Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בניסן תשפ״ג | 25 מרץ 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר סא

ברייתא נוספת מובאת להראות הבדלים בין גילוח נזיר לגילוח מצורע. האם הגילוח לנזיר טמא הוא רק להסרת שיער הטומאה או מעשה הגילוח מצווה? מהו הנפקא מינה וכיצד הם לומדים את התשובה מברייתא על ארבעת התגלחות? אינו יהודי לא יכול להיות נזיר. אבל אישה ועבד כנעני יכולים להיות. אשה מופיעה במפורש בפסוק. עבד כנעני נדרש מפסוק. אינו יהודי לא נכלל במילים "בני ישראל" המשמשות כהקדמה לדינים של נזיר. נשאלת שאלה מדיני ערכין, שכן שם האינו יהודי מוערך (למרות שאינו יכול להעריך) כי נאמר "בני ישראל" אבל גם כתוב 'איש' שכולל אינם יהודים במובן מסויים. אם כן, גם בנזיר יש לנו גם "בני ישראל" וגם "איש" אז למה אינם יהודים לא נכללים בנזיר? הגמרא מנסה בארבע דרכים להסביר את ההבדל. השלושה הראשונים דורשים את זה מהפסוק שקבע שנזיר אינו יכול לטמא לאביו ולאמו ולכן או שאין לאינו יהודי 'אב' או שאינו בכל טומאה או שאינו כלול בדיני של העברת עבדים לילדיו, לכן לא נכלל בנזיר. הראשון והשלישי נדחים אבל העובדה שדיני טומאה אינם חלים על אינו יהודי מוכחת בסופו של דבר. רבא מנסה מסלול רביעי שבו הוא מציע שאולי נזיר יהיה בדיוק כמו דיני ערכין שאדם הוא נזיר אבל לא באותו אופן כמו יהודי. לאחר מכן הוא דוחה כל אחת מההצעות שהוא הציע ובכך מראה שדיני נזיר שונים מדיני ערכין לגבי אינם יהודים.

תני רבי חייא זה לפני ביאת מים (חיים) וזה לאחר ביאת מים זה לפני זריקת דמים וזה לאחר זריקת דמים:

שתגלחת הנגע וכו׳: בעי רמי בר חמא הני ארבע תגלחיות דקאמר משום מצוה או משום אעבורי שיער טומאה

למאי נפקא מינה לעבורי בנשא אי אמרת משום מצוה לעבורי בנשא לא ואי אמרת משום אעבורי שיער טומאה אפילו סכיה נשא נמי

מאי אמר רבא תא שמע ומגלח ארבע תגלחיות אי סלקא דעתך משום עבורי שיער טומאה אפילו בשלש נמי סגיא ליה שמע מינה משום מצוה שמע מינה:

הדרן עלך שני נזירים

הגוים אין להם נזירות נשים ועבדים יש להן נזירות חומר בנשים מבעבדים שהוא כופה את עבדו ואינו כופה את אשתו:

גמ׳ קתני הגוים אין להם נזירות מנא הני מילי דתנו רבנן דבר אל בני ישראל ולא לגוים ואמרת אליהם לרבות את העבדים למה לי קרא האמרת כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה

אמר רבא שאני הכא דאמר קרא לאסר אסר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד שאין נפשו קנויה לו הואיל ואין נפשו קנויה לו אימא גבי נזיר נמי לא קמשמע לן

אמר מר דבר אל בני ישראל ולא לגוים וכל היכא דכתיב ישראל גוים לא והא גבי ערכין דכתיב דבר אל בני ישראל ותניא בני ישראל מעריכין ואין הגוים מעריכין

יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש

שאני הכא דאמר קרא לאביו ולאמו לא יטמא במי שיש לו אב יצא גוי שאין לו אב למאי אילימא לענין ירושה והאמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן גוי יורש את אביו דבר תורה שנאמר כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר

אלא במי שמוזהר על כיבוד אביו מי כתיב כבד אביך גבי נזיר אלא אמר קרא לאביו ולאמו לא יטמא במי שיש לו טומאה


יצא גוי שאין לו טומאה מנלן דלית להו טומאה דאמר קרא ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל במי שיש לו קהל יצא זה שאין לו קהל

ממאי דלמא כרת הוא דלא מיחייב אבל איטמויי מיטמו אמר קרא והזה הטהור על הטמא כל שיש לו טהרה יש לו טומאה וכל שאין לו טהרה אין לו טומאה

ואימא טהרה הוא דלא הויא ליה טומאה הויא ליה אמר קרא ואיש אשר יטמא ולא יתחטא

רב אחא בר יעקב אמר שאני הכא דאמר קרא והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם

כל שיש לו נחלה יש לו טומאה וכל שאין לו נחלה אין לו טומאה אי הכי עבדים נמי לא

אלא אמר רבא בשלמא גבי ערכין שנאמר בני ישראל בני ישראל מעריכין ואין הגוים מעריכין יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש

הכא בני ישראל נוזרין ומביאין קרבן ואין הגוים נוזרין ומביאין קרבן יכול אף לא יהו נזירין כלל תלמוד לומר איש

אמרי אי משום קרבן לאו מהכא נפקא ליה אלא מהתם לעולה פרט לנזירות דברי רבי יוסי הגלילי

אימא בני ישראל נוזרין נזירות עולם ואין הגוים נוזרים נזירות עולם יכול לא יהו נזירים תלמוד לומר איש אמר רבי יוחנן מי כתיב נזיר עולם

אימא בני ישראל מדירין בניהם בנזיר ואין הגוים מדירין בניהם בנזיר יכול לא יהו נזירים תלמוד לומר איש האמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר

אימא בני ישראל מגלחין על נזירות אביהן ואין הגוים מגלחין על נזירות אביהן


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר סא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר סא

תני רבי חייא זה לפני ביאת מים (חיים) וזה לאחר ביאת מים זה לפני זריקת דמים וזה לאחר זריקת דמים:

שתגלחת הנגע וכו׳: בעי רמי בר חמא הני ארבע תגלחיות דקאמר משום מצוה או משום אעבורי שיער טומאה

למאי נפקא מינה לעבורי בנשא אי אמרת משום מצוה לעבורי בנשא לא ואי אמרת משום אעבורי שיער טומאה אפילו סכיה נשא נמי

מאי אמר רבא תא שמע ומגלח ארבע תגלחיות אי סלקא דעתך משום עבורי שיער טומאה אפילו בשלש נמי סגיא ליה שמע מינה משום מצוה שמע מינה:

הדרן עלך שני נזירים

הגוים אין להם נזירות נשים ועבדים יש להן נזירות חומר בנשים מבעבדים שהוא כופה את עבדו ואינו כופה את אשתו:

גמ׳ קתני הגוים אין להם נזירות מנא הני מילי דתנו רבנן דבר אל בני ישראל ולא לגוים ואמרת אליהם לרבות את העבדים למה לי קרא האמרת כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה

אמר רבא שאני הכא דאמר קרא לאסר אסר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד שאין נפשו קנויה לו הואיל ואין נפשו קנויה לו אימא גבי נזיר נמי לא קמשמע לן

אמר מר דבר אל בני ישראל ולא לגוים וכל היכא דכתיב ישראל גוים לא והא גבי ערכין דכתיב דבר אל בני ישראל ותניא בני ישראל מעריכין ואין הגוים מעריכין

יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש

שאני הכא דאמר קרא לאביו ולאמו לא יטמא במי שיש לו אב יצא גוי שאין לו אב למאי אילימא לענין ירושה והאמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן גוי יורש את אביו דבר תורה שנאמר כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר

אלא במי שמוזהר על כיבוד אביו מי כתיב כבד אביך גבי נזיר אלא אמר קרא לאביו ולאמו לא יטמא במי שיש לו טומאה


יצא גוי שאין לו טומאה מנלן דלית להו טומאה דאמר קרא ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל במי שיש לו קהל יצא זה שאין לו קהל

ממאי דלמא כרת הוא דלא מיחייב אבל איטמויי מיטמו אמר קרא והזה הטהור על הטמא כל שיש לו טהרה יש לו טומאה וכל שאין לו טהרה אין לו טומאה

ואימא טהרה הוא דלא הויא ליה טומאה הויא ליה אמר קרא ואיש אשר יטמא ולא יתחטא

רב אחא בר יעקב אמר שאני הכא דאמר קרא והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם

כל שיש לו נחלה יש לו טומאה וכל שאין לו נחלה אין לו טומאה אי הכי עבדים נמי לא

אלא אמר רבא בשלמא גבי ערכין שנאמר בני ישראל בני ישראל מעריכין ואין הגוים מעריכין יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש

הכא בני ישראל נוזרין ומביאין קרבן ואין הגוים נוזרין ומביאין קרבן יכול אף לא יהו נזירין כלל תלמוד לומר איש

אמרי אי משום קרבן לאו מהכא נפקא ליה אלא מהתם לעולה פרט לנזירות דברי רבי יוסי הגלילי

אימא בני ישראל נוזרין נזירות עולם ואין הגוים נוזרים נזירות עולם יכול לא יהו נזירים תלמוד לומר איש אמר רבי יוחנן מי כתיב נזיר עולם

אימא בני ישראל מדירין בניהם בנזיר ואין הגוים מדירין בניהם בנזיר יכול לא יהו נזירים תלמוד לומר איש האמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר

אימא בני ישראל מגלחין על נזירות אביהן ואין הגוים מגלחין על נזירות אביהן


גלול כלפי מעלה