הדף היומי
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
נזיר ח
הדף היום מוקדש ע”י דליה גמסון לע”נ אפרים בן יצחק שמואל.
המשנה ממשיכה לפרט כמה מקרים שונים שבהם אחד קיבל להיות נזיר לתקופת זמן על סמך דבר כמו שער ראשו או חול הים. דינם כנזיר עולם אך תנא קמא ורבי חלוקים בשאלה האם זה נחשב למספר אינסופי של נזירויות נפרדות של היותו נזיר (עם תספורות וקרבנות בסוף כל שלושים יום) או שזו תקופה ארוכה של נזירות שאין לה סוף. אם אמר הנזיר מלוא הבית (או חבית) או מלוא קופה, שואלים אותו מה הייתה הכוונה – לבית/סל או לתכולה. אם הכוונה הייתה לבית/סל, הם נזירים לשלושים יום. אם הכוונה היתה לתוכן, אנו רואים אותו כאילו הוא היה מלא בזרעי חרדל והם נזירי עולם. אם מישהו אומר הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני, משערים כמה ימי מסע למקום פלוני וקובעים ימי נזירות על פי זה. אם אומר “כמנין ימות החמה, הוא נזיר לשלושים יום 365 פעמים. רבי יהודה מספר שמישהו עשה את זה וכשסיים את הנזירות האחרונה הוא מת. הגמרא מפקפקת במקרה של הקופה – מדוע אנו מניחים שהוא התכוון למלא זרעי חרדל ולא למשהו גדול יותר כמו קישואים, שאז נקבע שהתכוון להיות נזיר למספר ימים של קישואים שהיו יכולים להיכנס לקופה. האם סוגיה זו תלויה במחלוקת בין רבי שמעון לרבי יהודה האם אנו מחמירים או מקילים בנדרים? חזקיה אומר שכן, אבל רבי יוחנן מבחין בין המקרה שבו הם חולקים למקרה של משנתינו ומראה כיצד יסכים רבי יהודה גם לדין במשנתנו (זרעי חרדל). לפי הסברו של רבי יוחנן, צריכים להניח שרבי יהודה סובר כמו דעת רבי בתחילת המשנה. אולם הדבר קשה לאור דברי רבי יהודה במשנתנו ודבריו בברייתא. הקשיים האלה נפתרים. מספר ברייתות מובאים שבהם יש מקרים נוספים של ניסוח ספציפי ומה משמעות אותו ניסוח, כלומר, וכמה זמן או כמה תקופות של נזירויות אותו אדם קיבל על עצמו להיות נזיר.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
מתני׳ הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום
רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום ואיזהו מגלח אחת לשלשים האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים
הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי נזיר שלשים יום ואם אמר סתם נזרתי רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל ונזיר כל ימיו
הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני אם פחות משלשים יום נזיר שלשים יום ואם לאו נזיר כמנין הימים
הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה אמר רבי יהודה מעשה היה כיון שהשלים מת
גמ׳ רואין את הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו ואמאי וליחזייה כאילו מלאה קישואין ודלועין ותיהוי ליה תקנתא
אמר חזקיה במחלוקת שנויה ורבי שמעון היא דאמר אדם מכניס את עצמו לדבר שספיקו חמור מודאי
דתניא הריני נזיר על מנת שיהא בכרי זה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד רבי שמעון אוסר שספק נזירות להחמיר
רבי יהודה מתיר שספק נזירות להקל
רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי יהודה התם לא נחית ליה לנזירות הכא נחית ליה לנזירות במאי לסלוקיה מיניה
אמאי לא ליחזיה לקופה כאילו מלאה קישואין ודלועין ותיהוי ליה תקנתא הא סלקא דעתין נזירות הוא דקביל עילויה
דרבי יהודה סבר לה כרבי דתנן רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום האומר [הרי] עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים
ורבי יהודה מי סבר לה כרבי והתנן הריני נזיר כמנין ימות החמה וכו׳ אמר רבי יהודה מעשה היה וכיון שהשלים מת
אי אמרת בשלמא נזירות קא מקבל עליה היינו טעמא דכיון דהשלים מת אלא אי אמרת חדא נזירות קבל עילויה מי הוי השלמה כלל
ועוד מי סבר לה כרבי והא תניא רבי יהודה אומר הריני נזיר מנין הילקטי קיץ ומנין שבלי שמיטה מונה נזירות כמנין הילקטי קיץ וכמנין שבלי שמיטה
מנין שאני
ומי שאני ליה לרבי מנין והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה כימי הלבנה מונה כימי הלבנה רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה וכמנין ימות הלבנה
רבי יהודה סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא סבר לה כותיה בחדא נזירות קביל עילויה ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה שני ליה מונה ורבי לא שני ליה מונה
תנו רבנן הריני נזיר כל ימי חיי הריני נזיר עולם הרי זה נזיר עולם אפילו מאה שנה אפילו אלף שנים אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם
תנו רבנן הריני נזיר ואחת מונה שתים ועוד מונה שלש ושוב מונה ארבע פשיטא מהו דתימא ושוב כי כולהו והויא ליה שית קא משמע לן דלא
תנו רבנן הריני נזיר סומכוס אומר הן אחת דיגון שתים טריגון שלש טטרגון ארבע פונטיגון חמש
תנו רבנן בית עגול דיגון טריגון פונטיגון אינו מטמא בנגעים טטרגון מטמא בנגעים מאי טעמא למטה הוא אומר קיר קירות למעלה הוא אומר קיר קירות הרי כאן ארבע
הדרן עלך כל כינויי
-
מסכת נזיר מוקדש ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
להעמיק בדף
נזיר ח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מתני׳ הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום
רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום ואיזהו מגלח אחת לשלשים האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים
הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי נזיר שלשים יום ואם אמר סתם נזרתי רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל ונזיר כל ימיו
הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני אם פחות משלשים יום נזיר שלשים יום ואם לאו נזיר כמנין הימים
הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה אמר רבי יהודה מעשה היה כיון שהשלים מת
גמ׳ רואין את הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו ואמאי וליחזייה כאילו מלאה קישואין ודלועין ותיהוי ליה תקנתא
אמר חזקיה במחלוקת שנויה ורבי שמעון היא דאמר אדם מכניס את עצמו לדבר שספיקו חמור מודאי
דתניא הריני נזיר על מנת שיהא בכרי זה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד רבי שמעון אוסר שספק נזירות להחמיר
רבי יהודה מתיר שספק נזירות להקל
רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי יהודה התם לא נחית ליה לנזירות הכא נחית ליה לנזירות במאי לסלוקיה מיניה
אמאי לא ליחזיה לקופה כאילו מלאה קישואין ודלועין ותיהוי ליה תקנתא הא סלקא דעתין נזירות הוא דקביל עילויה
דרבי יהודה סבר לה כרבי דתנן רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום האומר [הרי] עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים
ורבי יהודה מי סבר לה כרבי והתנן הריני נזיר כמנין ימות החמה וכו׳ אמר רבי יהודה מעשה היה וכיון שהשלים מת
אי אמרת בשלמא נזירות קא מקבל עליה היינו טעמא דכיון דהשלים מת אלא אי אמרת חדא נזירות קבל עילויה מי הוי השלמה כלל
ועוד מי סבר לה כרבי והא תניא רבי יהודה אומר הריני נזיר מנין הילקטי קיץ ומנין שבלי שמיטה מונה נזירות כמנין הילקטי קיץ וכמנין שבלי שמיטה
מנין שאני
ומי שאני ליה לרבי מנין והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה כימי הלבנה מונה כימי הלבנה רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה וכמנין ימות הלבנה
רבי יהודה סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא סבר לה כותיה בחדא נזירות קביל עילויה ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה שני ליה מונה ורבי לא שני ליה מונה
תנו רבנן הריני נזיר כל ימי חיי הריני נזיר עולם הרי זה נזיר עולם אפילו מאה שנה אפילו אלף שנים אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם
תנו רבנן הריני נזיר ואחת מונה שתים ועוד מונה שלש ושוב מונה ארבע פשיטא מהו דתימא ושוב כי כולהו והויא ליה שית קא משמע לן דלא
תנו רבנן הריני נזיר סומכוס אומר הן אחת דיגון שתים טריגון שלש טטרגון ארבע פונטיגון חמש
תנו רבנן בית עגול דיגון טריגון פונטיגון אינו מטמא בנגעים טטרגון מטמא בנגעים מאי טעמא למטה הוא אומר קיר קירות למעלה הוא אומר קיר קירות הרי כאן ארבע
הדרן עלך כל כינויי
