Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו באדר תשפ״ג | 19 מרץ 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר נה

הדף היום מוקדש על ידי רושל חפץ לע"נ דודה, רוז רובלו, רחל לאה בת רב משה וציפורה משבאום. יהי זכרה ברוך. 

יש מחלוקת תנאי לגבי מי שנכנס לחוץ לישראל בתיבה, שידה או מגדל. האם הוויכוח מבוסס על השאלה האם טומאת ארץ העמים גזרו משום גושה או משום אוירה? הגמרא דוחה הצעה זו ומביאה עוד שלושה הסברים אפשריים למחלוקת, הראשון שבהם נדחה. המשנה קבעה שאם נזיר נהיה מצורע, הימים אינם נחשבים כימי נזיר אך אינם מבטלים את הימים הקודמים. רב חסדא מסביר שזה נכון רק אם היה נזיר לזמן קצר (30 יום), אבל אם לקח על עצמו תקופה ארוכה של נזירות, הימים שבהם הנזיר היה מצורע נחשבים גם לימי נזירות. רב שרביא מקשה עליו מדברי המשנה ששם כתוב שהוא מפסיק למנות ימים וממשיך לאחר שמסיים צרעתו ולרב חסדא אין מקרה שבו שני אלו יהיו נכונים: אם אדם היה נזיר לזמן קצר, הימים הקודמים יתבטלו כיון שצריך שלושים ימים של צמיחת שיער לאחר הגילוח של המצורע, ואם היה נזיר יותר משלושים יום, ימי צרעתו עולים למניין נזירותו. הגמרא עונה שניתן למוא מקרה מתאים: נזירות של חמישים יום, שביום העשרים נהיה מצורע. במקרה זה, אפילו לפי רב חסדא, ימי המצורע לא ימנו כימי נזירות כי צריך שלושים יום של צמיחת שיער שלמים לאחר הגילוח המצורע, והימים הראשונים לא יתבטלו כי יהיו בכל אופן שלושים יום של צמיחת שיער.

לימא כתנאי הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ורבי יוסי ברבי יהודה מטהר מאי לאו רבי סבר משום אוירא ורבי יוסי ברבי יהודה סבר משום גושא

לא דכולי עלמא משום גושא מר סבר אהל זרוק שמיה אהל ומר סבר לא שמיה אהל

והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר תיבה שהיא מלאה כלים וזרקה על פני המת באהל טמאה ואם היתה מונחת טהורה

אלא דכולי עלמא משום אוירא ומר סבר כיון דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן ומר סבר אף על גב דלא שכיחא גזרו ביה רבנן

והתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל טהור בקרון ובספינה ובאיסקריא טמא

ואיבעית אימא הכא שמא יוציא ראשו ורובו לשם פליגי

והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל טהור עד שיוציא לשם ראשו או רובו:

ומתחיל ומונה: אמר רב חסדא לא שנו אלא בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה מיסלק נמי סלקין ליה

מתיב רב שרביא מתחיל ומונה מיד ואין מבטל בהן את הקודמין במאי אילימא בנזירות מועטת קבעי גידול שיער


אלא לאו בנזירות מרובה וקתני מתחיל ומונה מיד הוא מותיב לה והוא מפרק לה בנזירות בת חמשים יום דיתיב עשרין ואיתילידא ביה צרעת מגלח צרעתו והדר יתיב תלתין יומין דנזיר דהא אית ליה גידול שער

מתיב רמי בר חמא נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר נה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר נה

לימא כתנאי הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ורבי יוסי ברבי יהודה מטהר מאי לאו רבי סבר משום אוירא ורבי יוסי ברבי יהודה סבר משום גושא

לא דכולי עלמא משום גושא מר סבר אהל זרוק שמיה אהל ומר סבר לא שמיה אהל

והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר תיבה שהיא מלאה כלים וזרקה על פני המת באהל טמאה ואם היתה מונחת טהורה

אלא דכולי עלמא משום אוירא ומר סבר כיון דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן ומר סבר אף על גב דלא שכיחא גזרו ביה רבנן

והתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל טהור בקרון ובספינה ובאיסקריא טמא

ואיבעית אימא הכא שמא יוציא ראשו ורובו לשם פליגי

והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל טהור עד שיוציא לשם ראשו או רובו:

ומתחיל ומונה: אמר רב חסדא לא שנו אלא בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה מיסלק נמי סלקין ליה

מתיב רב שרביא מתחיל ומונה מיד ואין מבטל בהן את הקודמין במאי אילימא בנזירות מועטת קבעי גידול שיער


אלא לאו בנזירות מרובה וקתני מתחיל ומונה מיד הוא מותיב לה והוא מפרק לה בנזירות בת חמשים יום דיתיב עשרין ואיתילידא ביה צרעת מגלח צרעתו והדר יתיב תלתין יומין דנזיר דהא אית ליה גידול שער

מתיב רמי בר חמא נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק


גלול כלפי מעלה