הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
נזיר ג
הדף היום מוקדש לכבוד רבקה וג'שוע אדלר לרגל הולדת בתם מאיה שרי אדלר. מזל טוב!
הדף היום מוקדש לרפואת לחנה בת פנינה, מילדיה ונכדיה.
הגמרא עוברת אחד אחד על האמירות השונות במשנה שנחשבים כקבלת נזירות. בכל אחד מהם הגמרא קודם מסבירה למה שנחשוב שהמילה הזאת מתייחסת לנזירות. ואחר כך מקשה שיכול להיות שהבנאדם מתייחס למשהו אחר ולא קבלת נזירות – אז איך אפשר להגיד שזה קבלת נזירות? ברוב המקרים שמואל עונה שהיה משהו אחר שקרה באותו רגע – או שנזיר עבר לפניו או שהחזיק בשערו. מי שאומר הרי עלי ציפורים, יש מחלוקת בין ר' מאיר וחמכים האם הוא נזיר או לא. ר' יוחנן וריש לקיש חולקים לגבי הטעם למחלוקת. לריש לקיש זה מחלוקת האם אדם מתפיס בדבר הסמוך בפסוק – כלומר, ציפורים נמצאים בפסוק בדניאל ליד גידול שערות ולכן אולי התכוון לשערות בפסוק. לר' יוחנן זאת שאלה האם התכוון לציפורים שמביא נזיר שנטמא. הגמרא מקשה על ההנחה שאין אדם מתפיס בדבר הסמוך לו, אבל פותר את הקושי. מי שנוזר מחלק מאיסורי נזיר ולא על כולם – ר' שמעון וחכמים חולקים האם הוא נזיר או לא. מה הטעם של כל שיטה?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אין דאפילו לרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הני מילי גבי נזיר טמא דאיידי דבעי מיסתר דאמר רחמנא והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו התם הוא דלמא אתי למיעבר על נזירותיה אבל נזיר טהור לאו חוטא קרי ביה:
הריני כזה: נהי נמי דתפוס בשערו הריני כזה לא אמר אמר שמואל כגון שהיה נזיר עובר לפניו:
הריני מסלסל: ממאי דהדין סלסול שערא כדאמרה ליה ההיא אמתא דבי רבי לההוא גברא עד מתי אתה מסלסל בשערך
אימא תורה דכתיב סלסלה ותרוממך אמר שמואל הכא נמי שתפוס בשערו:
הריני מכלכל: ממאי דהדין כילכול שערו הוא כדתנן סיד רבי יהודה אומר כדי לסוד כילכול ואמר רב בת צידעא
אימא מיזן עניי כדכתיב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו אמר שמואל הכא נמי שתפוס בשערו:
הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר: ממאי דהדין שלוח ריבויא הוא דכתיב שלחיך פרדס רמונים
אימא מידי דעבורי כדכתיב ושלח מים על פני חוצות
תנא פרע פרע יליף כתיב הכא קדש יהיה גדל פרע וכתיב התם גבי כהן הדיוט ופרע לא ישלחו
ואיבעית אימא האי שולח מים נמי ריבוי הוא (כדמתרגם רב יוסף) דכד משקין ליה מיא לפירא ורבי:
הרי עלי ציפרין רבי מאיר אומר נזיר: מאי טעמא דרבי מאיר אמר ריש לקיש ציפרין סמוכין לשיער קיבל עליו דכתיב עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין
רבי מאיר סבר מתפיס איניש במידי דסמיך ליה
ורבנן סברי לא מתפיס איניש במידי דסמיך ליה
רבי יוחנן אמר דכולי עלמא לא מתפיס אלא היינו טעמא דרבי מאיר דחיישינן שמא צפורי נזיר טמא קיבל עליו
מכדי חיישינן קאמר דלמא צפורי נדבה קיבל עליו אם כן הרי עלי קן מבעי ליה
ודלמא הרי עלי צפורי מצורע קאמר כגון שהיה נזיר עובר לפניו ודלמא נזיר טמא ולפוטרו מן קרבנותיו קאמר כגון שהיה נזיר טהור עובר לפניו
מאי בינייהו
איכא בינייהו כגון דאמר ציפרין הסמוכין לשער עלי לרבי יוחנן אף על גב דאמר הכי אי נזיר עובר לפניו אין אי לא לא לרבי שמעון בן לקיש אף על גב דאין נזיר עובר לפניו
מי איכא למאן דאמר לא מתפיס איניש במילתא דסמיך ליה והתניא האומר ימין הרי זו שבועה מאי טעמא לאו משום דכתיב וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם
אמרי לא משום דימין גופיה איקרי שבועה דתניא מניין לאומר ימין שהיא שבועה שנאמר נשבע ה׳ בימינו ומניין לאומר שמאל שהיא שבועה שנאמר ובזרוע עוזו:
מתני׳ הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה הרי זה נזיר וכל דקדוקי נזירות עליו:
גמ׳ מתניתין דלא כרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר אינו חייב עד שידור מכולם ורבנן אמרי אפילו לא נזר אלא בחד מנהון הוי נזיר
מאי טעמא דרבי שמעון אמר קרא מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג ורבנן מאי טעמא אמר קרא מיין ושכר יזיר
ורבי שמעון נמי הכתיב מיין ושכר יזיר ההוא מיבעי ליה לאסור יין מצוה כיין הרשות
מאי היא קדושתא ואבדלתא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
להעמיק בדף
נזיר ג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אין דאפילו לרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הני מילי גבי נזיר טמא דאיידי דבעי מיסתר דאמר רחמנא והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו התם הוא דלמא אתי למיעבר על נזירותיה אבל נזיר טהור לאו חוטא קרי ביה:
הריני כזה: נהי נמי דתפוס בשערו הריני כזה לא אמר אמר שמואל כגון שהיה נזיר עובר לפניו:
הריני מסלסל: ממאי דהדין סלסול שערא כדאמרה ליה ההיא אמתא דבי רבי לההוא גברא עד מתי אתה מסלסל בשערך
אימא תורה דכתיב סלסלה ותרוממך אמר שמואל הכא נמי שתפוס בשערו:
הריני מכלכל: ממאי דהדין כילכול שערו הוא כדתנן סיד רבי יהודה אומר כדי לסוד כילכול ואמר רב בת צידעא
אימא מיזן עניי כדכתיב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו אמר שמואל הכא נמי שתפוס בשערו:
הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר: ממאי דהדין שלוח ריבויא הוא דכתיב שלחיך פרדס רמונים
אימא מידי דעבורי כדכתיב ושלח מים על פני חוצות
תנא פרע פרע יליף כתיב הכא קדש יהיה גדל פרע וכתיב התם גבי כהן הדיוט ופרע לא ישלחו
ואיבעית אימא האי שולח מים נמי ריבוי הוא (כדמתרגם רב יוסף) דכד משקין ליה מיא לפירא ורבי:
הרי עלי ציפרין רבי מאיר אומר נזיר: מאי טעמא דרבי מאיר אמר ריש לקיש ציפרין סמוכין לשיער קיבל עליו דכתיב עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין
רבי מאיר סבר מתפיס איניש במידי דסמיך ליה
ורבנן סברי לא מתפיס איניש במידי דסמיך ליה
רבי יוחנן אמר דכולי עלמא לא מתפיס אלא היינו טעמא דרבי מאיר דחיישינן שמא צפורי נזיר טמא קיבל עליו
מכדי חיישינן קאמר דלמא צפורי נדבה קיבל עליו אם כן הרי עלי קן מבעי ליה
ודלמא הרי עלי צפורי מצורע קאמר כגון שהיה נזיר עובר לפניו ודלמא נזיר טמא ולפוטרו מן קרבנותיו קאמר כגון שהיה נזיר טהור עובר לפניו
מאי בינייהו
איכא בינייהו כגון דאמר ציפרין הסמוכין לשער עלי לרבי יוחנן אף על גב דאמר הכי אי נזיר עובר לפניו אין אי לא לא לרבי שמעון בן לקיש אף על גב דאין נזיר עובר לפניו
מי איכא למאן דאמר לא מתפיס איניש במילתא דסמיך ליה והתניא האומר ימין הרי זו שבועה מאי טעמא לאו משום דכתיב וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם
אמרי לא משום דימין גופיה איקרי שבועה דתניא מניין לאומר ימין שהיא שבועה שנאמר נשבע ה׳ בימינו ומניין לאומר שמאל שהיא שבועה שנאמר ובזרוע עוזו:
מתני׳ הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה הרי זה נזיר וכל דקדוקי נזירות עליו:
גמ׳ מתניתין דלא כרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר אינו חייב עד שידור מכולם ורבנן אמרי אפילו לא נזר אלא בחד מנהון הוי נזיר
מאי טעמא דרבי שמעון אמר קרא מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג ורבנן מאי טעמא אמר קרא מיין ושכר יזיר
ורבי שמעון נמי הכתיב מיין ושכר יזיר ההוא מיבעי ליה לאסור יין מצוה כיין הרשות
מאי היא קדושתא ואבדלתא
