נדרים יד

לאו אתה שומע הן ואלא רבי יהודה היינו רישא

איידי דקתני כבשר חזיר כעבודה זרה להכי קתני חולין

רבינא אמר הכי קתני ואלו מותרין כחולין כבשר חזיר כעבודה זרה ואי לא תנא חולין הוה אמינא בעי שאלה

ומי איכא לאסוקי על דעתא הכי הא מדקתני סיפא האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר מכלל דרישא לא בעיא שאלה אלא מחוורתא חולין ממילא נסבה

מנהני מילי אמר קרא איש כי ידר נדר לה׳ עד שידור בדבר הנדור

אי הכי אפילו בדבר האסור נמי דהא כתיב לאסר אסר על נפשו לאסר אסר מבעי ליה לכדתניא איזהו איסר האמור בתורה כו׳:

האומר לאשתו הרי את כאימא כו׳: ורמינהו הרי את עלי כבשר אימא כבשר אחותי כערלה וככלאי הכרם לא אמר כלום

אמר אביי לא אמר כלום מדאורייתא וצריך שאלה מדרבנן רבא אמר הא בתלמידי חכמים הא בעם הארץ

והתניא הנודר בתורה לא אמר כלום ואמר רבי יוחנן וצריך שאלה לחכם ואמר רב נחמן ותלמיד חכם אינו צריך שאלה

תניא הנודר בתורה לא אמר כלום במה שכתוב בה דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה דבריו קיימין

קתני במה שכתוב בה דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה צריך למימר

אמר רב נחמן לא קשיא הא דמחתא אורייתא אארעא הא דנקיט לה בידיה מחתא על ארעא דעתיה אגוילי נקט לה בידיה דעתיה על האזכרות שבה

ואיבעית אימא דמחתא על ארעא והא קא משמע לן דאף על גב דמחתא על ארעא כיון דאמר במה שכתוב בה מהני וזו ואין צריך לומר זו קתני

ואי בעית אימא כולה מציעתא נמי דנקיט ליה בידיה והא קא משמע לן כיון דנקיט ליה בידיה אף על גב דלא אמר אלא בה כמאן דאמר במה שכתוב בה דמי:

מתני׳ קונם שאני ישן שאני מדבר שאני מהלך האומר לאשה קונם שאני משמשך הרי זה בלא יחל דברו:

גמ׳ איתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אמר רב אל ישן היום שמא ישן למחר ורב נחמן אמר ישן היום ולא חיישינן שמא ישן למחר ומודה רב יהודה באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום שישן היום