Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט באדר תשפ״ג | 12 מרץ 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר מח

הדף היום מוקדש ע"י גבריאל ודניאל אלטמן לע"נ אמנו מרים אלטמן ז"ל בציון 18 שנה לפטירתה.

הן על ידי הכהן הגדול והן על ידי הנזיר, הפסוקים רושמים רשימה של קרובים להם אינם יכולים להיטמא. בפסוקי כהן גדול, המילה "לאביו" באה להוציא מת מצווה, שאליה הוא יכול לטמא. המילה "לאמו" משמשת לגזירה שווה ללמוד מנזיר שהוא יכול לטמא להם בדרך אחרת, כל עוד אינם מתים, דהיינו זב או מצורע. מהיכן נדרש שנזיר יכול לטמא למת מצווה? ברייתא מביאה את דרשות שונות של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. ראשית, רבי ישמעאל מנסה לדרוש זאת מהמילים "לאביו ולאמו" בנזיר, אך לאחר מספר קשיים (שרובם נפתרים, מלבד האחרון), הם מבינים ש"לאביו" דרוש לצורך קריאה פשוטה שאין לטמא לאביו והם דורשים את הדין של מת מצווה מלשון "ולאחיו". מה דורש רבי ישמעאל משאר המילים בפסוק? רבי עקיבא לומד את דין מת מצווה מ"לאביו ולאמו" כיוון שהוא משתמש במילה אחרת "מת" כדי להסיק שהנזיר אינו יכול להיטמא לקרובים. מה הוא דורש מהמילים האחרות של אותו פסוק?

ולאמו לגזירה שוה לכדרבי דתניא רבי אומר גבי נזיר במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם ואין לי אלא בנזיר בכהן גדול מנין

אמרת לא יאמר אמו בכהן גדול שאין תלמוד לומר שהרי קל וחומר הוא ומה אם במקום שכהן הדיוט מיטמא לאחיו מאביו אין כהן גדול מיטמא לאביו מקום שאין כהן הדיוט מיטמא לאחיו מאמו אינו דין שאין כהן גדול מיטמא לאמו

אם זכיתה מהדין מה תלמוד לומר אמו בכהן גדול מופנה להקיש ולדון הימנו גזירה שוה נאמר אמו בנזיר ונאמר אמו בכהן גדול

מה אמו האמור בנזיר במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם אף אמו האמור בכהן גדול במותם אינו מיטמא אבל מיטמא לנגעם ולזיבתם

אשכחן כהן גדול נזיר מנלן דתניא כל ימי הזירו לה׳ על נפש מת לא יבא

שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כענין שנאמר מכה נפש בהמה תלמוד לומר על נפש מת לא יבא בנפש אדם הכתוב מדבר רבי ישמעאל אומר אינו צריך הרי הוא אומר לא יבא בנפשות המטמאות בביאה הכתוב מדבר

לאביו ולאמו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה

עד שלא יאמר יש לי בדין ומה כהן גדול שקדושתו קדושת עולם מיטמא למת מצוה נזיר שאין קדושתו קדושת עולם אינו דין שמיטמא למת מצוה

לא אם אמרת בכהן גדול שכן אינו מביא קרבן על טומאתו תאמר בנזיר שמביא קרבן על טומאתו הואיל ומביא קרבן על טומאתו לא יטמא למת מצוה תלמוד לומר לאביו ולאמו לא יטמא אבל מיטמא למת מצוה

או אינו מיטמא לאביו ולאמו אבל יטמא לשאר מתים אמרת קל וחומר ומה כהן הדיוט שמיטמא לקרובין אינו מיטמא לשאר מתים נזיר שאינו מיטמא לקרובין אינו דין שלא יטמא לשאר מתים


הא מה תלמוד לומר לאביו ולאמו לאביו ולאמו הוא דלא מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה

עד שלא יאמר יש לי בדין נאמרו כללות בכהן גדול ונאמרו כללות בנזיר מה כללות האמורות בכהן גדול לאביו אינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה אף כללות האמורות בנזיר לאביו אינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה

או כלך לדרך זו נאמרו כללות בכהן הדיוט ונאמרו כללות בנזיר מה כללות האמורות בכהן הדיוט מיטמא לאביו אף כללות האמורות בנזיר מיטמא לאביו

תלמוד לומר לאביו ולאמו לא יטמא הא למת מצוה מיטמא הא מיבעי ליה לומר שאין מיטמא לאביו

אלא לאביו לומר שאין מיטמא לאביו לאחיו אינו מיטמא הא למת מצוה מיטמא ולאמו לגזרה שוה לכדרבי

ולאחותו לכדתניא דתניא לאחותו מה תלמוד לומר

הרי שהלך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא

יכול לא יטמא למת מצוה תלמוד לומר לאחותו לאחותו הוא דאינו מיטמא הא למת מצוה מיטמא

רבי עקיבא אומר נפשות אלו הרחוקין מת אלו הקרובין לאביו ולאמו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה

לאחיו שאם היה כהן גדול והוא נזיר לאחיו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאחותו כדתניא הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו כו׳

ולרבי עקיבא גזירה שוה דרבי מנליה

אמר לך כיון דאמר מר אם היה כהן גדול ונזיר לאחיו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה מה לי כהן גדול לחודיה מה לי נזיר וכהן גדול

ולרבי ישמעאל כהן גדול והוא נזיר מנליה כיון דשרא רחמנא חד לאו גבי מת מצוה מה לי חד לאו מה לי תרין לאוין

אחותו למה לי סלקא דעתך אמינא כי שרא רחמנא למת מצוה נזיר וכהן דאיסור לאוי הוא אבל מילה ופסח דכרת לא יטמא למת מצוה קא משמע לן


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר מח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר מח

ולאמו לגזירה שוה לכדרבי דתניא רבי אומר גבי נזיר במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם ואין לי אלא בנזיר בכהן גדול מנין

אמרת לא יאמר אמו בכהן גדול שאין תלמוד לומר שהרי קל וחומר הוא ומה אם במקום שכהן הדיוט מיטמא לאחיו מאביו אין כהן גדול מיטמא לאביו מקום שאין כהן הדיוט מיטמא לאחיו מאמו אינו דין שאין כהן גדול מיטמא לאמו

אם זכיתה מהדין מה תלמוד לומר אמו בכהן גדול מופנה להקיש ולדון הימנו גזירה שוה נאמר אמו בנזיר ונאמר אמו בכהן גדול

מה אמו האמור בנזיר במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם אף אמו האמור בכהן גדול במותם אינו מיטמא אבל מיטמא לנגעם ולזיבתם

אשכחן כהן גדול נזיר מנלן דתניא כל ימי הזירו לה׳ על נפש מת לא יבא

שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כענין שנאמר מכה נפש בהמה תלמוד לומר על נפש מת לא יבא בנפש אדם הכתוב מדבר רבי ישמעאל אומר אינו צריך הרי הוא אומר לא יבא בנפשות המטמאות בביאה הכתוב מדבר

לאביו ולאמו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה

עד שלא יאמר יש לי בדין ומה כהן גדול שקדושתו קדושת עולם מיטמא למת מצוה נזיר שאין קדושתו קדושת עולם אינו דין שמיטמא למת מצוה

לא אם אמרת בכהן גדול שכן אינו מביא קרבן על טומאתו תאמר בנזיר שמביא קרבן על טומאתו הואיל ומביא קרבן על טומאתו לא יטמא למת מצוה תלמוד לומר לאביו ולאמו לא יטמא אבל מיטמא למת מצוה

או אינו מיטמא לאביו ולאמו אבל יטמא לשאר מתים אמרת קל וחומר ומה כהן הדיוט שמיטמא לקרובין אינו מיטמא לשאר מתים נזיר שאינו מיטמא לקרובין אינו דין שלא יטמא לשאר מתים


הא מה תלמוד לומר לאביו ולאמו לאביו ולאמו הוא דלא מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה

עד שלא יאמר יש לי בדין נאמרו כללות בכהן גדול ונאמרו כללות בנזיר מה כללות האמורות בכהן גדול לאביו אינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה אף כללות האמורות בנזיר לאביו אינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה

או כלך לדרך זו נאמרו כללות בכהן הדיוט ונאמרו כללות בנזיר מה כללות האמורות בכהן הדיוט מיטמא לאביו אף כללות האמורות בנזיר מיטמא לאביו

תלמוד לומר לאביו ולאמו לא יטמא הא למת מצוה מיטמא הא מיבעי ליה לומר שאין מיטמא לאביו

אלא לאביו לומר שאין מיטמא לאביו לאחיו אינו מיטמא הא למת מצוה מיטמא ולאמו לגזרה שוה לכדרבי

ולאחותו לכדתניא דתניא לאחותו מה תלמוד לומר

הרי שהלך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא

יכול לא יטמא למת מצוה תלמוד לומר לאחותו לאחותו הוא דאינו מיטמא הא למת מצוה מיטמא

רבי עקיבא אומר נפשות אלו הרחוקין מת אלו הקרובין לאביו ולאמו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה

לאחיו שאם היה כהן גדול והוא נזיר לאחיו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאחותו כדתניא הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו כו׳

ולרבי עקיבא גזירה שוה דרבי מנליה

אמר לך כיון דאמר מר אם היה כהן גדול ונזיר לאחיו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה מה לי כהן גדול לחודיה מה לי נזיר וכהן גדול

ולרבי ישמעאל כהן גדול והוא נזיר מנליה כיון דשרא רחמנא חד לאו גבי מת מצוה מה לי חד לאו מה לי תרין לאוין

אחותו למה לי סלקא דעתך אמינא כי שרא רחמנא למת מצוה נזיר וכהן דאיסור לאוי הוא אבל מילה ופסח דכרת לא יטמא למת מצוה קא משמע לן


גלול כלפי מעלה