הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
נדרים יג
הגמרא הציעה שהתשובה לשאלת רמי בר חמא היא תלויה במחלוקת תנאים בנושא בכור. אך היא דוחה אפשרות זו ומבינה את המחלוקת בדרך אחרת. המחלוקת על הבכור נובע מהבדל בפרספקטיבה לגבי הבכור – האם זה נחשב לדבר האסור (כי קדוש מרחם) או לדבר הנדור (כי יש חובה להקדישו)? מביאים ברייתא שקובעת שאם השתמש בכל לשון הנוגעת לקרבן, אם מסיימים "שאוכל ממך", אסור, "שלא אוכל ממך", מותר. נראה שהברייתא הולכת בעקבות רבי מאיר, אולם ממשפט אחר בברייתא, נראה שזה לא תואם דעת רבי מאיר. איך זה נפתר? המשנה דנה בעוד לשונות של התפסת נדרים בקרבן שרבי מאיר ורבי יהודה חולקים בהן. הגמרא מעלה כמה שאלות על עמדותיו של רבי מאיר לאור דעתו במקומות אחרים ואז פותרת את הקשיים. אם אחד אומר לאחר שפיו הוא קונם מלדבר עם השני, או ידיו יהיו קונם לא לייצר דבר בעבור השני או רגליו הן קונם מהליכה עם השני, הנדר תקף. כיצד ניתן ליישב זאת עם ברייתא הקובעת את ההבדלים בין נדרים לשבועות וקובעת שנדרים אינם חלים על דברים שאינם מוחשיים? המשנה אומרת שאם נודרים ומתפיסים בדבר האסור כמו אוכל לא כשר או משהו שעבדו בו עבודה זרה, אין זה נדר תקף. אם אוסרים על עצמו תשמיש מאשתו בלשון "את אסורה עלי כאמי," אף על פי שאין זה נדר תקף, חייב ללכת לחכם לבטל את הנדר על ידי פתח, בהסבר שאילו היה ידוע…, הוא לעולם לא היה נודר את הנדר. זה משמש כשיטת מניעה כדי שהוא לא ינדור שוב נדרים כאלה מתוך כעס. קשה לפרש דין אחד במשנה לפי ר' מאיר וגם לפי ר' יהודה – אז כפי איזה דעה מסתדרת המשנה?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
דמחית בשר בכור ומחית בשר דהאיך גביה ואמר זה כזה ותנאי היא
לא דכולי עלמא לפני זריקת דמים ומאי טעמא דמאן דשרי אמר קרא כי ידר עד שידור בדבר הנדור לאפוקי בכור דדבר האסור הוא
ומאן דאסר אמר קרא לה׳ לרבות דבר האסור
ומאן דשרי לה׳ מאי עביד ליה מיבעי ליה למתפיס בחטאת ואשם
ומה ראית לרבות חטאת ואשם ולהוציא את הבכור מרבה אני חטאת ואשם שהוא מתפיס בנדר ומוציא אני את הבכור שהוא קדוש ממעי אמו
ומאן דאסר בכור נמי מתפיסו בנדר הוא דתניא משום רבי אמרו מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו שנאמר הזכר תקדיש
ומאן דשרי כי לא מקדיש ליה מי לא מיקדיש
כאימרא כדירים
תנא אימרא לאימרא כאימרא דירים לדירים כדירים עצים לעצים כעצים אישים לאישים כאישים מזבח למזבח כמזבח היכל להיכל כהיכל ירושלים לירושלים כירושלים כולן שאוכל לך אסור לא אוכל לך מותר
מאן שמעינן ליה דלא שני ליה אימרא לאימרא כאימרא רבי מאיר היא
אימא סיפא וכולן לא אוכל לך מותר והתנן לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר ואמר רבי אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך
לא קשיא הא דאמר לא לאימרא הא דאמר לאימרא
מתני׳ האומר קרבן עולה מנחה חטאת תודה שלמים שאני אוכל לך אסור רבי יהודה מתיר הקרבן כקרבן קרבן שאוכל לך אסור לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר
גמ׳ קתני קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור סתמא תנא כרבי מאיר דלא שני ליה בין אימרא לאימרא
[אי רבי מאיר הא] דקתני הקרבן שאוכל לך אסור והתניא מודים חכמים לרבי יהודה באומר הא קרבן והא עולה והא מנחה והא חטאת שאוכל לך שמותר שלא נדר זה אלא בחיי קרבן
לא קשיא הא דאמר הא קרבן והא דאמר הקרבן מאי טעמא חיי קרבן קאמר
קתני לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר והא לית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן אמר רבי אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך
מתני׳ האומר לחבירו קונם פי מדבר עמך ידי עושה עמך רגלי מהלכת עמך אסור
גמ׳ ורמינהו חומר בשבועות מבנדרים ובנדרים מבשבועות חומר בנדרים שהנדרים חלים על המצוה כברשות מה שאין כן בשבועות וחומר בשבועות שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ושאין בו ממש מה שאין כן בנדרים
אמר רב יהודה באומר יאסר פי לדיבורי ידי למעשיהם רגלי להילוכן דיקא נמי דקתני פי מדבר עמך ולא קתני שאני מדבר עמך
הדרן עלך כל כנויי
ואלו מותרין חולין שאוכל לך כבשר חזיר כעבודה זרה כעורות לבובין כנבילות וטריפות כשקצים ורמשים כחלת אהרן וכתרומתו מותר
האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר שלא יקל ראשו לכך
גמ׳ טעמא דאמר חולין שאוכל לך הא אמר לחולין שאוכל לך משמע לא לחולין ליהוי אלא קרבן
מני מתניתין אי רבי מאיר הא לית ליה מכלל
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
להעמיק בדף
נדרים יג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
דמחית בשר בכור ומחית בשר דהאיך גביה ואמר זה כזה ותנאי היא
לא דכולי עלמא לפני זריקת דמים ומאי טעמא דמאן דשרי אמר קרא כי ידר עד שידור בדבר הנדור לאפוקי בכור דדבר האסור הוא
ומאן דאסר אמר קרא לה׳ לרבות דבר האסור
ומאן דשרי לה׳ מאי עביד ליה מיבעי ליה למתפיס בחטאת ואשם
ומה ראית לרבות חטאת ואשם ולהוציא את הבכור מרבה אני חטאת ואשם שהוא מתפיס בנדר ומוציא אני את הבכור שהוא קדוש ממעי אמו
ומאן דאסר בכור נמי מתפיסו בנדר הוא דתניא משום רבי אמרו מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו שנאמר הזכר תקדיש
ומאן דשרי כי לא מקדיש ליה מי לא מיקדיש
כאימרא כדירים
תנא אימרא לאימרא כאימרא דירים לדירים כדירים עצים לעצים כעצים אישים לאישים כאישים מזבח למזבח כמזבח היכל להיכל כהיכל ירושלים לירושלים כירושלים כולן שאוכל לך אסור לא אוכל לך מותר
מאן שמעינן ליה דלא שני ליה אימרא לאימרא כאימרא רבי מאיר היא
אימא סיפא וכולן לא אוכל לך מותר והתנן לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר ואמר רבי אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך
לא קשיא הא דאמר לא לאימרא הא דאמר לאימרא
מתני׳ האומר קרבן עולה מנחה חטאת תודה שלמים שאני אוכל לך אסור רבי יהודה מתיר הקרבן כקרבן קרבן שאוכל לך אסור לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר
גמ׳ קתני קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור סתמא תנא כרבי מאיר דלא שני ליה בין אימרא לאימרא
[אי רבי מאיר הא] דקתני הקרבן שאוכל לך אסור והתניא מודים חכמים לרבי יהודה באומר הא קרבן והא עולה והא מנחה והא חטאת שאוכל לך שמותר שלא נדר זה אלא בחיי קרבן
לא קשיא הא דאמר הא קרבן והא דאמר הקרבן מאי טעמא חיי קרבן קאמר
קתני לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר והא לית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן אמר רבי אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך
מתני׳ האומר לחבירו קונם פי מדבר עמך ידי עושה עמך רגלי מהלכת עמך אסור
גמ׳ ורמינהו חומר בשבועות מבנדרים ובנדרים מבשבועות חומר בנדרים שהנדרים חלים על המצוה כברשות מה שאין כן בשבועות וחומר בשבועות שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ושאין בו ממש מה שאין כן בנדרים
אמר רב יהודה באומר יאסר פי לדיבורי ידי למעשיהם רגלי להילוכן דיקא נמי דקתני פי מדבר עמך ולא קתני שאני מדבר עמך
הדרן עלך כל כנויי
ואלו מותרין חולין שאוכל לך כבשר חזיר כעבודה זרה כעורות לבובין כנבילות וטריפות כשקצים ורמשים כחלת אהרן וכתרומתו מותר
האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר שלא יקל ראשו לכך
גמ׳ טעמא דאמר חולין שאוכל לך הא אמר לחולין שאוכל לך משמע לא לחולין ליהוי אלא קרבן
מני מתניתין אי רבי מאיר הא לית ליה מכלל
