Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ בניסן תשפ״ג | 29 מרץ 2023
  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

נזיר סה

הדף היום מוקדש ע"י אבי סוסלנד לע"נ אביה, הרב הנרי סוסלנד שיום פטירתו יחול מחר.

הדף היום מוקדש ע"י בקי גולדשטיין לע"נ אברהם בן שלמה.

הדף היום מוקדש ע"י ליסה קולודני לכבוד יום הולדת של ננסי קולודני.

אם מוצאים קבר קבור בדרך או במקום שלא ידוע כבית קברות, אפשר לפנות אותו על מנת למנוע מצב שיש טומאה במקומות לא צפויים. עם זאת, זה נכון לגבי קבר אחד או שניים. אבל אם יש שלושה, זה נחשב לאזור שהיה בו בית קברות קדום ואסור לפנות את העצמות וצריך לבדוק את השטח עד עשרים אמה מסביב כי יש סבירות למצוא עצמות נוספות. ישנם כמה חריגים לכללים אלה. כאשר מותר לך לפנות גופות, יש להסיר את האדמה מתחת לגוף – זה נקרא תפוסה. יש ויכוח תנאי על מה בדיוק נחשב תבוסה. מה קורה כשמוצאים גוף אחד, מפנים אותו, אחר כך מוצאים עוד אחד ומפנים אותו ואז מוצאים שלישי באותו אזור? האם אנו רואים בו עתה שכונת קברות ואין באפשרותנו לפנות את השלישי או שמא אנו מקילים ומתירים להעבירו לשם טיהור ארץישראל? מה אם יימצאו רק שלושה קברים ולא יותר? אם לכהן יש ספק בנגע צרעת אם זה לקבוע טומאתו, מקילים אבל אם הוא כבר טמא ורוצים לקבוע שנטהר, מחמירים. מנסים להביא הוכחה מפסוק למקור דין זה אבל דוחים את ההוכחה וקובעים שפסוק זה בא להוכיח מצב אחר של ספק בנגע צרעת – אם שער לבן קדם לבהרת או בהרת קדם לשיער לבן. יש הבדל בין הראיה הראשונה ושנייה של זב לבין הראייה השלישית כי הראשונה ושנייה לא נחשבים אם באים מחמת סיבה אחרת (אחד משבע סיבות) אבל השלישית, בגלל שכבר יש רגליים לדבר שרואה מחמת זב, כל הפרשה שנראה כהפרשת זב, ייחשב אפילו אם זה בא מחמת סיבה אחרת.

בודק הימנו ולהלן עשרים אמה מצא אחד בסוף עשרים אמה בודק הימנו ולהלן עשרים אמה שרגלים לדבר שאילו תחילה מצאו נוטלו ואת תפוסתו:

גמ׳ אמר רב יהודה מצא פרט למצוי מת פרט להרוג מושכב פרט ליושב כדרכו פרט לשראשו מונח בין ירכותיו

תני עולא בר חנינא מת שחסר אין לו תפוסה ולא שכונת קברות וכל הני מאי טעמא לא אמרינן דילמא גוי הוא:

מצא שנים ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה וראשו של זה בצד מרגלותיו של זה אין להן תפוסה ולא שכונת קברות מצא שלשה האחד ידוע ושנים תחילה או שנים תחילה ושנים ידועים אין להם תפוסה ואין להם שכונת קברות

מעשה ברבי ישבב שבדק ומצא שנים ידועין ואחד תחילה וביקש לעשותן שכונת קברות אמר לו רבי עקיבא כל שיגעת לריק יגעת לא אמרו שכונת קברות אלא לשלשה ידועין או לשלשה תחילה:

נוטלן ואת תפוסתן: היכי דמי תפוסה אמר רב יהודה אמר קרא ונשאתני ממצרים טול עמי

וכמה שיעור תפוסה פירש רבי אלעזר (ברבי צדוק) נוטל עפר תיחוח וחופר בבתולה שלש אצבעות

מיתיבי וכמה שיעור תפוסה פירש רבי אלעזר ברבי צדוק נוטל את הקיסמין ואת הקססות

וזורק את הוודאין ומניח את הספיקות והשאר מצטרף לרוב בנינו של מת ולרובע עצמות למלא תרווד רקב

הוא דאמר כי האי תנא דתניא וכמה שיעור תפוסה אמר רבי יוחנן משום בן עזאי נוטל עפר תיחוח וחופר בבתולה שלש אצבעות:

בודק הימנו:


אמר רבא בדק ופנה בדק ופנה בדק ואשכח לא האי מפני ליה גבי הנך תרי ולא הני תרי לגבי האי חד

איכא דאמרי אמר רבא כיון שנתנה רשות לפנות מפנה להון ולישוינהו שכונת קברות אמר ריש לקיש עילא מצאו וטיהרו ארץ ישראל:

בדק מעשרים אמה ולא מצא מאי אמר רב מנשיא בר ירמיה אמר רב שכונת קברות מאי טעמא אמר ריש לקיש עילא מצאו וטיהרו את ארץ ישראל:

מתני׳ כל ספק נגעים בתחילה טהור עד שלא נזקק לטומאה משנזקק לטומאה ספקו טמא:

גמ׳ מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח [בו] הכתוב בטהרה תחילה אי הכי אפילו משנזקק לטומאה נמי ספקו טהור

אלא כי איתמר דרב יהודה אמר רב אהא איתמר אם בהרת קדמה לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא ורבי יהושע אמר כיהה

מאי כיהה אמר רב יהודה כיהה וטהור ודילמא כיהה וטמא אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח בו הכתוב בטהרה תחילה:

מתני׳ בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה ובחולי ובמראה ובהירהור

משנזקק לזיבה אין בודקין אותו אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים שרגלים לדבר

המכה את חבירו ואמדוהו למיתה והקל ממה שהיה לאחר מכאן הכביד ומת חייב רבי נחמיה אומר פטור שרגלים לדבר:

גמ׳ מנא הני מילי אמר רבי נתן אמר קרא והזב את זובו לראיה שלישית איתקש לנקיבה

והתניא רבי אליעזר אומר בשלישית בודקין אותו ברביעית אין בודקין אותו אלא באתים קמיפלגי רבי אליעזר דריש אתים ורבנן לא דרשי אתים:

אונסו וספיקו:


  • מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נזיר סה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נזיר סה

בודק הימנו ולהלן עשרים אמה מצא אחד בסוף עשרים אמה בודק הימנו ולהלן עשרים אמה שרגלים לדבר שאילו תחילה מצאו נוטלו ואת תפוסתו:

גמ׳ אמר רב יהודה מצא פרט למצוי מת פרט להרוג מושכב פרט ליושב כדרכו פרט לשראשו מונח בין ירכותיו

תני עולא בר חנינא מת שחסר אין לו תפוסה ולא שכונת קברות וכל הני מאי טעמא לא אמרינן דילמא גוי הוא:

מצא שנים ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה וראשו של זה בצד מרגלותיו של זה אין להן תפוסה ולא שכונת קברות מצא שלשה האחד ידוע ושנים תחילה או שנים תחילה ושנים ידועים אין להם תפוסה ואין להם שכונת קברות

מעשה ברבי ישבב שבדק ומצא שנים ידועין ואחד תחילה וביקש לעשותן שכונת קברות אמר לו רבי עקיבא כל שיגעת לריק יגעת לא אמרו שכונת קברות אלא לשלשה ידועין או לשלשה תחילה:

נוטלן ואת תפוסתן: היכי דמי תפוסה אמר רב יהודה אמר קרא ונשאתני ממצרים טול עמי

וכמה שיעור תפוסה פירש רבי אלעזר (ברבי צדוק) נוטל עפר תיחוח וחופר בבתולה שלש אצבעות

מיתיבי וכמה שיעור תפוסה פירש רבי אלעזר ברבי צדוק נוטל את הקיסמין ואת הקססות

וזורק את הוודאין ומניח את הספיקות והשאר מצטרף לרוב בנינו של מת ולרובע עצמות למלא תרווד רקב

הוא דאמר כי האי תנא דתניא וכמה שיעור תפוסה אמר רבי יוחנן משום בן עזאי נוטל עפר תיחוח וחופר בבתולה שלש אצבעות:

בודק הימנו:


אמר רבא בדק ופנה בדק ופנה בדק ואשכח לא האי מפני ליה גבי הנך תרי ולא הני תרי לגבי האי חד

איכא דאמרי אמר רבא כיון שנתנה רשות לפנות מפנה להון ולישוינהו שכונת קברות אמר ריש לקיש עילא מצאו וטיהרו ארץ ישראל:

בדק מעשרים אמה ולא מצא מאי אמר רב מנשיא בר ירמיה אמר רב שכונת קברות מאי טעמא אמר ריש לקיש עילא מצאו וטיהרו את ארץ ישראל:

מתני׳ כל ספק נגעים בתחילה טהור עד שלא נזקק לטומאה משנזקק לטומאה ספקו טמא:

גמ׳ מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח [בו] הכתוב בטהרה תחילה אי הכי אפילו משנזקק לטומאה נמי ספקו טהור

אלא כי איתמר דרב יהודה אמר רב אהא איתמר אם בהרת קדמה לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא ורבי יהושע אמר כיהה

מאי כיהה אמר רב יהודה כיהה וטהור ודילמא כיהה וטמא אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח בו הכתוב בטהרה תחילה:

מתני׳ בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה ובחולי ובמראה ובהירהור

משנזקק לזיבה אין בודקין אותו אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים שרגלים לדבר

המכה את חבירו ואמדוהו למיתה והקל ממה שהיה לאחר מכאן הכביד ומת חייב רבי נחמיה אומר פטור שרגלים לדבר:

גמ׳ מנא הני מילי אמר רבי נתן אמר קרא והזב את זובו לראיה שלישית איתקש לנקיבה

והתניא רבי אליעזר אומר בשלישית בודקין אותו ברביעית אין בודקין אותו אלא באתים קמיפלגי רבי אליעזר דריש אתים ורבנן לא דרשי אתים:

אונסו וספיקו:


גלול כלפי מעלה