הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
נזיר מד
הדף היום מוקדש ע"י איימי גולדשטין לע"נ סבתה, אן ברנט.
הדף היום מוקדש לשמריהו יוסף חיים בן יעקב ישראל, הרב חיים קנייבסקי.
הדף היום מוקדש ע"י רוחי סומר לכבוד מריל ססנוביץ ליום הולדתה. מזל טוב!
בעניין שלושת האיסורים של הנזיר, לכל אחד יש קולא וחומרה כלפי האחרים. בגלל בקולות והחומרות, יש דיון ארוך בגמרא שעוברת על כל מיני דרכים שונות לדרוש קל וחומר וללמוד מאחד לשני באופן של לימוד הגיוני שנחמיר או נקל בפרט זה או אחר. וכל פעם מביאים פסוק או הסבר למה שלגבי איסור יש יש להקל/להחמיר בצורה זו. משנה מסבירה איך עושים תהליך הטהרה לנזיר שנטמא. מזים, טובלים ומגלחים ביום השביעי ומביאים קרבנות ביום השמיני. ר' עקיבא ור' טרפון חולקים בעניין מי שדחה תגלחתו ליום השמיני, האם צריך לחכות להערב שמש ורק להביא קרבנות ביום התשיעי או לא? האם הגילוח חלק מטהרתו כמו לגבי מצורע או לא? האם בסופו של דבר הצליח ר' עביקא לשכנע את ר' טרפון שהעניין שונה למצורע ונזיר כי התגלחת בנזיר היא לא חלק הטהרתו ולכן יכול להביא קרבנותיו ביום תגלחתו? אביי שמע אחרים אומרים דין מיוחד לגבי טבול יום של זב שאסור להיכנס למחנה לוייה. הוא הקשה עליהם שמתוך דרשתם של הפסוקים, יש לדרוש ככה גם בנזיר (וידוע שלא דורשים ככה)!
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
יכול לא יטמא לשדרה ולגולגולת ולרוב בניינו ולרוב מניינו של אחרים אמרת מה אחותו מיוחדת שגופה תלוי בו ומיטמא לשדרה ולגולגולת ולרוב בניינה ולרוב מניינה אף כל שגופו תלוי בו מיטמא לשדרה ולגולגולת ולרוב בניינו ולרוב מניינו
ההיא נמי רבי יהודה היא ורב דאמר כי האי תנא דתניא מעשה שמת אביו של רבי יצחק בגינזק ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים ובא ושאל את רבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים [שעמו]
ואמרו לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר:
מתני׳ שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן חומר בטומאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן שהטומאה והתגלחת סותרין והיוצא מן הגפן אינו סותר
חומר ביוצא מן הגפן מבטומאה ובתגלחת שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו וטומאה ותגלחת הותרו מכללן בתגלחת מצוה ובמת מצוה
וחומר בטומאה מבתגלחת שהטומאה סותרת את הכל וחייבין עליה קרבן ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים ואין חייבין עליה קרבן:
גמ׳ וטומאה לא תותר מכללה קל וחומר מיין ומה יין שאינו סותר לא הותר מכללו טומאה שסותרת אינו דין שלא תותר מכללה
תלמוד לומר לאביו ולאמו לא יטמא לאביו ולאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה
ויין יותר מכללו קל וחומר מטומאה מה טומאה שהיא סותרת הותרה מכללה יין שאינו סותר אינו דין שיותר מכללו אמר קרא מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין רשות
ויין יסתור את הכל קל וחומר מטומאה מה טומאה שהותרה מכללה סותרת את הכל יין שלא הותר מכללו לא כל שכן שיסתור
אמר קרא והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו טומאה סותרת ואין היין סותר
והתגלחת תסתור את הכל קל וחומר מטומאה ומה טומאה שלא עשו בה מטמא כמיטמא סותרת את הכל תגלחת שעשו בה מגלח כמתגלח אינו דין שתסתור את הכל
אמר קרא והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו טומאה סותרת את הכל ואין תגלחת סותרת את הכל
וטומאה נעשה בה מטמא כמיטמא קל וחומר מתגלחת ומה תגלחת שאינה סותרת אלא שלשים עשה בה מגלח כמתגלח טומאה שהיא סותרת את הכל אינו דין שנעשה בה מטמא כמיטמא
אמר קרא וטמא ראש נזרו למטמא ראש נזרו
ותגלחת לא נעשה בה מגלח כמתגלח קל וחומר מטומאה ומה טומאה שהיא סותרת את הכל לא עשו בה מטמא כמיטמא תגלחת שאינה סותרת אלא שלשים יום לא כל שכן שלא נעשה מגלח כמתגלח
אמר קרא תער לא יעבור על ראשו קרי ביה לא יעבור הוא ולא יעבור לאחר
ותגלחת לא תותר מכללה קל וחומר מיין ומה יין שאינו סותר לא הותר מכללו תגלחת שסותרת אינו דין שלא תותר מכללה אמר רחמנא ראשו ואמר רחמנא זקנו
ותגלחת לא תסתור כלל קל וחומר מיין ומה יין שלא הותר מכללו אינו סותר תגלחת שהותרה מכללה אינו דין שלא תסתור בעינן גידול שער והא ליכא
ויין יסתור שלשים יום קל וחומר מתגלחת ומה תגלחת שהותרה מכללה סותרת יין שלא הותר מכללו אינו דין שיסתור מידי הוא טעמא אלא משום גידול שער גבי יין הא קאים שערו:
מתני׳ תגלחת טומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום דברי רבי עקיבא אמר ליה רבי טרפון מה בין זה למצורע
אמר ליה זה טהרתו תלויה בימיו ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו ואינו מביא קרבן אלא אם כן היה מעורב שמש:
גמ׳ קיבלה מיניה או לא תא שמע דתני הלל גילח בשמיני מביא קרבנותיו בתשיעי ואי סלקא דעתך קיבלה מיניה ליתי קרבנותיו בשמיני
אמר רבא לא קשיא הא דטבל בשביעי הא דלא טבל בשביעי
אמר אביי אשכחתינהו לחבריה דרב נתן בר הושעיא דיתבין וקאמרין ובא לפני ה׳ אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן אימתי הוא [בא] בזמן שהוא טבל ועשה הערב שמש אין לא טבל ועשה הערב שמש לא
אלמא קסבר טבול יום של זב כזב דמי
אמינא להון אנא אלא מעתה גבי נזיר טמא נמי דכתיב (והביא אותם) אל הכהן אל פתח אהל מועד אימתי הוא [בא] בזמן שטבל ועשה הערב שמש
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
נזיר מד
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
יכול לא יטמא לשדרה ולגולגולת ולרוב בניינו ולרוב מניינו של אחרים אמרת מה אחותו מיוחדת שגופה תלוי בו ומיטמא לשדרה ולגולגולת ולרוב בניינה ולרוב מניינה אף כל שגופו תלוי בו מיטמא לשדרה ולגולגולת ולרוב בניינו ולרוב מניינו
ההיא נמי רבי יהודה היא ורב דאמר כי האי תנא דתניא מעשה שמת אביו של רבי יצחק בגינזק ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים ובא ושאל את רבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים [שעמו]
ואמרו לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר:
מתני׳ שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן חומר בטומאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן שהטומאה והתגלחת סותרין והיוצא מן הגפן אינו סותר
חומר ביוצא מן הגפן מבטומאה ובתגלחת שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו וטומאה ותגלחת הותרו מכללן בתגלחת מצוה ובמת מצוה
וחומר בטומאה מבתגלחת שהטומאה סותרת את הכל וחייבין עליה קרבן ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים ואין חייבין עליה קרבן:
גמ׳ וטומאה לא תותר מכללה קל וחומר מיין ומה יין שאינו סותר לא הותר מכללו טומאה שסותרת אינו דין שלא תותר מכללה
תלמוד לומר לאביו ולאמו לא יטמא לאביו ולאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה
ויין יותר מכללו קל וחומר מטומאה מה טומאה שהיא סותרת הותרה מכללה יין שאינו סותר אינו דין שיותר מכללו אמר קרא מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין רשות
ויין יסתור את הכל קל וחומר מטומאה מה טומאה שהותרה מכללה סותרת את הכל יין שלא הותר מכללו לא כל שכן שיסתור
אמר קרא והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו טומאה סותרת ואין היין סותר
והתגלחת תסתור את הכל קל וחומר מטומאה ומה טומאה שלא עשו בה מטמא כמיטמא סותרת את הכל תגלחת שעשו בה מגלח כמתגלח אינו דין שתסתור את הכל
אמר קרא והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו טומאה סותרת את הכל ואין תגלחת סותרת את הכל
וטומאה נעשה בה מטמא כמיטמא קל וחומר מתגלחת ומה תגלחת שאינה סותרת אלא שלשים עשה בה מגלח כמתגלח טומאה שהיא סותרת את הכל אינו דין שנעשה בה מטמא כמיטמא
אמר קרא וטמא ראש נזרו למטמא ראש נזרו
ותגלחת לא נעשה בה מגלח כמתגלח קל וחומר מטומאה ומה טומאה שהיא סותרת את הכל לא עשו בה מטמא כמיטמא תגלחת שאינה סותרת אלא שלשים יום לא כל שכן שלא נעשה מגלח כמתגלח
אמר קרא תער לא יעבור על ראשו קרי ביה לא יעבור הוא ולא יעבור לאחר
ותגלחת לא תותר מכללה קל וחומר מיין ומה יין שאינו סותר לא הותר מכללו תגלחת שסותרת אינו דין שלא תותר מכללה אמר רחמנא ראשו ואמר רחמנא זקנו
ותגלחת לא תסתור כלל קל וחומר מיין ומה יין שלא הותר מכללו אינו סותר תגלחת שהותרה מכללה אינו דין שלא תסתור בעינן גידול שער והא ליכא
ויין יסתור שלשים יום קל וחומר מתגלחת ומה תגלחת שהותרה מכללה סותרת יין שלא הותר מכללו אינו דין שיסתור מידי הוא טעמא אלא משום גידול שער גבי יין הא קאים שערו:
מתני׳ תגלחת טומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום דברי רבי עקיבא אמר ליה רבי טרפון מה בין זה למצורע
אמר ליה זה טהרתו תלויה בימיו ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו ואינו מביא קרבן אלא אם כן היה מעורב שמש:
גמ׳ קיבלה מיניה או לא תא שמע דתני הלל גילח בשמיני מביא קרבנותיו בתשיעי ואי סלקא דעתך קיבלה מיניה ליתי קרבנותיו בשמיני
אמר רבא לא קשיא הא דטבל בשביעי הא דלא טבל בשביעי
אמר אביי אשכחתינהו לחבריה דרב נתן בר הושעיא דיתבין וקאמרין ובא לפני ה׳ אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן אימתי הוא [בא] בזמן שהוא טבל ועשה הערב שמש אין לא טבל ועשה הערב שמש לא
אלמא קסבר טבול יום של זב כזב דמי
אמינא להון אנא אלא מעתה גבי נזיר טמא נמי דכתיב (והביא אותם) אל הכהן אל פתח אהל מועד אימתי הוא [בא] בזמן שטבל ועשה הערב שמש