Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ו׳ בשבט תשפ״ג | 28 ינואר 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר ה – שבת ו' בשבט

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

אנו לומדים מאבשלום שהיה נזיר עולם שאם השיער מכביד על נזיר עולם, אפשר להסתפר ולהביא קרבנות נזיר. אבל באילו תכיפות הסתפר אבשלום? שלוש דעות מובאות והגמרא מעלה שאלות ומסביר את הטעם של שלוש הגישות הללו. אם מקבלים להיות נזיר מבלי לציין כמה זמן (נזיר סתם), המשנה פוסקת שטווח הזמן הוא שלושים יום. רב מתנא לומד זאת מגימטריה של המילים "יהיה". בר פדא דורש שזה עשרים ותשע ימים מזה שמופיע השורש נ.ז.ר. עשרים ותשע פעמים בפרק. שתי משניות מובאות להקשות על בר פדא אך נפתרות. לאחר הסבר למשנה השנייה, המקור הזה נזרק בחזרה נגד רב מתנא. לאחר שהעניין נפתר, מובאת משנה נוספת להעלות קושי נגד בר פדא.

ויליף ימים ימים מבתי ערי חומה מה התם שנים עשר חדש אף כאן שנים עשר חדש

רבי נהוראי אומר מגלח אחת לשלשים יום רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת שכן מצינו בבני מלכים שמגלחים מערב שבת לערב שבת

מאי טעמא דרבי יליף מבתי ערי חומה והא רבי הוא דאמר אין ימים פחותין משנים

האי גזירה שוה משום כובד גמיר ובשני ימים ליכא כובד

ואימא שתי שנים דכתיב ויהי מקץ שנתים ימים דנין ימים שאין עמהן שנים מימים שאין עמהן שנים ואל יוכיח זה שיש עמו שנים

ואימא שלשים יום דכתיב עד חדש ימים דנין ימים שאין עמהם חדשים מימים שאין עמהם חדשים ואל יוכיח זה שיש עמו חדשים

ואימא מהכא מימים ימימה וגו׳ דנין ימים מימים ואין דנין ימים מימימה

ומאי נפקא מינה והא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

הני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן

איכא דאמרי מנא ידעינן דכל תלתא ירחין חד זימנא דילמא ארבעה זימני בשתא (אי נמי) ארבעה ירחין חד זימנא תרין ירחין בחד זימנא

רבי נהוראי אומר מגלח אחת לשלשים יום מאי טעמא גבי כהנים משום דאיכא כובד הכא נמי איכא כובד

רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת מאי איכא ביניה לשאר אחוהי

יום טוב שחל להיות באמצע שבת דאחוהי מגלחין הוא לא מגלח אי נמי לגלוחי מן צפרא דמעלי שבתא אחוהי מגלחין איהו לא מגלח עד פניא

הני ארבעים שנה מאי עבידתייהו רבי נהוראי אומר משום רבי יהושע לקץ ארבעים שנה ששאלו להן מלך תנא אותה שנה ששאלו להן מלך היא שנת עשר לשמואל הרמתי:

מתני׳ סתם נזירות שלשים יום:

גמ׳ מנהני מילי אמר רב מתנא אמר קרא קדוש יהיה יהיה בגמטריא תלתין הוו

בר פדא אמר כנגד נזיר נזרו האמורים בתורה שלשים חסר אחת

ורב מתנא נמי נילף מנזיר נזרו

אמר לך ההוא לדרשה מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין רשות כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר מלמד שהנזירות חלה על נזירות


ובר פדא אמר לך ליכא חד מינהון דלאו לדרשא אלא מדההוא למניינא כולהו נמי למניינא

תנן סתם נזירות שלשים יום בשלמא לרב מתנא ניחא אלא לבר פדא קשיא

אמר לך בר פדא איידי דאיכא יום תלתין דמגלח ומביא קרבנותיו משום הכי תנא שלשים

תנן מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד בשלמא לרב מתנא ניחא אלא לבר פדא קשיא

אמר לך בר פדא אימא סיפא אם גילח ליום שלשים יצא אלא סיפא מסייעא ליה רישא נעשה כאומר שלימין

ולרב מתנא קשיא סיפא קסבר מקצת היום ככולו

תנן הריני נזיר שלשים יום אם גילח יום שלשים לא יצא באומר שלימין

תנן מי שנזר שתי נזירות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד והשניה ליום ששים ואחד בשלמא לרב מתנא ניחא


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

נזיר זו מעלה או חטא? דיון ראשון – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר  

ayelet he nazir

הקדמה למסכת נזיר

להאזנה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/Introduction_to_Nazir_Hebrew.mp3  

נזיר ה – שבת ו' בשבט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר ה – שבת ו' בשבט

ויליף ימים ימים מבתי ערי חומה מה התם שנים עשר חדש אף כאן שנים עשר חדש

רבי נהוראי אומר מגלח אחת לשלשים יום רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת שכן מצינו בבני מלכים שמגלחים מערב שבת לערב שבת

מאי טעמא דרבי יליף מבתי ערי חומה והא רבי הוא דאמר אין ימים פחותין משנים

האי גזירה שוה משום כובד גמיר ובשני ימים ליכא כובד

ואימא שתי שנים דכתיב ויהי מקץ שנתים ימים דנין ימים שאין עמהן שנים מימים שאין עמהן שנים ואל יוכיח זה שיש עמו שנים

ואימא שלשים יום דכתיב עד חדש ימים דנין ימים שאין עמהם חדשים מימים שאין עמהם חדשים ואל יוכיח זה שיש עמו חדשים

ואימא מהכא מימים ימימה וגו׳ דנין ימים מימים ואין דנין ימים מימימה

ומאי נפקא מינה והא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

הני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן

איכא דאמרי מנא ידעינן דכל תלתא ירחין חד זימנא דילמא ארבעה זימני בשתא (אי נמי) ארבעה ירחין חד זימנא תרין ירחין בחד זימנא

רבי נהוראי אומר מגלח אחת לשלשים יום מאי טעמא גבי כהנים משום דאיכא כובד הכא נמי איכא כובד

רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת מאי איכא ביניה לשאר אחוהי

יום טוב שחל להיות באמצע שבת דאחוהי מגלחין הוא לא מגלח אי נמי לגלוחי מן צפרא דמעלי שבתא אחוהי מגלחין איהו לא מגלח עד פניא

הני ארבעים שנה מאי עבידתייהו רבי נהוראי אומר משום רבי יהושע לקץ ארבעים שנה ששאלו להן מלך תנא אותה שנה ששאלו להן מלך היא שנת עשר לשמואל הרמתי:

מתני׳ סתם נזירות שלשים יום:

גמ׳ מנהני מילי אמר רב מתנא אמר קרא קדוש יהיה יהיה בגמטריא תלתין הוו

בר פדא אמר כנגד נזיר נזרו האמורים בתורה שלשים חסר אחת

ורב מתנא נמי נילף מנזיר נזרו

אמר לך ההוא לדרשה מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין רשות כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר מלמד שהנזירות חלה על נזירות


ובר פדא אמר לך ליכא חד מינהון דלאו לדרשא אלא מדההוא למניינא כולהו נמי למניינא

תנן סתם נזירות שלשים יום בשלמא לרב מתנא ניחא אלא לבר פדא קשיא

אמר לך בר פדא איידי דאיכא יום תלתין דמגלח ומביא קרבנותיו משום הכי תנא שלשים

תנן מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד בשלמא לרב מתנא ניחא אלא לבר פדא קשיא

אמר לך בר פדא אימא סיפא אם גילח ליום שלשים יצא אלא סיפא מסייעא ליה רישא נעשה כאומר שלימין

ולרב מתנא קשיא סיפא קסבר מקצת היום ככולו

תנן הריני נזיר שלשים יום אם גילח יום שלשים לא יצא באומר שלימין

תנן מי שנזר שתי נזירות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד והשניה ליום ששים ואחד בשלמא לרב מתנא ניחא


גלול כלפי מעלה