Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ בניסן תשפ״ג | 26 מרץ 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר סב

הגמרא מביאה כמה אפשרויות שונות לדרוש את המילים "איש כי יפליא" בפסוק של ערכין. כל אפשרות נדחית באופן חלקי עד שרב אדא בר אהבה מביא דרשה שלא נדחית. הגמרא מביאה כמה אפשרויות לדרוש את המילים "איש כי יפליא" בפסוק על הנזיר. כל אפשרות נדחית באופן חלקי עד שמביאים ברייתא ללמד שממנה אפשר לדרוש את הדין של התרת נדרים. המשנה מלמדת שיש חומרות בנזירות של עבד שאין באשה – שאפשר להפר נדרי אשתו אבל אם מפר נדרי עבדו, כשיצא לחירות, הנזירות תיכנס שוב לתוקף. מביאים ברייתא ששואלת: למה בכלל מותר לאדון לכוף את עבדו לעבור על נזירותו בזמן שהוא עבדו, כשבנדרים אי אפשר? אחרי שני ניסיונות לענות שנכשלו, אביי מסביר בצורה אחרת את הברייתא – שבנזירות צריך לכוף אבל בנדרים ושבועות לא צריך כי נדר או שבועה של עבד כנעני לא תקף בכלל. אם עבד השתחרר, אז חוזר נזירותו לתוקף, אבל מה אם ברח? ר' מאיר ור' יוסי חולקים. מהי נקודת המחלוקת ביניהם?

יכול לא יהו נזירין תלמוד לומר איש האיתמר אמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר

אי הכי איש כי יפלא נדר בערכך בערכין למה לי מכדי האיתקש ערכין לנדרים דאמר קרא איש כי יפלא נדר בערכך והתניא גבי נדרים איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות את הגוים שהן נודרים נדרים ונדבות כישראל

איש כי יפלא בערכין למה לי אלא האי איש מיבעי ליה לאיתויי מופלא סמוך לאיש

הניחא למאן דאמר מופלא סמוך לאיש דאורייתא אלא למאן דאמר דרבנן איש כי יפליא למה לי לאיתויי מופלא סמוך לאיש דגוי

הניחא למאן דאמר בני ישראל נערכין ואין הגוים נערכין יכול לא יהו מעריכין תלמוד לומר איש שפיר

אלא למאן דאמר בני ישראל מעריכים ואין הגוים מעריכים יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש אפילו תינוק בן חדש בר עירוכי הוא כי יפליא למה לי

אמר רב אדא בר אהבה לאיתויי גוי גדול דאף על גב דגדול הוא אינו יודע להפלות

אלא כי יפליא דכתב רחמנא גבי נזירות למה לי מכדי האיתקש נזירות לנדרים כי יפליא למה לי

לאיתויי ידים שאינן מוכיחות דאיתמר ידים שאינן מוכיחות אביי אמר הויין ידים רבא אמר לא הויין ידים לאביי ניחא אלא לרבא מאי איכא למימר

אלא כי יפליא מיבעי ליה לכדרבי טרפון דתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה הניחא לרבי טרפון אלא לרבנן מאי איכא למימר

אלא מיבעי ליה לכדתניא היתר נדרים פורחין באויר ואין להן על מה שיסמוכו

רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו שנאמר איש כי יפלא כי יפלא שתי פעמים אחד הפלאה לאיסור ואחד הפלאה להיתר:


מתני׳ חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו הפר עולמית הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו:

גמ׳ תנו רבנן למה רבו כופו לנזירות אבל לא לנדרים ולערכין

מאי שנא גבי נזיר דאמר רחמנא לאסר אסר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד שאין נפשו קנויה לו אי הכי אפילו גבי נדרים נמי

אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שהיה אשכול של ענבים מונח לפניו גבי נדרים דכי מיתסר בהאי לא מיתסר באחריני לא מצי כפי ליה

גבי נזירות דכי מיתסר בהאי איתסר בכולהו מצי כפי ליה וגבי נדרים מי לא עסקינן דליכא אלא האי אשכול דאי לא אכיל ליה חליש

אלא אמר רבא כגון שהיה חרצן מונח לפניו גבי נדרים בהאי הוא דמיתסר לא מצי כפי ליה גבי נזיר דאיתסר נמי באחריני מצי כפי ליה

וגבי נדרים מי לא עסקינן דליכא אלא האי חרצן דאי לא אכיל ליה חליש

אלא אמר אביי למה רבו צריך לכפותו לנזירות ואין צריך לכפותו לנדרים ואינו צריך לכפותו לשבועה

מאי טעמא דאמר קרא להרע או להיטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות יצא להרע לאחרים שאין הרשות בידו:

מתני׳ עבר מכנגד פניו רבי מאיר אומר לא ישתה ורבי יוסי אומר ישתה:

גמ׳ לימא בדשמואל קמיפלגי דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שיחרור

רבי מאיר אית ליה דשמואל רבי יוסי לית ליה דשמואל

לא דכולי עלמא אית להו דשמואל אלא מאן דאמר ישתה סבר סוף סוף מיהדר הדר ואתי גביה לישתי חמרא כי היכי דלא ליכחוש ולמאן דאמר לא ישתה סבר ליהוי ליה צערא כי היכי דליהדר גביה:


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר סב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר סב

יכול לא יהו נזירין תלמוד לומר איש האיתמר אמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר

אי הכי איש כי יפלא נדר בערכך בערכין למה לי מכדי האיתקש ערכין לנדרים דאמר קרא איש כי יפלא נדר בערכך והתניא גבי נדרים איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות את הגוים שהן נודרים נדרים ונדבות כישראל

איש כי יפלא בערכין למה לי אלא האי איש מיבעי ליה לאיתויי מופלא סמוך לאיש

הניחא למאן דאמר מופלא סמוך לאיש דאורייתא אלא למאן דאמר דרבנן איש כי יפליא למה לי לאיתויי מופלא סמוך לאיש דגוי

הניחא למאן דאמר בני ישראל נערכין ואין הגוים נערכין יכול לא יהו מעריכין תלמוד לומר איש שפיר

אלא למאן דאמר בני ישראל מעריכים ואין הגוים מעריכים יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש אפילו תינוק בן חדש בר עירוכי הוא כי יפליא למה לי

אמר רב אדא בר אהבה לאיתויי גוי גדול דאף על גב דגדול הוא אינו יודע להפלות

אלא כי יפליא דכתב רחמנא גבי נזירות למה לי מכדי האיתקש נזירות לנדרים כי יפליא למה לי

לאיתויי ידים שאינן מוכיחות דאיתמר ידים שאינן מוכיחות אביי אמר הויין ידים רבא אמר לא הויין ידים לאביי ניחא אלא לרבא מאי איכא למימר

אלא כי יפליא מיבעי ליה לכדרבי טרפון דתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה הניחא לרבי טרפון אלא לרבנן מאי איכא למימר

אלא מיבעי ליה לכדתניא היתר נדרים פורחין באויר ואין להן על מה שיסמוכו

רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו שנאמר איש כי יפלא כי יפלא שתי פעמים אחד הפלאה לאיסור ואחד הפלאה להיתר:


מתני׳ חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו הפר עולמית הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו:

גמ׳ תנו רבנן למה רבו כופו לנזירות אבל לא לנדרים ולערכין

מאי שנא גבי נזיר דאמר רחמנא לאסר אסר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד שאין נפשו קנויה לו אי הכי אפילו גבי נדרים נמי

אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שהיה אשכול של ענבים מונח לפניו גבי נדרים דכי מיתסר בהאי לא מיתסר באחריני לא מצי כפי ליה

גבי נזירות דכי מיתסר בהאי איתסר בכולהו מצי כפי ליה וגבי נדרים מי לא עסקינן דליכא אלא האי אשכול דאי לא אכיל ליה חליש

אלא אמר רבא כגון שהיה חרצן מונח לפניו גבי נדרים בהאי הוא דמיתסר לא מצי כפי ליה גבי נזיר דאיתסר נמי באחריני מצי כפי ליה

וגבי נדרים מי לא עסקינן דליכא אלא האי חרצן דאי לא אכיל ליה חליש

אלא אמר אביי למה רבו צריך לכפותו לנזירות ואין צריך לכפותו לנדרים ואינו צריך לכפותו לשבועה

מאי טעמא דאמר קרא להרע או להיטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות יצא להרע לאחרים שאין הרשות בידו:

מתני׳ עבר מכנגד פניו רבי מאיר אומר לא ישתה ורבי יוסי אומר ישתה:

גמ׳ לימא בדשמואל קמיפלגי דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שיחרור

רבי מאיר אית ליה דשמואל רבי יוסי לית ליה דשמואל

לא דכולי עלמא אית להו דשמואל אלא מאן דאמר ישתה סבר סוף סוף מיהדר הדר ואתי גביה לישתי חמרא כי היכי דלא ליכחוש ולמאן דאמר לא ישתה סבר ליהוי ליה צערא כי היכי דליהדר גביה:


גלול כלפי מעלה