Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ז באדר תשפ״ג | 9 מרץ 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר מה

הדף היום מוקדש ע"י יסכה ושאול וייסבנד לעילוי נשמת מנחם יוניצמן הכהן בן אסתר וצבי.

הדף היום מוקדש ע"י אימי גולדשטין לע"נ אמה, חיה בת מרדכי וחנה בציון 4 שנים לפטירתה.

הדף היום מוקדש ע"י מדינה קורן לעילוי נשמת דבורה כהן, דבורה בריינע בת הרב יעקב זונדל וטויבע אלטא, שהשבוע מלאו 10 שנים לפטירתה. "גברת כהן היתה תלמידתה של שרה שנירר בפולין, וכן מורה אהובה ונערצת בבית הספר מיימונודיס בבוסטון במשך למעלה מ-40 שנה. החום והחכמה שלה היוו השראה לדורות של ילדים וחיבבו אותה לכל מכיריה. יהי זכרה ברוך."

אביי מסביר שזב טבול יום (שלא שקעה השמש עדיין ביום שנטהר במקווה) לא יכול להיכנס למחנה הלויים (הר הבית) שכן הוא גם טבול יום וגם מחוסר כיפורים (טרם הביא קרבנותיו). אולם אם זו רק אחת מהעניינים הללו, הוא יכול להיכנס למחנה הלויים (עד שער ניקנור) אך לא למחנה שכינה, העזרה. מאיפה אביי דורש את זה? אחרי איזה קורבן עושה הנזיר את גילוח השיער – יש ויכוח אם זה אחרי קורבן השלמים או קרבן החטאת. כתוב בפסוק שהנזיר מגלח פתח אוהל מועד, שלפי הפשט זה שער ניקנור, אבל רובם מבינים את זה לא כשפוטה מכל מיני סיבות ודורשים את הפסוק בצורה אחרת. יש רק דעה אחת שסובר שכן מגלחים שם, אך לא נשים בגלל שלא רוצים שתגלו את ראשם שם. השער של הנזיר שמים באש תחת הדוד שבו מתבשל השלמים. האם זה רק בתגלחת טהרה או גם בתגלחת טומאה? האם זה גם אם גילח את השיער מחוץ לירושלים או רק בתוך ירושלים? יש שלוש דעות בנושא. מביאים דרשות שמהן לומדים שתי הלכות (מהמילה "זבח" בפסוק) ששמים קצת רוטב מהשלמים על השיער קודם וגם אם בישלו תחת החטאת או האשם, זה גם נחשב בדיעבד. יש מחלוקת מתי הנזירות הותרה – לאחר כל התהליך או לאחר זריקת דם של אחד הקרבנות?

מכדי שערי ניקנור היכא קיימין בשערי לוייה

והתניא טמא מת מותר ליכנס במחנה לוייה ולא טמא מת בלבד אלא אפילו מת עצמו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו מאי עמו עמו במחיצתו עמו במחנה לוייה

אלא (אמר אביי) טבול יום של זב כזב דמי ואפילו הכי כיון דמחוסר כפרה לא עייל

ואי במחנה לוייה קאי אמאי קא קרי ליה אהל מועד למימרא מה התם מחוסר כפרה לא עייל אף למחנה לוייה נמי מחוסר כפרה לא עייל

והתם מנלן דתניא טמא יהיה לרבות טבול יום עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפרה:

מתני׳ תגלחת הטהרה כיצד היה מביא שלש בהמות חטאת עולה ושלמים ושוחט את השלמים ומגלח עליהם דברי רבי יהודה רבי אלעזר אומר לא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכל מקום ואם גלח על אחת משלשתן יצא

רבן שמעון בן גמליאל אומר הביא שלש בהמות ולא פירש הראויה לחטאת תקרב חטאת לעולה תקרב עולה לשלמים תקרב שלמים:

גמ׳ תנו רבנן וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו׳ בשלמים הכתוב מדבר שנאמר ושחטו פתח אהל מועד

אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש אמרת אם כן דרך בזיון הוא

רבי יאשיה אומר אינו צריך הרי אמרה תורה לא תעלה במעלות על מזבחי קל וחומר לדרך בזיון

[נ״‎א במדרש בפרשה נשא (דף מאתים ארבעים ושנים) וגלח הנזיר רבי יאשיה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו וכו׳ אם כך אמרה תורה לא תעלה וכו׳ קל וחומר לדבר שלא יגלח פתח אהל מועד אלא בשלמים הכתוב מדבר]

רבי יצחק אומר אינו צריך הרי הוא אומר ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש וגו׳ מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה יצא זה שהוא מחוסר לקיחה הבאה ונתינה

איכא דאמרי רבי יצחק אומר בשלמים הכתוב מדבר אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש תלמוד לומר ולקח את שער ראש נזרו מקום שהיה מבשל שם היה מגלח

אבא חנן אומר משום רבי אליעזר וגלח הנזיר פתח אהל מועד כל זמן שאין פתח אהל מועד פתוח אינו מגלח

רבי שמעון שזורי אומר וגלח הנזיר פתח אהל מועד ולא נזירה


שמא יתגרו בה פרחי כהונה אמר לו לדבריך סוטה תוכיח דכתיב בה והעמידה לפני ה׳ ולא חיישינן שמא יתגרו בה פרחי כהונה

אמר להן זו כוחלת ופוקסת זו אינה כוחלת ופוקסת:

מתני׳ היה נוטל שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד ואם גילח במדינה לא היה משלח תחת הדוד במה דברים אמורים בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה לא היה משלח תחת הדוד

רבי מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד:

גמ׳ נוטל שער ראש נזרו תנו רבנן ואחר כך נוטל את הרוטב ונותן על שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד של שלמים ואם שילח תחת הדוד של חטאת ואשם יצא אשם בנזיר [טהור] מי איכא אמר רבא הכי קאמר ואם נזיר טמא משלח תחת הדוד של אשם יצא

מנא הני מילי אמר רבא אמר קרא אשר תחת זבח השלמים מזבחו יהא תחתיו

ואם שילח תחת הדוד של חטאת יצא מאי טעמא אמר קרא זבח לרבות את החטאת ואשם והא אפיקתיה להאי זבח מרוטב אם כן לימא קרא מרוטב השלמים מאי זבח שמע מינה לרבות חטאת ואשם

ואימא כולה לחטאת ואשם הוא דאתא אם כן לימא שלמים וזבח מאי זבח השלמים שמע מינה תרתי

תנו רבנן הכל היו משלחין תחת הדוד חוץ מטמא שגילח במדינה מפני ששערו נקבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר טהורים כאן וכאן היו משלחין טמאים כאן וכאן לא היו משלחין וחכמים אומרים הכל לא היו משלחין תחת הדוד חוץ מן טהור שבמקדש מפני שנעשה כמצותו:

מתני׳ היה מבשל את השלמים או שולקן הכהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל וחלה מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחת ונותן על כפי הנזיר ומניפן ואחר כך הותר הנזיר לשתות יין ולהטמא למתים


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר מה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר מה

מכדי שערי ניקנור היכא קיימין בשערי לוייה

והתניא טמא מת מותר ליכנס במחנה לוייה ולא טמא מת בלבד אלא אפילו מת עצמו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו מאי עמו עמו במחיצתו עמו במחנה לוייה

אלא (אמר אביי) טבול יום של זב כזב דמי ואפילו הכי כיון דמחוסר כפרה לא עייל

ואי במחנה לוייה קאי אמאי קא קרי ליה אהל מועד למימרא מה התם מחוסר כפרה לא עייל אף למחנה לוייה נמי מחוסר כפרה לא עייל

והתם מנלן דתניא טמא יהיה לרבות טבול יום עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפרה:

מתני׳ תגלחת הטהרה כיצד היה מביא שלש בהמות חטאת עולה ושלמים ושוחט את השלמים ומגלח עליהם דברי רבי יהודה רבי אלעזר אומר לא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכל מקום ואם גלח על אחת משלשתן יצא

רבן שמעון בן גמליאל אומר הביא שלש בהמות ולא פירש הראויה לחטאת תקרב חטאת לעולה תקרב עולה לשלמים תקרב שלמים:

גמ׳ תנו רבנן וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו׳ בשלמים הכתוב מדבר שנאמר ושחטו פתח אהל מועד

אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש אמרת אם כן דרך בזיון הוא

רבי יאשיה אומר אינו צריך הרי אמרה תורה לא תעלה במעלות על מזבחי קל וחומר לדרך בזיון

[נ״‎א במדרש בפרשה נשא (דף מאתים ארבעים ושנים) וגלח הנזיר רבי יאשיה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו וכו׳ אם כך אמרה תורה לא תעלה וכו׳ קל וחומר לדבר שלא יגלח פתח אהל מועד אלא בשלמים הכתוב מדבר]

רבי יצחק אומר אינו צריך הרי הוא אומר ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש וגו׳ מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה יצא זה שהוא מחוסר לקיחה הבאה ונתינה

איכא דאמרי רבי יצחק אומר בשלמים הכתוב מדבר אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש תלמוד לומר ולקח את שער ראש נזרו מקום שהיה מבשל שם היה מגלח

אבא חנן אומר משום רבי אליעזר וגלח הנזיר פתח אהל מועד כל זמן שאין פתח אהל מועד פתוח אינו מגלח

רבי שמעון שזורי אומר וגלח הנזיר פתח אהל מועד ולא נזירה


שמא יתגרו בה פרחי כהונה אמר לו לדבריך סוטה תוכיח דכתיב בה והעמידה לפני ה׳ ולא חיישינן שמא יתגרו בה פרחי כהונה

אמר להן זו כוחלת ופוקסת זו אינה כוחלת ופוקסת:

מתני׳ היה נוטל שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד ואם גילח במדינה לא היה משלח תחת הדוד במה דברים אמורים בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה לא היה משלח תחת הדוד

רבי מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד:

גמ׳ נוטל שער ראש נזרו תנו רבנן ואחר כך נוטל את הרוטב ונותן על שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד של שלמים ואם שילח תחת הדוד של חטאת ואשם יצא אשם בנזיר [טהור] מי איכא אמר רבא הכי קאמר ואם נזיר טמא משלח תחת הדוד של אשם יצא

מנא הני מילי אמר רבא אמר קרא אשר תחת זבח השלמים מזבחו יהא תחתיו

ואם שילח תחת הדוד של חטאת יצא מאי טעמא אמר קרא זבח לרבות את החטאת ואשם והא אפיקתיה להאי זבח מרוטב אם כן לימא קרא מרוטב השלמים מאי זבח שמע מינה לרבות חטאת ואשם

ואימא כולה לחטאת ואשם הוא דאתא אם כן לימא שלמים וזבח מאי זבח השלמים שמע מינה תרתי

תנו רבנן הכל היו משלחין תחת הדוד חוץ מטמא שגילח במדינה מפני ששערו נקבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר טהורים כאן וכאן היו משלחין טמאים כאן וכאן לא היו משלחין וחכמים אומרים הכל לא היו משלחין תחת הדוד חוץ מן טהור שבמקדש מפני שנעשה כמצותו:

מתני׳ היה מבשל את השלמים או שולקן הכהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל וחלה מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחת ונותן על כפי הנזיר ומניפן ואחר כך הותר הנזיר לשתות יין ולהטמא למתים


גלול כלפי מעלה