נזיר נה

הדף היום מוקדש על ידי רושל חפץ לע”נ דודה, רוז רובלו, רחל לאה בת רב משה וציפורה משבאום. יהי זכרה ברוך. 

יש מחלוקת תנאי לגבי מי שנכנס לחוץ לישראל בתיבה, שידה או מגדל. האם הוויכוח מבוסס על השאלה האם טומאת ארץ העמים גזרו משום גושה או משום אוירה? הגמרא דוחה הצעה זו ומביאה עוד שלושה הסברים אפשריים למחלוקת, הראשון שבהם נדחה. המשנה קבעה שאם נזיר נהיה מצורע, הימים אינם נחשבים כימי נזיר אך אינם מבטלים את הימים הקודמים. רב חסדא מסביר שזה נכון רק אם היה נזיר לזמן קצר (30 יום), אבל אם לקח על עצמו תקופה ארוכה של נזירות, הימים שבהם הנזיר היה מצורע נחשבים גם לימי נזירות. רב שרביא מקשה עליו מדברי המשנה ששם כתוב שהוא מפסיק למנות ימים וממשיך לאחר שמסיים צרעתו ולרב חסדא אין מקרה שבו שני אלו יהיו נכונים: אם אדם היה נזיר לזמן קצר, הימים הקודמים יתבטלו כיון שצריך שלושים ימים של צמיחת שיער לאחר הגילוח של המצורע, ואם היה נזיר יותר משלושים יום, ימי צרעתו עולים למניין נזירותו. הגמרא עונה שניתן למוא מקרה מתאים: נזירות של חמישים יום, שביום העשרים נהיה מצורע. במקרה זה, אפילו לפי רב חסדא, ימי המצורע לא ימנו כימי נזירות כי צריך שלושים יום של צמיחת שיער שלמים לאחר הגילוח המצורע, והימים הראשונים לא יתבטלו כי יהיו בכל אופן שלושים יום של צמיחת שיער.

פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה