Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח באדר תשפ״ג | 21 מרץ 2023

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

  • מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר נז

הדף היום מוקדש ע”י ננסי קולודני לכבוד יום הולדתה של כלתה ליסה קולודני.

הדף היום מוקדש ע”י ריקי ואלן זיביט לע”נ חנה בת יעקב ורחל לאה. ולכבוד יום הולדתם של כלתם דבורה כהן זיביט וחתנם ג’יי בלומנרייך. 

כשאמר רבי יהושע לרבי עקיבא שההיגיון שלו טוב, אבל יש מסורת שגוברת על מסקנת הטיעון ההגיוני, האם המסורת שעליו דיבר היה שהנזיר לא מגלח על רביעית דם או שנזיר מגלח על עצם כשעורה? המשנה מביאה מקרה שמישהו אומר לשני נזירים שהוא ראה שאחד מהם נטמא אבל הוא לא יודע איזה מהם. מה הם עושים? לאחר שלושים יום שניהם מגלחים ומביאים שני קרבנות תוך התנייה שהאחד יחשב על טומאת הזה שנטמא והשני יהיה להשלמת נזירותו הזה שלא נטמא. שניהם ממשיכים באיסורי נזיר עוד שלושים יום ומביאים סדרה אחת של קרבנות, תוך התנייה שזה ייחשב למי שהיה טמא כהשלמה של נזירותו. אם היו שם שלושה אנשים (שני הנזירים וזה שראה שאחד נטמא), מדוע זה לא נחשב ספק טומאה ברשות הרבים שאנו פוסקים בו שטהור? עיקרון זה נלמד מסוטה שהייתה במקרה של ספק ברשות היחיד (עם שניים בלבד שנסתרו בחדר) ושם אנו פוסקים שהיא טמאה. הם מסבירים שהאדם שראה עמד מרחוק ולא היה למעשה באזור הישיר בו היו הנזירים ובכך מדובר ברשות היחיד. איך הנזירים יכולים לגלח מספק אם בכך הם עוברים על איסור לא תקיפו פאת ראשיכם? הלא רק אם יש חיוב של הנזיר באופן ודאי זה ידחה את הלא תעשה של בל תקיפו! שמואל עונה שהגילוח במשנה מתייחסת לאישה או קטן שאינם מצווים בבל תקיפו. מכאן ניתן להסיק שהוא סובר שבתו האיסור בל תקיפו, גם אסור לגלח את כל שיער הראש. יש אומרים שתשובת שמואל על הקטן והאשה נאמרה על משנה במשך שמדבר עם נזיר שספק נטמא ספק נצטרע וחייב ארבע תגלחויות. רב אדא בר אהבה ורב הונא חלוקים בשאלה האם אסור לגלח את פאות הראש של קטן. רב אדא בר אהבה מתיר ורב הונא אוסר. רב אדא שואל את רב הונא על פי דעתו, איך הפאות של ילדיו הורדו? ועל כך משיב רב הונא שאשתו, חובה, עשתה זאת. כי לה מותר – רק אסור לגברים שמצווים על בל תקיפו. תגובתה של רב אדא היא שחובה תקבור את ילדיה. בעוד רב אדא היה בחיים, כל ילדיהם של רב הונא וחובה לא שרדו בגלל אמירתו. רב אדא בעצמו סבר שהכל תלוי במי שגילחו לו את הפאות – אם הם אסורים, אז אסור לאחרים, אבל אם הם מותרים (כמו קטנים) אז מותר לכל אחד, אפילו לגברים.

גמ׳ איבעיא להו עצם כשעורה הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה

או דלמא רביעית דם הלכה ועצם כשעורה קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה תא שמע עצם כשעורה הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה:

הדרן עלך כהן גדול

שני נזירים שאמר להן אחד ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ואומר אם אני הוא טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך

וסופרין שלשים יום ומביאין קרבן טהרה ואומר אם אני הוא הטמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך וזה קרבן טהרתך:

גמ׳ קתני שני נזירים שאמר להם ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם ואמאי כל ספק טומאה ברשות היחיד מהיכא ילפינן לה מסוטה

מה סוטה בועל ונבעלת אף כל ספק טומאה ברשות היחיד כגון דאיכא בי תרי אבל הכא שני נזירים והאי דקאי גביהון הא תלתא הוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים וכל ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור

אמר רבה בר רב הונא באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם אמר רב אשי דיקא נמי


דקתני ואיני יודע איזה מכם שמע מינה:

מגלחין ומביאין: ואמאי דילמא לאו טמאין אינון וקעביד הקפה אמר שמואל באשה וקטן

ולוקמא בגדול והקפת כל הראש לא שמה הקפה מדלא מוקים לה הכי שמע מינה קסבר שמואל הקפת כל הראש שמה הקפה

מר זוטרא מתני לה להא שמעתא דשמואל אסיפא נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק אוכל בקדשים לאחר ששים יום ומגלח ארבע תגלחות והא קעביד הקפה אמר שמואל באשה וקטן

אמר רב הונא המקיף את הקטן הרי הוא חייב אמר ליה רב אדא בר אהבה לרב הונא ודידך מאן מגלח להון אמר ליה חובה תקברינון חובה לבניה כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא

מכדי תרוייהו סבירא הקפת כל הראש שמה הקפה במאי קמיפלגי רב הונא סבר לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית [את] פאת זקנך כל שיש לו השחתה יש לו הקפה והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו נמי בהקפה

ורב אדא בר אהבה סבר אחד המקיף ואחד הניקף במשמע ואיתקש מקיף לניקף כל היכא דניקף מיחייב מקיף נמי מיחייב והאי קטן הואיל והוא גופיה לאו בר עונשין הוא דמיחייב מקיף נמי לא מיחייב

לימא הקפת כל הראש תנאי היא דתנו רבנן ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא תקפו פאת ראשכם



  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

  • מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר נז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר נז

גמ׳ איבעיא להו עצם כשעורה הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה

או דלמא רביעית דם הלכה ועצם כשעורה קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה תא שמע עצם כשעורה הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה:

הדרן עלך כהן גדול

שני נזירים שאמר להן אחד ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ואומר אם אני הוא טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך

וסופרין שלשים יום ומביאין קרבן טהרה ואומר אם אני הוא הטמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך וזה קרבן טהרתך:

גמ׳ קתני שני נזירים שאמר להם ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם ואמאי כל ספק טומאה ברשות היחיד מהיכא ילפינן לה מסוטה

מה סוטה בועל ונבעלת אף כל ספק טומאה ברשות היחיד כגון דאיכא בי תרי אבל הכא שני נזירים והאי דקאי גביהון הא תלתא הוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים וכל ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור

אמר רבה בר רב הונא באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם אמר רב אשי דיקא נמי


דקתני ואיני יודע איזה מכם שמע מינה:

מגלחין ומביאין: ואמאי דילמא לאו טמאין אינון וקעביד הקפה אמר שמואל באשה וקטן

ולוקמא בגדול והקפת כל הראש לא שמה הקפה מדלא מוקים לה הכי שמע מינה קסבר שמואל הקפת כל הראש שמה הקפה

מר זוטרא מתני לה להא שמעתא דשמואל אסיפא נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק אוכל בקדשים לאחר ששים יום ומגלח ארבע תגלחות והא קעביד הקפה אמר שמואל באשה וקטן

אמר רב הונא המקיף את הקטן הרי הוא חייב אמר ליה רב אדא בר אהבה לרב הונא ודידך מאן מגלח להון אמר ליה חובה תקברינון חובה לבניה כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא

מכדי תרוייהו סבירא הקפת כל הראש שמה הקפה במאי קמיפלגי רב הונא סבר לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית [את] פאת זקנך כל שיש לו השחתה יש לו הקפה והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו נמי בהקפה

ורב אדא בר אהבה סבר אחד המקיף ואחד הניקף במשמע ואיתקש מקיף לניקף כל היכא דניקף מיחייב מקיף נמי מיחייב והאי קטן הואיל והוא גופיה לאו בר עונשין הוא דמיחייב מקיף נמי לא מיחייב

לימא הקפת כל הראש תנאי היא דתנו רבנן ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא תקפו פאת ראשכם


גלול כלפי מעלה