Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה באדר תשפ״ג | 18 מרץ 2023
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר נד

 

לגבי אבר מן המת או אבר מן החי שאין עליהם בשר כראוי, שרבי יוחנן וריש לקיש חלוקים לגביו, מה גודלו? הגמרא מוכיחה שריש לקיש יכול להגיד שמדובר באבר קטן משעורה ובכל אופן יש דרשה מיוחדת שמלמדת שהנזיר מגלח עליו ומוכיחים את זה מברייתא. איך ר' יוחנן מסביר את אותה ברייתא? כשהמשנה אומרת שלאחר תהליך הטהרה, מתחילים את הספירה מההתחלה, לא ברור אם הם מתכוונים ליום השביעי של הטהרה או ליום השמיני. הגמרא מדייקת מלשון המשנה הבאה שבמשנה זו מתחילה הספירה ביום השמיני לאחר שהקרבת הקרבנות, כדעת חכמים שחולקים בעניין זה על ר' אליעזר. המשנה מפרטת כעת את כל המקרים שהנזיר אינו מגלח ובתוך כך, ישנן שתי קטגוריות – אחת שבה הימים לא נחשבים בימי נזירות, למרות שזה לא סותר את הימים שלפני כן ושנייה שבה אין השפעה על ספירת ימי הנזירות. הגמרא מתחילה להסביר את המקרים במשנה – מה הם סככות ופרעות? אחד הדברים ברשימה הוא ארץ העמים כי חכמים גזרו טומאה על כל חוץ לארץ.  האם ניתן ללמוד ממשנתנו את התשובה לשאלה הבאה – האם ראו חכמים לטמאה בגלל חשש לקברות/עצמות של יהודים (גושא) או שמא היה כדי למנוע מאנשים לצאת מהארץ (אוירה)? ניסיון לענות על שאלה זו ממשנתינו נכשלה.

h

דאמר מר טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ואילו גבי נגיעה אמר רב יהודה תניא (וכל) הנוגע בעצם או בחלל בעצם זה עצם כשעורה או בחלל זה אבר הנחלל מן החי ואין בו להעלות ארוכה

או במת זה אבר הנחלל מן המת או בקבר אמר ריש לקיש זה קבר שלפני הדיבור

האי אבר מן המת היכי דמי אי דאית ביה עצם כשעורה היינו הנוגע בעצם אלא דלית ביה עצם כשעורה ואפילו הכי רחמנא רבייה

אמר לך רבי יוחנן לעולם דאית ביה ואם אינו ענין למגעו תנהו ענין למשאו:

ומזה בשלישי ובשביעי וסותר וכו׳:

איבעיא להו הא דקתני עד שיטהר בשביעי קאי עד דעביד הערב שמש ומני רבי אליעזר היא או דילמא בשמיני קאי ומאי עד שיטהר עד שיביא קרבנותיו ומני רבנן היא

תא שמע מדקתני סיפא מתחיל ומונה מיד הא רישא מאי עד שיטהר עד שיביא קרבנותיו ומני רבנן היא דאמרי נזירות דטהרה עד שמיני לא חיילא:

מתני׳ אבל הסככות והפרעות ובית הפרס

וארץ העמים והגולל והדופק ורביעית דם ואהל ורובע עצמות וכלים הנוגעים במת ובימי ספרו ובימי גמרו על אלו אין הנזיר מגלח

ומזה בשלישי ובשביעי


ואינו סותר את הקודמים ומתחיל ומונה מיד וקרבן אין לו באמת אמרו ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע הרי אלו עולין לו:

גמ׳ ואלו הן הסככות אילן המיסך על הארץ ופרעות היוצאות מן הגדר:

וארץ העמים: איבעיא להו ארץ העמים משום אוירא גזרו עליה או דילמא משום גושא גזרו עליה

תא שמע ומזה בשלישי ובשביעי ואי אמרת משום אוירא הזאה למה לי

אלא לאו משום גושא לא לעולם אימא לך משום אוירא וכי קתני אשארא

הכי נמי מסתברא מדקתני וכלים הנוגעים במת הני כלים בני הזאה אינון אלא שמע מינה אשארא


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר נד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר נד

דאמר מר טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ואילו גבי נגיעה אמר רב יהודה תניא (וכל) הנוגע בעצם או בחלל בעצם זה עצם כשעורה או בחלל זה אבר הנחלל מן החי ואין בו להעלות ארוכה

או במת זה אבר הנחלל מן המת או בקבר אמר ריש לקיש זה קבר שלפני הדיבור

האי אבר מן המת היכי דמי אי דאית ביה עצם כשעורה היינו הנוגע בעצם אלא דלית ביה עצם כשעורה ואפילו הכי רחמנא רבייה

אמר לך רבי יוחנן לעולם דאית ביה ואם אינו ענין למגעו תנהו ענין למשאו:

ומזה בשלישי ובשביעי וסותר וכו׳:

איבעיא להו הא דקתני עד שיטהר בשביעי קאי עד דעביד הערב שמש ומני רבי אליעזר היא או דילמא בשמיני קאי ומאי עד שיטהר עד שיביא קרבנותיו ומני רבנן היא

תא שמע מדקתני סיפא מתחיל ומונה מיד הא רישא מאי עד שיטהר עד שיביא קרבנותיו ומני רבנן היא דאמרי נזירות דטהרה עד שמיני לא חיילא:

מתני׳ אבל הסככות והפרעות ובית הפרס

וארץ העמים והגולל והדופק ורביעית דם ואהל ורובע עצמות וכלים הנוגעים במת ובימי ספרו ובימי גמרו על אלו אין הנזיר מגלח

ומזה בשלישי ובשביעי


ואינו סותר את הקודמים ומתחיל ומונה מיד וקרבן אין לו באמת אמרו ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע הרי אלו עולין לו:

גמ׳ ואלו הן הסככות אילן המיסך על הארץ ופרעות היוצאות מן הגדר:

וארץ העמים: איבעיא להו ארץ העמים משום אוירא גזרו עליה או דילמא משום גושא גזרו עליה

תא שמע ומזה בשלישי ובשביעי ואי אמרת משום אוירא הזאה למה לי

אלא לאו משום גושא לא לעולם אימא לך משום אוירא וכי קתני אשארא

הכי נמי מסתברא מדקתני וכלים הנוגעים במת הני כלים בני הזאה אינון אלא שמע מינה אשארא


גלול כלפי מעלה