הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
נזיר נא
הלימוד השבוע מוקדש ע"י שרה אבריק וג'וסה רוזנפלד לע"נ צביה רחל בת מרדכי הלוי ומרים.
הדף היום מוקדש ע"י קרוליין בן-ארי לע"נ אימה, דפנה דבורה בת אברהם וחנה.
הדף היום מוקדש ע"י ריסה צוהר לע"נ אמה מורתה פרומה בת ריסל ודוד.
טומאת רקב מוגבלת בגל מיני דרכים, כפי שמצוין בברייתא ובכמה אמירות של אמוראים. הגוף חייב להיות ללא כל לבוש, על רצפת אבן או שיש, לבד (לא עם גוף אחר) עם בשר, עצמות וגידים, לא קבור עם שיער, ציפורניים או שיניים שהוסרו מהגוף. נשאלת שאלה לגבי אבק שמגיע מהעקב, שכן גם בחייו של האדם העקב הוא אזור 'מת' בגוף. לאחר שהציעה תשובה, מפרשת הגמרא מחדש את השאלה. נשאלת סדרה של שאלות נוספות לגבי רקב – מה לגבי אשה בהריון שמתה כשהעובר ברחמה? מה אם היה שכבת זרע בגוף האשה, או צואה או אולי העור ייחשב כמשהו אחר שמונע דין רקב? לאחר כל השאלות הללו, אומר רב שמואל בר אחא שאם נגביל את כל המקרים הללו, לא תהיה טומאת רקב!! על כך מסביר רב פפא איך יכול להיות מקרה של רקב. רקב הוא רק כשהאבק הוא נוצר מגוף שהתרקב ולא אם הגוף נטחן לאבק. מה אם זה היה טחון ואז נרקב? רקב גם לא חל על גוף שאינו שלם. שתי הלכות אחרות אינן חלות גם על גופה לא שלמה – תפוסה (כאשר מזיזים קבר, יש לחפור גם את האדמה שמסביב ולהעביר את זה עם הגופה) ושכונת קברות (אם מוצאים שלוש גופות, צריך לחפש באזור כי סביר להניח שיש אתר בית קברות עתיק ויש עוד קברות). מובאת משנה מעדיות ו:ג להעלות קושי כנגד זה אך היא נפתרת. רבא שואל שאלה נוספת ומביאים את אותה משנה בעדויות כתשובה, אך תשובה זו נדחית.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
תנו רבנן איזהו מת שיש לו רקב מת שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבנים זהו מת שיש לו רקב נקבר בכסותו בארון של עץ או על גבי רצפה של לבנים זהו מת שאין לו רקב
אמר עולא אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות איתיביה רבא לעולא רקב הבא מן הבשר טהור הא מן העצם טמא ואף על גב דליכא בשר אימא הכי רקב הבא מן הבשר טהור עד שיש עצם בבשר
הא ליכא גידים אי אפשר לבשר ולעצמות בלא גידים
אמר רב שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן שני מתים שקברן זה עם זה נעשו גלגלין זה לזה מתיב רב נתן רקב הבא משני מתים טמא
אמר רבא שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו והרקיבו ועמדו על מלא תרווד רקב
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן גזז שערו וקברו עמו נעשה לו גלגלין תנן התם כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חיבורן כולן טמאין
בעי חזקיה שערו העומד לגלח צפורן העומד ליגזז מאי מי אמרינן כל העומד ליגזז כגזוז דמי או דלמא השתא מיהא הא מחוברין
וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה טעמא משום דגזז הא לא גזז לא הכי קאמר גזז הרי זה גלגלים לא גזז מיבעי ליה
בעי רבי ירמיה רקב הבא מן העקב מהו כי גמרינן רקב הבא מכוליה מת אבל דאתי מן עקב לא או דלמא לא שנא
תא שמע דתני רבי נתן ברבי אושעיא רקב הבא משני מתים טמא ואי סלקא דעתך הבא מן העקב לא זיל הכא דלמא דרך עקב קאתי והכא דלמא דרך עקב קאתי
אי דאירקיב כוליה מת וקאתי דרך עקב הכי נמי אלא הכא כגון דאירקיב חד אבר וקאתי דרך עקב מאי תיקו
בעי רבי ירמיה עובר במעי אשה הוי גלגלים או לא כיון דאמר מר עובר ירך אמו הלכך גופה הוא ולא הוי גלגלין או דלמא כיון דסופו לצאת מיפרש פריש מינה ואם תמצי לומר עובר דסופו לצאת מיפרש פריש מינה
שכבת זרע במעי אשה מהו מי אמרינן כיון דלא איתצר כי גופה דמי או דלמא כיון דמעלמא קאתי לא
בעי רב פפא פירשה מהו כיון דלא מקיימא בדלא אכלה חיותא הוא או דלמא הא נמי מעלמא אתי בעי רב אחא בריה דרב איקא עורו מהו בעי רב הונא בר מנוח כיחו וניעו מהו
אמר ליה רב שמואל בר אחא לרב פפא ואי סלקא דעתך כל הני דקאמר הוי גלגלין רקב דמטמא היכי משכחת לה דאשקייה מי דקלים וסכיא נשא ושלקו במי טבריא
אמר אביי נקטינן מת שטחנו אין לו רקב איבעיא להו טחנו וחזר והרקיב מהו מידי הוא טעמא אלא דאיכא בשר וגידים ועצמות והאיכא או דלמא כברייתו בעינן וליכא תיקו
תני עולא בר חנינא מת שחסר אין לו רקב ולא תפוסה ולא שכונת קברות
מיתיבי לא אם אמרת במת שיש לו רוב ורובע או מלא תרווד רקב תאמר בחי שאין לו לא רוב ולא רובע ולא מלא תרווד רקב
היכי דמי דארקיב חד אבר דכוותיה גבי מת אפילו חד אבר איכא רקב מי קתני הא מת הא קא משמע לן שום מת יש לו רקב שום חי אין לו רקב
בעי רבא הרקיב כשהוא חי וחזר ומת מהו כי גמירי רקב דאירקיב כשהוא מת או דלמא השתא מיהא הא מיית
תא שמע לא אם אמרת במת שיש לו רוב ורובע ומלא תרווד רקב תאמר בחי כו׳
טעמא משום חי הא מת יש לו רקב מי קתני הא מת הא קא משמע לן דשום מת יש לו רקב שום חי אין לו רקב
בעי רבא נמלה שחסרה מהו שיעורא גמירין לה והא חסר או בריה גמירי לה והאיכא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
נזיר נא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
תנו רבנן איזהו מת שיש לו רקב מת שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבנים זהו מת שיש לו רקב נקבר בכסותו בארון של עץ או על גבי רצפה של לבנים זהו מת שאין לו רקב
אמר עולא אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות איתיביה רבא לעולא רקב הבא מן הבשר טהור הא מן העצם טמא ואף על גב דליכא בשר אימא הכי רקב הבא מן הבשר טהור עד שיש עצם בבשר
הא ליכא גידים אי אפשר לבשר ולעצמות בלא גידים
אמר רב שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן שני מתים שקברן זה עם זה נעשו גלגלין זה לזה מתיב רב נתן רקב הבא משני מתים טמא
אמר רבא שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו והרקיבו ועמדו על מלא תרווד רקב
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן גזז שערו וקברו עמו נעשה לו גלגלין תנן התם כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חיבורן כולן טמאין
בעי חזקיה שערו העומד לגלח צפורן העומד ליגזז מאי מי אמרינן כל העומד ליגזז כגזוז דמי או דלמא השתא מיהא הא מחוברין
וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה טעמא משום דגזז הא לא גזז לא הכי קאמר גזז הרי זה גלגלים לא גזז מיבעי ליה
בעי רבי ירמיה רקב הבא מן העקב מהו כי גמרינן רקב הבא מכוליה מת אבל דאתי מן עקב לא או דלמא לא שנא
תא שמע דתני רבי נתן ברבי אושעיא רקב הבא משני מתים טמא ואי סלקא דעתך הבא מן העקב לא זיל הכא דלמא דרך עקב קאתי והכא דלמא דרך עקב קאתי
אי דאירקיב כוליה מת וקאתי דרך עקב הכי נמי אלא הכא כגון דאירקיב חד אבר וקאתי דרך עקב מאי תיקו
בעי רבי ירמיה עובר במעי אשה הוי גלגלים או לא כיון דאמר מר עובר ירך אמו הלכך גופה הוא ולא הוי גלגלין או דלמא כיון דסופו לצאת מיפרש פריש מינה ואם תמצי לומר עובר דסופו לצאת מיפרש פריש מינה
שכבת זרע במעי אשה מהו מי אמרינן כיון דלא איתצר כי גופה דמי או דלמא כיון דמעלמא קאתי לא
בעי רב פפא פירשה מהו כיון דלא מקיימא בדלא אכלה חיותא הוא או דלמא הא נמי מעלמא אתי בעי רב אחא בריה דרב איקא עורו מהו בעי רב הונא בר מנוח כיחו וניעו מהו
אמר ליה רב שמואל בר אחא לרב פפא ואי סלקא דעתך כל הני דקאמר הוי גלגלין רקב דמטמא היכי משכחת לה דאשקייה מי דקלים וסכיא נשא ושלקו במי טבריא
אמר אביי נקטינן מת שטחנו אין לו רקב איבעיא להו טחנו וחזר והרקיב מהו מידי הוא טעמא אלא דאיכא בשר וגידים ועצמות והאיכא או דלמא כברייתו בעינן וליכא תיקו
תני עולא בר חנינא מת שחסר אין לו רקב ולא תפוסה ולא שכונת קברות
מיתיבי לא אם אמרת במת שיש לו רוב ורובע או מלא תרווד רקב תאמר בחי שאין לו לא רוב ולא רובע ולא מלא תרווד רקב
היכי דמי דארקיב חד אבר דכוותיה גבי מת אפילו חד אבר איכא רקב מי קתני הא מת הא קא משמע לן שום מת יש לו רקב שום חי אין לו רקב
בעי רבא הרקיב כשהוא חי וחזר ומת מהו כי גמירי רקב דאירקיב כשהוא מת או דלמא השתא מיהא הא מיית
תא שמע לא אם אמרת במת שיש לו רוב ורובע ומלא תרווד רקב תאמר בחי כו׳
טעמא משום חי הא מת יש לו רקב מי קתני הא מת הא קא משמע לן דשום מת יש לו רקב שום חי אין לו רקב
בעי רבא נמלה שחסרה מהו שיעורא גמירין לה והא חסר או בריה גמירי לה והאיכא
