הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
נדרים יט
על מנת לפתור סתירה בין משנתנו למשנה בטהרות ד:יב, בעניין האם אנו מחמירים או מקלים ביחס לנדרים/נזירות, הציעה הגמרא שכל משנה משקפת דעה תנאית שונה. תחילה מנסים לקבוע כי הדעה המקלה תואמת את רבי אלעזר (אליעזר), אך כנגד הצעה זו מתעוררים קשיים, תחילה מהמשך המשנה בטהרה ולאחר מכן מהתוספתא טהרות פרק ה. הקושי הראשון נפתר אך השני לא. ההצעה השנייה היא שהמשניות מייצגות כל אחת דעה תנאית אחרת לגבי מחלוקת בין רבי יהודה לרבי שמעון על מקרה שבו אומרים "הריני נזיר אם יש בערימה זו מאה קור." אם הערימה אבדה או נגנבה לפני שמודדים אותה, פסק רבי יהודה שהאדם אינו נזיר ורבי שמעון פוסק להיפך. על סמך הבנה זו, נימוקיו של רבי יהודה מבוססים על כך שכאשר נודר, אדם לא מכניס את עצמו למצב של אי ודאות. זה סותר מסקנה מדברי רבי יהודה במשנתנו לגבי מקרה של ספק כשאמר נדר בלשון תרומה ששם יש להחמיר. רבא עונה בכך שמסביר את הנזיר בצורה אחרת שכן להיות נזיר מספק גרוע יותר מודאי, מהש אין כן בנדרים כי אין דרך להתיר את איסורי נזירות בנזיר מספק כי אי אפשר להביא קרבנות מספק. לכן, ניתן להניח שהאדם לא היה רוצה להגיע למצב של נזירות מספק. שתי שאלות מועלות נגד רבא והראשונה נפתרה והשנייה לא. רב אשי עונה שדעת רבי יהודה בנזירות אינו דעתו אלא זה עמדתו של רבי טרפון לפיה נזיר יכול לקבל על עצמו נזירות רק באמירה וודאית. גם נגד רב אשי מתעורר קושי, אבל הוא נפתר. המשנה הביאה שני מקרים שבהם הדין שונה בין המתגוררים ביהודה ובגליל. אולם נראה שהם סותרים זה את זה ולכן הגמרא מסיקה שהאחד הוא עמדתו של רבי יהודה והשני הוא רבי אלעזר ברבי צדוק.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
כל שכן דלא מעייל לספיקא
אמר ליה אביי במאי אוקימתא לספק נזירות להקל כרבי אליעזר אימא סיפא ספק בכורות אחד בכורי אדם ואחד בכורי בהמה בין טמאה בין טהורה המוציא מחבירו עליו הראיה
ותני עלה ואסורים בגיזה ועבודה
אמר ליה אמאי קא מדמית קדושה הבאה מאליה לקדושה הבאה בידי אדם
אלא אי קשיא הא קשיא ספק משקין ליטמא טמא לטמא אחרים טהור דברי רבי מאיר וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו
ומי סבירא ליה לרבי אליעזר ליטמא טמא
והתניא רבי אליעזר אומר אין טומאה למשקין כל עיקר תדע שהרי העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן ועל משקין בית מטבחיא דכן
הניחא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן שפיר
אלא לרב דאמר דכן ממש מאי איכא למימר
אלא הא רבי יהודה והא רבי שמעון
דתניא הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד רבי יהודה מתיר ורבי שמעון אוסר
ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה מי אמר רבי יהודה לא מעייל איניש נפשיה לספיקא ורמינהי רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה ובגליל מותרת שאין אנשי הגליל מכירין את תרומת הלשכה טעמא דאין מכירין
הא מכירין אסורין
אמר רבא גבי כרי קסבר כל שספיקו חמור מודאי לא מעייל נפשיה לספיקא דאילו גבי נזיר ודאי מגלח ומביא קרבן ונאכל על ספיקו לא מצי מגלח
אמר ליה רב הונא בר יהודה לרבא אמר הריני נזיר עולם מאי
אמר ליה נזיר עולם נמי ספיקו חמור מודאי דאילו ודאי הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלוש בהמות ואילו ספיקו לא
אמר הריני נזיר שמשון מאי
אמר ליה נזיר שמשון לא תניא אמר ליה והאמר רב אדא בר אהבה תניא נזיר שמשון אמר ליה אי תניא תניא
רב אשי אמר ההיא רבי יהודה משום רבי טרפון היא דתניא רבי יהודה משום רבי טרפון אומר אין אחד מהם נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה
אי הכי מאי איריא שנגנב או שאבד אלא להודיעך כחו דרבי שמעון דאף על גב דנגנב או שאבד קסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא
רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה כו׳ הא מכירין אסורין אלמא ספיקא לחומרא
אימא סיפא סתם חרמים ביהודה מותרין ובגליל אסורין שאין אנשי הגליל מכירין את חרמי הכהנים הא מכירין מותרין אלמא ספיקא לקולא
אמר אביי סיפא רבי אלעזר ברבי צדוק היא דתניא רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה רבי אלעזר ברבי צדוק אומר סתם חרמים בגליל אסורין
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
להעמיק בדף
נדרים יט
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
כל שכן דלא מעייל לספיקא
אמר ליה אביי במאי אוקימתא לספק נזירות להקל כרבי אליעזר אימא סיפא ספק בכורות אחד בכורי אדם ואחד בכורי בהמה בין טמאה בין טהורה המוציא מחבירו עליו הראיה
ותני עלה ואסורים בגיזה ועבודה
אמר ליה אמאי קא מדמית קדושה הבאה מאליה לקדושה הבאה בידי אדם
אלא אי קשיא הא קשיא ספק משקין ליטמא טמא לטמא אחרים טהור דברי רבי מאיר וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו
ומי סבירא ליה לרבי אליעזר ליטמא טמא
והתניא רבי אליעזר אומר אין טומאה למשקין כל עיקר תדע שהרי העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן ועל משקין בית מטבחיא דכן
הניחא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן שפיר
אלא לרב דאמר דכן ממש מאי איכא למימר
אלא הא רבי יהודה והא רבי שמעון
דתניא הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד רבי יהודה מתיר ורבי שמעון אוסר
ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה מי אמר רבי יהודה לא מעייל איניש נפשיה לספיקא ורמינהי רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה ובגליל מותרת שאין אנשי הגליל מכירין את תרומת הלשכה טעמא דאין מכירין
הא מכירין אסורין
אמר רבא גבי כרי קסבר כל שספיקו חמור מודאי לא מעייל נפשיה לספיקא דאילו גבי נזיר ודאי מגלח ומביא קרבן ונאכל על ספיקו לא מצי מגלח
אמר ליה רב הונא בר יהודה לרבא אמר הריני נזיר עולם מאי
אמר ליה נזיר עולם נמי ספיקו חמור מודאי דאילו ודאי הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלוש בהמות ואילו ספיקו לא
אמר הריני נזיר שמשון מאי
אמר ליה נזיר שמשון לא תניא אמר ליה והאמר רב אדא בר אהבה תניא נזיר שמשון אמר ליה אי תניא תניא
רב אשי אמר ההיא רבי יהודה משום רבי טרפון היא דתניא רבי יהודה משום רבי טרפון אומר אין אחד מהם נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה
אי הכי מאי איריא שנגנב או שאבד אלא להודיעך כחו דרבי שמעון דאף על גב דנגנב או שאבד קסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא
רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה כו׳ הא מכירין אסורין אלמא ספיקא לחומרא
אימא סיפא סתם חרמים ביהודה מותרין ובגליל אסורין שאין אנשי הגליל מכירין את חרמי הכהנים הא מכירין מותרין אלמא ספיקא לקולא
אמר אביי סיפא רבי אלעזר ברבי צדוק היא דתניא רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה רבי אלעזר ברבי צדוק אומר סתם חרמים בגליל אסורין
