Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ באדר תשפ״ג | 26 פברואר 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר לד

הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ון ויעל כהן לרפואת רפאל איתמר צבי בן דבורה אסתר. רופא אשר ריפא אלפי חולים במסירות בכל שעות היום והלילה. מאחלים לו רפואה שלמה במהרה.

הלימוד השבוע מוקדש ע"י נתניה שלומוביץ לכבוד נכדותיה, יהב אהובה בת שפרה וגל שלומוביץ וקשת נעמי בת סיון ואריאל שלג.

המשנה קבעה שאם האדם שעליו הימרו הסתובב ולא זוהה, אף אחד מהם אינו נזירים. מכאן משתמע שאם היו מזהים את האדם, כל מי שצדק יהיה נזיר. הגמרא מוכיחה שדעה זו חייבת להיות כרבי יהודה שקבע שאם הייתה ערימה ואמרה "אני אהיה נזיר אם יש בערימה מאה קור", והערימה נגנבת או  נאבדה, אין האדם הופך לנזיר מספק. משנה דומה, אך שונה מסבירה הדין לגבי אנשים שאמרו שיהיו נזירים אם הכוי נחשב כבהמה או כחיה או לא כבהמה או לא כחיה או כשניהם או לא כאף אחד מהם ואז שלושה אנשים קיבלו נזירות אם אם אחד מהקודמים הוא נזיר או אף אחד מהם לא נזיר או שניהם נזירים. הדין הוא שכולם נזירים. יכול להיות גם מקרה שבו אדם אחד קיבל על עצמו תשע תקופות של  של נזירות בדרך זו. אֵיך? אם נזיר אכל כזית ענבים, גרעיני ענבים וקליפות ביחד, אבל לא כזית של אף אחד מהם, הם מצטרפים לשיעור לחייב מלקות. האם השיעור ליין שונה מענבים? המסורת המוקדמת יותר הייתה שליין זה רביעית הלוג. רבי עקיבא פסק שאם משרים לחם ביין, ואוכלים כזית לחם יקבל גם מלקות כי היתר מצטרף לאיסור. יש הסבורים שהוא חולק גם על הכמות הנדרשת ואומר שמדובר בכזית ליין ולא לרביעית. אפשר להתחייב במלקויות נפרדות אם אוכלים כזית של ענבים, כזית חרצנים, כזית גזים אבל רבי אלעזר בן עזריה חולק. הוא גם מתחייב אחרת על חרצנים וגז על פי הפסוק – רק אם אכל שני חרצנים וזג (ולא מחייב גם שיעור כזית). איך מפרשים חרצנים וזג – איזה מהם הגרעינים ואיזה מהם הקליפה? יש מחלוקת תנאים בנושא. משנתנו אינה הולכת כשיטת רבי אליעזר שאסר גם את העלים והלולבים של הגפן. הויכוח שלהם מבוסס על שיטות אחרות של דרכים לדרוש את התורה – כלל ופרט או ריבוי ומיעוט. הגמרא מתעמקת בפרט וכלל ופרט כדי להבין טוב יותר מדוע הגיעו למסקנה המדויקת אליה הגיעו וכן כדי להגדיר את המונחים המוזכרים בדרשה.

 

אילימא רבי טרפון מי הוי נזיר כיון דבשעתא דקא נזר לא ידע אי פלוני הוא ואי לא מי חלה עליה נזירות והתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהן נזיר לפי שלא נתנה נזירות אלא להפלאה

אלא רבי יהודה דכרי הוא דתניא הריני נזיר על מנת שיהא בכרי הזה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד רבי שמעון אוסר ורבי יהודה מתיר

רבי שמעון סבר כיון דאילו לא נגנב דלמא הוו ביה מאה כור והוי נזיר השתא נמי הוי נזיר והכא נמי כיון דאי אתא לקמן וידעינן דפלוני הואי הוי נזיר השתא נמי הוי נזיר:

מתני׳ ראה את הכוי ואמר הריני נזיר שזה חיה הריני נזיר שזה אינו חיה הריני נזיר שזה בהמה הריני נזיר שאין זה בהמה

הריני נזיר שזה חיה ובהמה הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה הריני נזיר שאחד מכם נזיר הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר הריני נזיר שכולכם נזירין הרי כולן נזירין:

גמ׳ תני חדא תשעה נזירים ותניא אידך תשע נזיריות בשלמא תשעה נזירין כגון דהוי גברי טפי דאיתפיס ואזיל ביה

אלא תשע נזיריות לחד גברא היכי משכחת לה בשלמא שית משכחת לה כדתנן

אבל תלת היכי משכחת לה אמר רב ששת כגון דאמר הריני נזיר ונזירות הכל עלי:

הדרן עלך בית שמאי

שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה ואין חייב עד שיאכל מן הענבים כזית


משנה ראשונה אומרת עד שישתה רביעית יין רבי עקיבא אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן רבי אלעזר בן עזריה אומר אין חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג

אלו הן חרצנים ואלו הן זגים החרצנים אלו החיצונים הזגים אלו הפנימים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל

גמ׳ שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה כו׳: היוצא מן הגפן אין גפן עצמו לא מתניתין דלא כרבי אלעזר דתניא רבי אלעזר אומר אפילו עלין ולולבין במשמע

איכא דאמרי לה אסיפא אינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית מן הענבים אין מהגפן עצמו לא מתניתין דלא כרבי אלעזר דתניא רבי אלעזר אומר אפילו עלין ולולבין במשמע

במאי קמיפלגי רבי אלעזר דריש ריבויי ומיעוטי רבנן דרשי כללי ופרטי רבי אלעזר דריש רבויי ומיעוטי מיין ושכר יזיר מיעט מכל אשר יעשה מגפן היין ריבה

מיעט וריבה ריבה הכל מאי ריבה ריבה כל מילי מאי מיעט מיעט שבישתא

ורבנן דרשי כללי ופרטי מיין ושכר יזיר פרט מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מחרצנים ועד זג חזר ופרט פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף כל פרי ופסולת פרי

אי מה הפרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור אמרת אם כן מה הניח לך הכתוב במשמעו שלא אמרו ענבים לחים ויבשים הא כתיבי יין וחומץ הא כתיבי הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון

ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג לומר לך כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי אתה רשאי למשכו ולדונו כעין הפרט

אלא נעשה כלל מוסף על הפרט עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנזיר

אמר מר מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף כל פרי ופסולת פרי פרי עינבי פסולת פרי מאי היא חומץ

אף כל פרי מאי היא גוהרקי אף כל דפסולת פרי מאי היא אמר רב כהנא לאיתויי עינבי דכרין ועד זג אמר רבינא לאיתויי דבין הבינים

אמר מר [אי] מה הפרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור אמרת אם כן מה הניח הכתוב במשמעו שלא אמרו ענבים לחים ויבשים הא כתיבי יין וחומץ הא כתיבי הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג לומר לך כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי אתה רשאי למושכו ולדונו כעין הפרט אלא נעשה כלל מוסף על הפרט עד שיפרוט לך הכתוב


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר לד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר לד

אילימא רבי טרפון מי הוי נזיר כיון דבשעתא דקא נזר לא ידע אי פלוני הוא ואי לא מי חלה עליה נזירות והתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהן נזיר לפי שלא נתנה נזירות אלא להפלאה

אלא רבי יהודה דכרי הוא דתניא הריני נזיר על מנת שיהא בכרי הזה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד רבי שמעון אוסר ורבי יהודה מתיר

רבי שמעון סבר כיון דאילו לא נגנב דלמא הוו ביה מאה כור והוי נזיר השתא נמי הוי נזיר והכא נמי כיון דאי אתא לקמן וידעינן דפלוני הואי הוי נזיר השתא נמי הוי נזיר:

מתני׳ ראה את הכוי ואמר הריני נזיר שזה חיה הריני נזיר שזה אינו חיה הריני נזיר שזה בהמה הריני נזיר שאין זה בהמה

הריני נזיר שזה חיה ובהמה הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה הריני נזיר שאחד מכם נזיר הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר הריני נזיר שכולכם נזירין הרי כולן נזירין:

גמ׳ תני חדא תשעה נזירים ותניא אידך תשע נזיריות בשלמא תשעה נזירין כגון דהוי גברי טפי דאיתפיס ואזיל ביה

אלא תשע נזיריות לחד גברא היכי משכחת לה בשלמא שית משכחת לה כדתנן

אבל תלת היכי משכחת לה אמר רב ששת כגון דאמר הריני נזיר ונזירות הכל עלי:

הדרן עלך בית שמאי

שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה ואין חייב עד שיאכל מן הענבים כזית


משנה ראשונה אומרת עד שישתה רביעית יין רבי עקיבא אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן רבי אלעזר בן עזריה אומר אין חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג

אלו הן חרצנים ואלו הן זגים החרצנים אלו החיצונים הזגים אלו הפנימים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל

גמ׳ שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה כו׳: היוצא מן הגפן אין גפן עצמו לא מתניתין דלא כרבי אלעזר דתניא רבי אלעזר אומר אפילו עלין ולולבין במשמע

איכא דאמרי לה אסיפא אינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית מן הענבים אין מהגפן עצמו לא מתניתין דלא כרבי אלעזר דתניא רבי אלעזר אומר אפילו עלין ולולבין במשמע

במאי קמיפלגי רבי אלעזר דריש ריבויי ומיעוטי רבנן דרשי כללי ופרטי רבי אלעזר דריש רבויי ומיעוטי מיין ושכר יזיר מיעט מכל אשר יעשה מגפן היין ריבה

מיעט וריבה ריבה הכל מאי ריבה ריבה כל מילי מאי מיעט מיעט שבישתא

ורבנן דרשי כללי ופרטי מיין ושכר יזיר פרט מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מחרצנים ועד זג חזר ופרט פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף כל פרי ופסולת פרי

אי מה הפרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור אמרת אם כן מה הניח לך הכתוב במשמעו שלא אמרו ענבים לחים ויבשים הא כתיבי יין וחומץ הא כתיבי הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון

ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג לומר לך כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי אתה רשאי למשכו ולדונו כעין הפרט

אלא נעשה כלל מוסף על הפרט עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנזיר

אמר מר מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף כל פרי ופסולת פרי פרי עינבי פסולת פרי מאי היא חומץ

אף כל פרי מאי היא גוהרקי אף כל דפסולת פרי מאי היא אמר רב כהנא לאיתויי עינבי דכרין ועד זג אמר רבינא לאיתויי דבין הבינים

אמר מר [אי] מה הפרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור אמרת אם כן מה הניח הכתוב במשמעו שלא אמרו ענבים לחים ויבשים הא כתיבי יין וחומץ הא כתיבי הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג לומר לך כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי אתה רשאי למושכו ולדונו כעין הפרט אלא נעשה כלל מוסף על הפרט עד שיפרוט לך הכתוב


גלול כלפי מעלה