Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״א במרחשוון תשפ״ג | 15 נובמבר 2022
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

נדרים כא

ישנם ארבעה מיני נדרים הרשומים במשנה שאינם נחשבים כנדרים תקפים ולכן לא יצטרכו ללכת לחכם כדי להתירם. המשניות בהמשך יביאו דוגמאות לכל אחד מארבעת הסוגים. הסוג הראשון הוא זירוזין, נדרים המשמשים במשא ומתן, כמו נדר שלא אמכור/אקנה בפחות/יותר מסכום מסוים. ראשית, הגמרא מציעה שהמשנה הולכת בעקבות עמדתו של רבי טרפון כפי שהובאה על ידי רבי יהודה, לפיה נדר נזיר לא יהיה יעיל אלא אם כן יגיד אמירה מוחלטת. אולם רבא מוכיח מלשון המשנה שזה יכול להתאים גם לעמדה הנגדית, שכן הלשון מעידה שמעולם לא התכוונו באמת למה שאמרו שכן מלכתחילה התכוונו להתפשר. הדבר יפסול את הנדר שכן כוונתו אינה תואמת את דבריו. רבינא שאל על מקרה שאחד נדר שלא ימכור בפחות מ-5 דינרים והשני לא יקנה יותר מ-1 דינר. האם אלו נדרים תקפים או לא? ענה הרב אשי ממשנה (נדרים ל”ג) שבה אמר אחד לחבר שדוחף הזמנה לאכול בביתו “לא אשתה אפילו טיפת מים בביתך”, והפסק הוא שאפשר. לשתות טיפת מים, שכן ברור שהכוונה הייתה לא לאכול ארוחה. לעתים קרובות אנשים מגזימים בדרכים האלה ולא באמת מתכוונים למה שהם אומרים. רבינא דוחה את ההוכחה ונשארנו עם שאלתו. מובאים שני נוסחים שונים של דברי רב אסי האומרים שארבעת סוגי הנדרים הנזכרים במשנה צריכים להתיר על ידי חכם או שצריך להתיר נדרים אחרים באופן שארבעה נדרים אלו אינם חלים, כלומר עם פתח (החכם מציע שאם האדם הבין בזמן הנדר ש____, האדם לעולם לא היה עושה את הנדר) ולא בצער. מספר מקרים מראים גישות שונות לפירוק נדרים – האם אפשר להשתמש בחרטה או רק בפתח? האם צריך צורה מוחשית יותר של חרטה, כגון, “היכן שיש שם עשרה אנשים שהיו מפייסים אותך, האם היית עושה את הנדר?” זה גם ויכוח טנאטי. מובאים ארבעה מקרים של רבנים שהתירו נדרים על פי חרטה או על סמך פתח.

שניהם רוצין בשלשה דינרין

גמ׳ ארבעה נדרים התירו חכמים כו׳ אמר ליה רבי אבא בר ממל לרבי אמי אמרת לן משמיה דרבי יהודה נשיאה מאן תנא ארבעה נדרים רבי יהודה היא דאמר משום רבי טרפון לעולם אין אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה

רבא אמר אפילו תימא רבנן מי קתני שניהן רצו שניהן רוצין קתני

אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לו טפי מסלע והלה אמר בציר משקל נדרא הוי או זרוזין הוי

אמר ליה תנינא היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו ואמר לו קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם מותר ליכנס לביתו ולשתות הימנו צונן שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה

ואמאי והא טיפת צונן קאמר אלא משתעי איניש הכי הכא נמי משתעי איניש הכי

אמר ליה

מי דמי גבי צונן צדיקים אומרים מעט ועושין הרבה

הכא ספיקא הוא דלמא פחות מסלע ויותר על שקל קאמר וזירוזין הוי או דלמא דוקא קאמר ונידרא הוי תבעי

אמר רב יהודה אמר רב אסי ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם כי אמריתא קמיה דשמואל אמר תנא תני ארבעה נדרים התירו חכמים ואת אמרת צריכין שאלה לחכם

רב יוסף מתני לה להא שמעתא בהאי לישנא אמר רב יהודה אמר רב אסי אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ארבעה נדרים הללו קסבר אין פותחין בחרטה

ההוא דאתא לקמיה דרב הונא אמר ליה לבך עלך אמר ליה לא ושרייה

ההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אמר ליה לא והתירו

תניא רבי יהודה אומר אומרים לו לאדם לב זה עליך אם אמר לאו מתירין אותו רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו אומרים לו לאדם אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אם אמר לאו מתירין אותו

(סימן אסי ואלעזר יוחנן וינאי)

ההוא דאתא לקמיה דרבי אסי אמר ליה כדו תהית אמר ליה לא ושרייה ההוא דאתא לקמיה דרבי אלעזר אמר ליה בעית נדור אמר ליה אילו לא מרגזין לי לא בעינן כלום אמר ליה תהא כבעית ההיא איתתא דאדרתה לברתה אתאי לקמיה דרבי יוחנן אמר לה אילו הוה ידעת דאמרן מגירתיך עלה דברתך

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

להעמיק בדף

WhatsApp Image 2022-11-08 at 2.59.26 PM

קדושת הדיבור

למה לחשוב פעמים לפני נדר או מילה שיוצאת לנו מהפה והקשר לבורא עולם.  

נדרים כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים כא

שניהם רוצין בשלשה דינרין

גמ׳ ארבעה נדרים התירו חכמים כו׳ אמר ליה רבי אבא בר ממל לרבי אמי אמרת לן משמיה דרבי יהודה נשיאה מאן תנא ארבעה נדרים רבי יהודה היא דאמר משום רבי טרפון לעולם אין אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה

רבא אמר אפילו תימא רבנן מי קתני שניהן רצו שניהן רוצין קתני

אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לו טפי מסלע והלה אמר בציר משקל נדרא הוי או זרוזין הוי

אמר ליה תנינא היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו ואמר לו קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם מותר ליכנס לביתו ולשתות הימנו צונן שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה

ואמאי והא טיפת צונן קאמר אלא משתעי איניש הכי הכא נמי משתעי איניש הכי

אמר ליה

מי דמי גבי צונן צדיקים אומרים מעט ועושין הרבה

הכא ספיקא הוא דלמא פחות מסלע ויותר על שקל קאמר וזירוזין הוי או דלמא דוקא קאמר ונידרא הוי תבעי

אמר רב יהודה אמר רב אסי ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם כי אמריתא קמיה דשמואל אמר תנא תני ארבעה נדרים התירו חכמים ואת אמרת צריכין שאלה לחכם

רב יוסף מתני לה להא שמעתא בהאי לישנא אמר רב יהודה אמר רב אסי אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ארבעה נדרים הללו קסבר אין פותחין בחרטה

ההוא דאתא לקמיה דרב הונא אמר ליה לבך עלך אמר ליה לא ושרייה

ההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אמר ליה לא והתירו

תניא רבי יהודה אומר אומרים לו לאדם לב זה עליך אם אמר לאו מתירין אותו רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו אומרים לו לאדם אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אם אמר לאו מתירין אותו

(סימן אסי ואלעזר יוחנן וינאי)

ההוא דאתא לקמיה דרבי אסי אמר ליה כדו תהית אמר ליה לא ושרייה ההוא דאתא לקמיה דרבי אלעזר אמר ליה בעית נדור אמר ליה אילו לא מרגזין לי לא בעינן כלום אמר ליה תהא כבעית ההיא איתתא דאדרתה לברתה אתאי לקמיה דרבי יוחנן אמר לה אילו הוה ידעת דאמרן מגירתיך עלה דברתך

גלול כלפי מעלה