא כמפורשת
אמר רב נחמן הא דאמרי בהמה הרי היא כמפורשת לא שנו אלא תמימה אבל בעלת מום הרי היא כסתומה אבל נסכא לא
ורב נחמן בר יצחק אמר אפילו נסכא אבל סואר של קורות לא אמר ליה רב שימי בר אשי לרב פפא מאי טעמייהו דרבנן דאמרי מעות ולא בהמה ולא נסכא מעות ולא סוורא אלא מעתה מעות ולא עופות
וכי תימא הכי נמי אלא הא דאמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן
אמאי הא מעות גמירין לה
