Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ במרחשוון תשפ״ג | 4 נובמבר 2022
  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

נדרים י

הדף היום מוקדש ע”י ריסה צוהר לע”נ סבתה, ריסל בת דינה ושמואל.

הדף היום מוקדש ע”י שרה ברלוביץ לע”נ אביה, צבי בן משה, שנפטר לפי 14 שנה.

הדף היום מוקדש על ידי מרים אדלר לרגל יום הולדת שבעים של עויזר זלוור, הלומד דף יומי בהתמדה. 

הגמרא מפרשת את המשנה ששם יש חילוק בין נדרי כשרים לנדבות כשרים כפי דעת ר’ יהודה ומסבירים את החילוק לדעתו בין נדר לנדבה. תוך כדי, הביאו ברייתא של ר’ יהודה שדיבר על חסידים הראשונים שלקחו על עצמם נזירות בכדי להתנסות בהבאת קרבן חטאת. בברייתא זו, מובאת דעה של ר’ שמעון החולק עליו ומסביר שכל נזיר נחשב חוטא. אביי מביא שלושה אנשים (שמעון הצדיק בסיפורו שהוזכר בננדרים דף ט ע”ב, ר’ שמעון ור’ אלעזר הקפר) שהיו בתפיסה הזו ומסביר לשיטתם מה רע בלהיות נזיר ומאיזה פסוק בתורה דרשו את זה? המשנה מביאה רשימה של כינויים לנדר, חרם, שבועה ונזיר. ר’ יוחנן וריש לקיש חולקים – האם זה לשון האומות או לשון שבדו להם חכמים. האם המחלוקת שלהם היא אותה מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בכינויים של כינויים? מהם דוגמאות של כינויים של כינויים? המשנה הבאה מזכירה על מיני לשונות שמעידים על משהו שאסור או משהו קשור לקרבן – הנודר בלשונות אלו, זה נחשב נדר, כגון, לחולין עם ניקוד של פתח, שמובנו לא חולין אלא קרבן, לא כשר, וכו’.

אפילו תימא רבי יהודה כי אמר רבי יהודה בנדבה בנדר לא אמר

והקתני טוב מזה ומזה נודר ומקיים תני נודב ומקיים

מאי שנא נודר דלא דילמא אתי בה לידי תקלה נדבה נמי דילמא אתי בה לידי תקלה

רבי יהודה לטעמיה דאמר אדם מביא כבשתו לעזרה ומקדישה וסומך עליה ושוחטה

תינח נדבה דקרבנות נדבה דנזירות מאי איכא למימר

רבי יהודה לטעמיה דתניא רבי יהודה אומר חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת לפי שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידיהם מה היו עושין עומדים ומתנדבין נזירות למקום כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום

רבי שמעון אומר לא נדרו בנזיר אלא הרוצה להביא עולה מתנדב ומביא שלמים מתנדב ומביא תודה וארבעה מיני לחמה מתנדב ומביא אבל בנזירות לא התנדבו כדי שלא יקראו חוטאין שנאמר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש

אמר אביי שמעון הצדיק ורבי שמעון ורבי אלעזר הקפר כולן שיטה אחת הן דנזיר חוטא הוי שמעון הצדיק ורבי שמעון הא דאמרן

ורבי אלעזר הקפר ברבי דתניא רבי אלעזר הקפר ברבי אומר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים קל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה מכאן כל היושב בתענית נקרא חוטא

והדין קרא בנזיר טמא כתיב משום דשנה בחטא הוא

מתני׳ האומר (לחבירו) קונם קונח קונס הרי אלו כינויין לקרבן חרק חרך חרף הרי אלו כינויין לחרם נזיק נזיח פזיח הרי אלו כינויין לנזירות שבותה שקוקה נודר במוהי הרי אלו כינויין לשבועה

גמ׳ איתמר כינויין רבי יוחנן אמר לשון אומות הן רבי שמעון בן לקיש אמר לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו וכן הוא אומר בחדש אשר בדא מלבו

וטעמא מאי תקינו רבנן כינויין דלא לימא קרבן ולימא קרבן דילמא אמר קרבן לה׳ ולימא קרבן לה׳ דילמא אמר לה׳ ולא אמר קרבן וקא מפיק שם שמים לבטלה

ותניא רבי שמעון אומר

מנין שלא יאמר אדם לה׳ עולה לה׳ מנחה לה׳ תודה לה׳ שלמים תלמוד לומר קרבן לה׳

וקל וחומר ומה זה שלא נתכוון אלא להזכיר שם שמים על הקרבן אמרה תורה קרבן לה׳ לבטלה על אחת כמה וכמה

לימא כתנאי בית שמאי אומרים כינויי כינויין אסורין ובית הלל אומרים כינויי כינויין מותרין

מאי לאו מאן דאמר כינויי כינויין אסורין קסבר (כינויי) כינויין לשון אומות הן ולמאן דאמר מותרים קסבר לשון שבדו להן חכמים

לא דכולי עלמא כינויין לשון אומות הן ובית שמאי סברי בהני נמי משתעי אומות ובית הלל סברי בהני לא משתעי אומות

ואיבעית אימא בית שמאי סברי גזרינן כינויי כינויין משום כינויין ובית הלל סברי לא גזרינן כינויי כינויין משום כינויין

היכי דמי כינויי כינויין דנדרים תני רב יוסף מקנמנא מקנחנא מקנסנא היכי דמי כינויי כינויין דחרם תני מפשאה חרקים חרכים חרפים כינויי כינויין דנזירות תני רב יוסף מחזקנא מנזחנא מפיחנא

איבעיא להו מיפחזנא מאי מיתחזנא מאי מיתעזנא מאי אמר ליה רבינא לרב אשי קינמא (קינמא) מאי קונם קאמר או דלמא קנמן בשם קאמר

אמר ליה רב אחא בריה דרב חייא לרב אשי קינה מאי קינה של תרנגולין קאמר או דילמא לשון דקונם תיבעי

כינויי כינויין דשבועה היכי דמי שבואל שבותיאל שקוקאל שבואל שבואל בן גרשום משמע אלא שבובאל שבותיאל שקוקאל מהו אמר שמואל אמר אשיבתא לא אמר כלום אשקיקא לא אמר כלום קרינשא לא אמר כלום

נדר במוהי הרי אלו כינויין תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר האומר במוהי לא אמר כלום במומתא דאמר מוהי הרי אלו כינויין לשבועה

מתני׳ האומר לחולין שאוכל לך לא כשר ולא דכי טהור וטמא נותר ופיגול אסור

כאימרא כדירים כעצים כאשים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי המזבח אף על פי שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן רבי יהודה אומר האומר ירושלים לא אמר כלום

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

להעמיק בדף

WhatsApp Image 2022-11-08 at 2.59.26 PM

קדושת הדיבור

למה לחשוב פעמים לפני נדר או מילה שיוצאת לנו מהפה והקשר לבורא עולם.  

נדרים י

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים י

אפילו תימא רבי יהודה כי אמר רבי יהודה בנדבה בנדר לא אמר

והקתני טוב מזה ומזה נודר ומקיים תני נודב ומקיים

מאי שנא נודר דלא דילמא אתי בה לידי תקלה נדבה נמי דילמא אתי בה לידי תקלה

רבי יהודה לטעמיה דאמר אדם מביא כבשתו לעזרה ומקדישה וסומך עליה ושוחטה

תינח נדבה דקרבנות נדבה דנזירות מאי איכא למימר

רבי יהודה לטעמיה דתניא רבי יהודה אומר חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת לפי שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידיהם מה היו עושין עומדים ומתנדבין נזירות למקום כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום

רבי שמעון אומר לא נדרו בנזיר אלא הרוצה להביא עולה מתנדב ומביא שלמים מתנדב ומביא תודה וארבעה מיני לחמה מתנדב ומביא אבל בנזירות לא התנדבו כדי שלא יקראו חוטאין שנאמר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש

אמר אביי שמעון הצדיק ורבי שמעון ורבי אלעזר הקפר כולן שיטה אחת הן דנזיר חוטא הוי שמעון הצדיק ורבי שמעון הא דאמרן

ורבי אלעזר הקפר ברבי דתניא רבי אלעזר הקפר ברבי אומר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים קל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה מכאן כל היושב בתענית נקרא חוטא

והדין קרא בנזיר טמא כתיב משום דשנה בחטא הוא

מתני׳ האומר (לחבירו) קונם קונח קונס הרי אלו כינויין לקרבן חרק חרך חרף הרי אלו כינויין לחרם נזיק נזיח פזיח הרי אלו כינויין לנזירות שבותה שקוקה נודר במוהי הרי אלו כינויין לשבועה

גמ׳ איתמר כינויין רבי יוחנן אמר לשון אומות הן רבי שמעון בן לקיש אמר לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו וכן הוא אומר בחדש אשר בדא מלבו

וטעמא מאי תקינו רבנן כינויין דלא לימא קרבן ולימא קרבן דילמא אמר קרבן לה׳ ולימא קרבן לה׳ דילמא אמר לה׳ ולא אמר קרבן וקא מפיק שם שמים לבטלה

ותניא רבי שמעון אומר

מנין שלא יאמר אדם לה׳ עולה לה׳ מנחה לה׳ תודה לה׳ שלמים תלמוד לומר קרבן לה׳

וקל וחומר ומה זה שלא נתכוון אלא להזכיר שם שמים על הקרבן אמרה תורה קרבן לה׳ לבטלה על אחת כמה וכמה

לימא כתנאי בית שמאי אומרים כינויי כינויין אסורין ובית הלל אומרים כינויי כינויין מותרין

מאי לאו מאן דאמר כינויי כינויין אסורין קסבר (כינויי) כינויין לשון אומות הן ולמאן דאמר מותרים קסבר לשון שבדו להן חכמים

לא דכולי עלמא כינויין לשון אומות הן ובית שמאי סברי בהני נמי משתעי אומות ובית הלל סברי בהני לא משתעי אומות

ואיבעית אימא בית שמאי סברי גזרינן כינויי כינויין משום כינויין ובית הלל סברי לא גזרינן כינויי כינויין משום כינויין

היכי דמי כינויי כינויין דנדרים תני רב יוסף מקנמנא מקנחנא מקנסנא היכי דמי כינויי כינויין דחרם תני מפשאה חרקים חרכים חרפים כינויי כינויין דנזירות תני רב יוסף מחזקנא מנזחנא מפיחנא

איבעיא להו מיפחזנא מאי מיתחזנא מאי מיתעזנא מאי אמר ליה רבינא לרב אשי קינמא (קינמא) מאי קונם קאמר או דלמא קנמן בשם קאמר

אמר ליה רב אחא בריה דרב חייא לרב אשי קינה מאי קינה של תרנגולין קאמר או דילמא לשון דקונם תיבעי

כינויי כינויין דשבועה היכי דמי שבואל שבותיאל שקוקאל שבואל שבואל בן גרשום משמע אלא שבובאל שבותיאל שקוקאל מהו אמר שמואל אמר אשיבתא לא אמר כלום אשקיקא לא אמר כלום קרינשא לא אמר כלום

נדר במוהי הרי אלו כינויין תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר האומר במוהי לא אמר כלום במומתא דאמר מוהי הרי אלו כינויין לשבועה

מתני׳ האומר לחולין שאוכל לך לא כשר ולא דכי טהור וטמא נותר ופיגול אסור

כאימרא כדירים כעצים כאשים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי המזבח אף על פי שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן רבי יהודה אומר האומר ירושלים לא אמר כלום

גלול כלפי מעלה