הדף היומי
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
נזיר ז
הדף היום מוקדש ע”י ג’יין ודיויד שפירו לכבוד קבוצת דף היומי שלהם בשיקגו – שירה ונורמן אליעזר, נינה בלאק ורבה מריאן נובאק.
המשניות דנות בלשונות שונות לקבלת נזירות וכמה ימים יהיה נזיר לכל אחת מהלשונות השונות. אם אמר “הרי נזיר אחת גדולה” או “אחת קטנה” או “מכאן ועד סוף העולם”, הוא נזיר לשלושים יום. מדוע המקרה האחרון הוא רק שלושים יום? ההנחה היא שהמובן הוא שזה כל כך קשה להיות נזיר במשך שלושים יום שזה מרגיש כמו מכאן ועד סוף העולם. הגמרא מעוררת קושי על תשובה זו ממשנה אחרת שבה אם אומר שיהיה נזיר “מכאן ועד מקום פלוני,” תקופת הנזירות תלויה במספר הימים שלוקח להגיע לשם בפועל. מדוע הדין בשני המקרים הללו שונה? שתי תשובות ניתנות כדי לענות על שאלה זו. המשנה מפרטת כמה מקרים שונים שבהם אמר שאהיה נזיר ולאחר מכן הוסיף פרק זמן נוסף. בכל המקרים, האדם צריך לשמור על שתי תקופות של נזירות. מדוע היה צורך למשנה לפרט את כל המקרים השונים? המשנה הבאה מפרטת מקרה שבו אמר אחד “הריני נזיר שלושים יום ושעה אחת”. מכיוון שאי אפשר להיות נזיר במשך שעה, האדם הוא נזיר במשך שלושים ואחד יום. רב פוסק שזה רק אם לא אמרו שלושים יום ויום אחד, אלא שלושים ויום אחד כי הוא סובר כרבי עקיבא שכל מילה נוספת יכולה לשמש למשמעות נוספת. עמדתו של רבי עקיבא מצויה במשנה בבבא בתרא סד ע”א לגבי בעלות על בור ודות בבית שמכר למישהו אחר.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ואימא שנה מי מנינן ליומי והא רבנן דקיסרי אמרי מנין שאין מונין ימים לשנים שנאמר לחדשי השנה חדשים מחשבין לשנים ולא ימים לשנים
מתני׳ אמר הריני נזיר אחת גדולה הריני נזיר אחת קטנה אפילו מכאן ועד סוף העולם נזיר שלשים יום
גמ׳ אמאי והא מכאן ועד סוף העולם קאמר הכי קאמר אריכא לי הדא מילתא כמכאן ועד סוף העולם
תנן הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדים כמה ימים מכאן ועד מקום פלוני פחות משלשים יום נזיר שלשים יום ואם לאו נזיר כמנין הימים ואימא הכא נמי אריכא לי הא מילתא כמכאן ועד מקום פלוני
אמר רבא שהחזיק בדרך וליהוי כל פרסה ופרסה אמר רב פפא באתרא דלא מני פרסי
וליהוי כל אוונא ואוונא מי לא תנן הריני נזיר כעפר הארץ וכשער ראשי וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחד לשלשים יום
כל מילתא דאית ביה קיצותא לא קתני
והתניא הריני נזיר כל ימי חיי הריני נזיר עולם הרי זה נזיר עולם אפילו מאה שנה אפילו אלף שנים אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם
רבה אמר שאני שערות הואיל ומובדלות זו מזו
גבי יומי נמי הא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד
התם לאו דמפסקי מהדדי הוא מאי קאמר יממא וליליא חד יומא הוא ולעולם לא מפסקי מהדדי
רבא אמר למה לך אקשויי כולי האי שאני התם דהא קתני הריני נזיר אחת
מתני׳ הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים
גמ׳ למה לי למיתנא כל הני צריכי דאי תנא הריני נזיר ויום אחד הכא הוא דאמרינן אין נזירות ליום אחד אמטו להכי קמני תרתין אבל הריני נזיר ושעה אחת לימני שלשים ואחד יום קא משמע לן
ואי תנא שעה אחת משום דלא נחית לדוקא אבל אחת ומחצה דנחית לדוקא אימא לא לימני תרתי קמשמע לן כולהו נזיר שתים
מתני׳ הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר שלשים ואחד יום שאין נזירות לשעות
גמ׳ אמר רב לא שנו אלא דאמר שלשים ואחד יום אבל אמר שלשים [יום] ויום אחד נזיר שתים
רב סבר לה כרבי עקיבא דדריש לישנא יתירא
דתנן לא את הבור ולא את הדות אף על פי שכתב לו עומקא ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
להעמיק בדף
נזיר ז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ואימא שנה מי מנינן ליומי והא רבנן דקיסרי אמרי מנין שאין מונין ימים לשנים שנאמר לחדשי השנה חדשים מחשבין לשנים ולא ימים לשנים
מתני׳ אמר הריני נזיר אחת גדולה הריני נזיר אחת קטנה אפילו מכאן ועד סוף העולם נזיר שלשים יום
גמ׳ אמאי והא מכאן ועד סוף העולם קאמר הכי קאמר אריכא לי הדא מילתא כמכאן ועד סוף העולם
תנן הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדים כמה ימים מכאן ועד מקום פלוני פחות משלשים יום נזיר שלשים יום ואם לאו נזיר כמנין הימים ואימא הכא נמי אריכא לי הא מילתא כמכאן ועד מקום פלוני
אמר רבא שהחזיק בדרך וליהוי כל פרסה ופרסה אמר רב פפא באתרא דלא מני פרסי
וליהוי כל אוונא ואוונא מי לא תנן הריני נזיר כעפר הארץ וכשער ראשי וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחד לשלשים יום
כל מילתא דאית ביה קיצותא לא קתני
והתניא הריני נזיר כל ימי חיי הריני נזיר עולם הרי זה נזיר עולם אפילו מאה שנה אפילו אלף שנים אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם
רבה אמר שאני שערות הואיל ומובדלות זו מזו
גבי יומי נמי הא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד
התם לאו דמפסקי מהדדי הוא מאי קאמר יממא וליליא חד יומא הוא ולעולם לא מפסקי מהדדי
רבא אמר למה לך אקשויי כולי האי שאני התם דהא קתני הריני נזיר אחת
מתני׳ הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים
גמ׳ למה לי למיתנא כל הני צריכי דאי תנא הריני נזיר ויום אחד הכא הוא דאמרינן אין נזירות ליום אחד אמטו להכי קמני תרתין אבל הריני נזיר ושעה אחת לימני שלשים ואחד יום קא משמע לן
ואי תנא שעה אחת משום דלא נחית לדוקא אבל אחת ומחצה דנחית לדוקא אימא לא לימני תרתי קמשמע לן כולהו נזיר שתים
מתני׳ הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר שלשים ואחד יום שאין נזירות לשעות
גמ׳ אמר רב לא שנו אלא דאמר שלשים ואחד יום אבל אמר שלשים [יום] ויום אחד נזיר שתים
רב סבר לה כרבי עקיבא דדריש לישנא יתירא
דתנן לא את הבור ולא את הדות אף על פי שכתב לו עומקא ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך