הדף היומי
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י איימי כהן לע"נ אביה, פרופסור דב זלוטניק, אשר לימד את חמשת בנותיו את האהבה ללימוד.
נזיר מ – שבת י”א באדר
זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.
הדף היום מוקדש ע”י אבי פלמהולץ לכבוד סיגל שפיצר פלמהולץ לכבוד יום הולדתה.
מאיזה פסוקים דורשים שצריך לגלח נזיר בסוף נזירותו בתער? רב חסדא מביא מספר פרטי דינים לגבי גילוח של נזיר בסוף נזירותו ואיסור תספורת במהלך נזירותו – כמה שערות וכו’. משנה בנגעים יד:ד מונה שלושה אנשים שצריכים לגלח את שערם בתער – נזיר, מצורע והלויים במדבר (אירוע חד פעמי). מהיכן נלמד שכל אלו צריכים לגלח בתער? הנזיר והלויים דרשו מפסוקים. לגבי המצורע, ניסו ללמוד מבנין אב מנזיר או מהלויים ואפילו משתיהם ביחד אבל לא הצליחו. רבא בר משרשיא שאל את רבא על כך כי בברייתא שהובאה בנזיר לט: ניסו לדרוש את עניין תער בנזיר ממצורע והיה מובן מאליו שמצורע בתער, וכאן זה הפוך. רבא עונה על השאלה בכך שהברייתא הולכת לשיטת חכמים והגמרא כאן הלכה כשיטת רבי אליעזר במחלוקת על איסור גילוח פאת הזקן – האם אסור בתער בלבד או גם במלקט או ברהיטני. הגמרא מסבירה כיצד דעת חכמים שאסור רק בתער הולכת יחד עם השיטה שברור שמצורע צריך להתגלח בתער שכן הם דורשים שחובתו לגלח דוחה את איסור התורה של גילוח פאות הזקן.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו
רבי אומר אינו צריך הרי הוא אומר תער לא יעבור על ראשו עד מלאת התורה אמרה אחר מלאת לא תהא תגלחת אלא בתער
והכתיב תער לא יעבור על ראשו
לעבור עליו בשני לאוין
אמר רב חסדא ללקות באחת לעכב בשתים לסתור אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער
בתער אין במידי אחרינא לא והקתני מנין לרבות את כל המעבירין אלא אימא כעין תער
תניא נמי הכי נזיר שתלש מירט סיפסף כל שהוא אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון כשם ששתי שערות מעכבות בו כך שתי שערות סותרות בו
תנן התם שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה נזיר ומצורע ולוים וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום
אמר מר שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה פשיטא מהו דתימא משום עבורי שער הוא ואפילו סך נשא קא משמע לן דלא
קתני וכולן שגילחו שלא בתער בשלמא גבי נזיר כתיב תער לא יעבור על ראשו וגבי לוים כתיב והעבירו תער על כל בשרם אלא מצורע בתער מנלן
וכי תימא תיתי מלוים מה לוים שכן טעונין תגלחת ואין תגלחתן אלא בתער אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת ואין תגלחתו אלא בתער איכא למיפרך מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופם תאמר במצורע דלא
אלא תיתי מנזיר מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם תאמר במצורע דלא אלא מחדא לא אתיא תיתי מתרויהון
מהי תיתי תיתי מלוים מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופן נזיר יוכיח מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם לוים יוכיחו
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהם שהן טעונין תגלחת ותגלחתן בתער אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת ותגלחתו בתער
אמר ליה רבא מברניש לרב אשי וליפרוך מה להצד השוה שבהן שכן
אין קרבנו בדלות תאמר במצורע שקרבנו בדלות
אמר ליה רבא בר משרשיא לרבא האי תנא מעיקרא אמר ללמדו ממצורע אי אפשר שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו והדר אמר נילף מדינא ומדינא נמי לא יליף
אמר ליה ההוא אליבא דרבנן הא אליבא דרבי אליעזר דתנן ואינו חייב עד שילקטנו בתער רבי אליעזר אומר אפילו ליקטו במלקט וברהיטני חייב
מאי טעמייהו דרבנן דתניא זקנו מה תלמוד לומר לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפילו מצורע כן תלמוד לומר זקנו
ומנלן דבתער דתניא ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפילו גילחו במספרים יהא חייב תלמוד לומר ולא תשחית
יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב תלמוד לומר ופאת זקנם לא יגלחו הא כיצד איזהו גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער
ממאי דילמא לעולם אפילו ליקטו במלקט וברהיטני נמי מצוה קעביד והא קאתי לאשמועינן דאפילו בתער לא מיחייב עליה
אמרי אי סלקא דעתך כי עביד נמי במלקט וברהיטני שפיר דמי לישתוק קרא מיניה ואנא אמינא ומה גבי נזיר דאיסורא קא עביד אפילו הכי מחייב הכא דמצוה לא כל שכן
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י איימי כהן לע"נ אביה, פרופסור דב זלוטניק, אשר לימד את חמשת בנותיו את האהבה ללימוד.
להעמיק בדף
נזיר מ – שבת י”א באדר
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו
רבי אומר אינו צריך הרי הוא אומר תער לא יעבור על ראשו עד מלאת התורה אמרה אחר מלאת לא תהא תגלחת אלא בתער
והכתיב תער לא יעבור על ראשו
לעבור עליו בשני לאוין
אמר רב חסדא ללקות באחת לעכב בשתים לסתור אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער
בתער אין במידי אחרינא לא והקתני מנין לרבות את כל המעבירין אלא אימא כעין תער
תניא נמי הכי נזיר שתלש מירט סיפסף כל שהוא אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון כשם ששתי שערות מעכבות בו כך שתי שערות סותרות בו
תנן התם שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה נזיר ומצורע ולוים וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום
אמר מר שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה פשיטא מהו דתימא משום עבורי שער הוא ואפילו סך נשא קא משמע לן דלא
קתני וכולן שגילחו שלא בתער בשלמא גבי נזיר כתיב תער לא יעבור על ראשו וגבי לוים כתיב והעבירו תער על כל בשרם אלא מצורע בתער מנלן
וכי תימא תיתי מלוים מה לוים שכן טעונין תגלחת ואין תגלחתן אלא בתער אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת ואין תגלחתו אלא בתער איכא למיפרך מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופם תאמר במצורע דלא
אלא תיתי מנזיר מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם תאמר במצורע דלא אלא מחדא לא אתיא תיתי מתרויהון
מהי תיתי תיתי מלוים מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופן נזיר יוכיח מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם לוים יוכיחו
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהם שהן טעונין תגלחת ותגלחתן בתער אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת ותגלחתו בתער
אמר ליה רבא מברניש לרב אשי וליפרוך מה להצד השוה שבהן שכן
אין קרבנו בדלות תאמר במצורע שקרבנו בדלות
אמר ליה רבא בר משרשיא לרבא האי תנא מעיקרא אמר ללמדו ממצורע אי אפשר שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו והדר אמר נילף מדינא ומדינא נמי לא יליף
אמר ליה ההוא אליבא דרבנן הא אליבא דרבי אליעזר דתנן ואינו חייב עד שילקטנו בתער רבי אליעזר אומר אפילו ליקטו במלקט וברהיטני חייב
מאי טעמייהו דרבנן דתניא זקנו מה תלמוד לומר לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפילו מצורע כן תלמוד לומר זקנו
ומנלן דבתער דתניא ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפילו גילחו במספרים יהא חייב תלמוד לומר ולא תשחית
יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב תלמוד לומר ופאת זקנם לא יגלחו הא כיצד איזהו גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער
ממאי דילמא לעולם אפילו ליקטו במלקט וברהיטני נמי מצוה קעביד והא קאתי לאשמועינן דאפילו בתער לא מיחייב עליה
אמרי אי סלקא דעתך כי עביד נמי במלקט וברהיטני שפיר דמי לישתוק קרא מיניה ואנא אמינא ומה גבי נזיר דאיסורא קא עביד אפילו הכי מחייב הכא דמצוה לא כל שכן
