הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
נדרים כב
היה סגנון מסוים של פתח שמספר רבנים השתמשו בו, ובכל זאת, הגמרא דחתה שימוש בפתח כזה משום חשש שאנשים ישקרו כי לא יעיזו פניהם בפני החכמים. הפתח הזה לבש צורות שונות, אבל הרעיון היה שהחכם יגיד משהו כמו: "אילו ידעת כמה זה חטא גדול לנדור, האם היית נודר?" מכיוון שלא סביר שמישהו יעיז לענות 'כן' לשאלה זו מול חכם, הם קבעו שאי אפשר להשתמש בו. יש מחלוקת בין רבא לאביי לגבי האם אפשר להשתמש בפתח זה: "אילו ידעת לנדור זה כמו לבנות במה ולהקריב עליה קרבן, האם היית נודר?" יש ויכוח לגבי איזה חלק במשפט הזה הם חלוקים – הבמה או ההקרבה? הגמרא מביאה מספר אמירות על סכנות הכעס, שכן ההנחה היא שרוב האנשים נשבעים מתוך כעס. מסופר על עולא שהיה עד לרצח במסעותיו מבבל לישראל. רבי יוחנן מטיל ספק בפרט בסיפור – איך יכול היה לעורר כעס בישראל ולרצוח אחר, כמו שאומר הפסוק שה' יביא כעס בחוץ לארץ ולכן הבין שאין כעס בארץ. הכעס גורם לאדם לסלק את השכינה ממנו, לטיפשות ולחטא. האם אפשר להתיר נדר/שבועה אם נדר/נשבע בשם ה'? רוב האמוראים אומרים שלו אבל רב נחמן פוסק בסוף הסוגיה שמותר. מסופר על רב סחורה שהגיע לרב נחמן להתיר נדר ולאחר שניסה רב נחמן כל מיני פתחים ללא הצלחה, הוא כעס על רב סחורה. כשרב סחורה יצא משם, התיר לעצמו ע"י פתח שאילו ידע שזה יגרום לרב נחמן לכעוס עליו, לא היה נודר. מסופר עוד סיפור דומה על התרת נדר של ר' שמעון בנו של רבי.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אילו לא חמאת בה אימה מילין דעזיבה בכדי לא אדרתה מי אדרתה אמרה ליה לא ושרייה
בר ברתיה דרבי ינאי סבא אתא לקמיה דרבי ינאי סבא אמר ליה אילו הוה ידעת דפתחין פינקסך וממשמשין בעובדך מי נדרת אמר ליה לא ושרייה
אמר רבי אבא מאי קראה ואחר נדרים לבקר ואף על גב דפתח רבי ינאי ליה אנן לא פתחינן ליה בהא
ולא פתחינן בהדא אחרנייתא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא לשון חכמים מרפא
ולא פתחינן בהדא אחרנייתא דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן ברישא פתחינן בסיפא אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן
רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא רב טביומי מתני הכי בסיפא לא פתחינן ברישא אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן והלכתא לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא
ולא פתחינן בהא נמי דשמואל דאמר שמואל אף על פי שמקיימו נקרא רשע אמר רבי אבהו מאי קרא וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא ויליף חדלה חדלה כתיב הכא וכי תחדל לנדר וכתיב התם שם רשעים חדלו רגז
אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה
ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו שנאמר ונתן ה׳ לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש הוי אומר אלו התחתוניות
עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה קם חד שחטיה לחבריה אמר ליה לעולא יאות עבדי אמר ליה אין ופרע ליה בית השחיטה כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה אמר ליה נפשך הצלת
קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה׳ לך שם לב רגז בבבל כתיב אמר ליה ההוא שעתא
לא עברינן ירדנא
אמר רבה בר רב הונא כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו שנאמר רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו רבי ירמיה מדיפתי אמר משכח תלמודו ומוסיף טיפשות שנאמר כי כעס בחיק כסילים ינוח וכתיב וכסיל יפרש אולת רב נחמן בר יצחק אמר בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו שנאמר ובעל חמה רב פשע
אמר רב אדא ברבי חנינא אלמלא (לא) חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד שערכה של ארץ ישראל הוא מאי טעמא כי ברב חכמה רב כעס
אמר רבי אסי אין נזקקין לאלהי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא גנבה ושלא הכתו
ההיא דאתאי לקמיה דרב אסי אמר לה במאי נדרת באלהי ישראל אמר לה אי נדרת במוהי שהיא כינוי בעלמא מזדקיקנא לך השתא דלא נדרת במוהי אלא באלהי ישראל לא מזדקיקנא לך
רב כהנא איקלע לבי רב יוסף אמר ליה לטעום מר מידי אמר ליה לא מרי כולא לא טעימנא ליה אמר ליה לא מרי כולא לא טעימת ליה הניחא לרב כהנא דאמר לא מרי כולא אלא לרב יוסף אמאי אמר לא מרי כולא הכי הוא דקאמר ליה לא מרי כולא הוא דקאמרת הלכך לא טעימת ליה
אמר רבא אמר רב נחמן הלכתא פותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל
משתבח ליה רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא אמר לו כשיבא לידך הביאהו לידי הוה ליה נדרא למישרא אתא לקמיה דרב נחמן
אמר ליה נדרת אדעתא דהכי אמר ליה אין אדעתא דהכי אין כמה זימנין איקפד רב נחמן אמר ליה זיל לקילעך
נפק רב סחורה ופתח פיתחא לנפשיה רבי אומר איזה היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם והשתא דאיקפד רב נחמן אדעתא דהכי לא נדרי ושרא לנפשיה
רבי שמעון ברבי הוה ליה נדרא למישרא אתא לקמייהו דרבנן אמרי ליה נדרת אדעתא דהכי אמר אין אדעתא דהכי אין כמה זימנין
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
להעמיק בדף
נדרים כב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אילו לא חמאת בה אימה מילין דעזיבה בכדי לא אדרתה מי אדרתה אמרה ליה לא ושרייה
בר ברתיה דרבי ינאי סבא אתא לקמיה דרבי ינאי סבא אמר ליה אילו הוה ידעת דפתחין פינקסך וממשמשין בעובדך מי נדרת אמר ליה לא ושרייה
אמר רבי אבא מאי קראה ואחר נדרים לבקר ואף על גב דפתח רבי ינאי ליה אנן לא פתחינן ליה בהא
ולא פתחינן בהדא אחרנייתא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא לשון חכמים מרפא
ולא פתחינן בהדא אחרנייתא דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן ברישא פתחינן בסיפא אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן
רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא רב טביומי מתני הכי בסיפא לא פתחינן ברישא אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן והלכתא לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא
ולא פתחינן בהא נמי דשמואל דאמר שמואל אף על פי שמקיימו נקרא רשע אמר רבי אבהו מאי קרא וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא ויליף חדלה חדלה כתיב הכא וכי תחדל לנדר וכתיב התם שם רשעים חדלו רגז
אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה
ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו שנאמר ונתן ה׳ לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש הוי אומר אלו התחתוניות
עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה קם חד שחטיה לחבריה אמר ליה לעולא יאות עבדי אמר ליה אין ופרע ליה בית השחיטה כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה אמר ליה נפשך הצלת
קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה׳ לך שם לב רגז בבבל כתיב אמר ליה ההוא שעתא
לא עברינן ירדנא
אמר רבה בר רב הונא כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו שנאמר רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו רבי ירמיה מדיפתי אמר משכח תלמודו ומוסיף טיפשות שנאמר כי כעס בחיק כסילים ינוח וכתיב וכסיל יפרש אולת רב נחמן בר יצחק אמר בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו שנאמר ובעל חמה רב פשע
אמר רב אדא ברבי חנינא אלמלא (לא) חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד שערכה של ארץ ישראל הוא מאי טעמא כי ברב חכמה רב כעס
אמר רבי אסי אין נזקקין לאלהי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא גנבה ושלא הכתו
ההיא דאתאי לקמיה דרב אסי אמר לה במאי נדרת באלהי ישראל אמר לה אי נדרת במוהי שהיא כינוי בעלמא מזדקיקנא לך השתא דלא נדרת במוהי אלא באלהי ישראל לא מזדקיקנא לך
רב כהנא איקלע לבי רב יוסף אמר ליה לטעום מר מידי אמר ליה לא מרי כולא לא טעימנא ליה אמר ליה לא מרי כולא לא טעימת ליה הניחא לרב כהנא דאמר לא מרי כולא אלא לרב יוסף אמאי אמר לא מרי כולא הכי הוא דקאמר ליה לא מרי כולא הוא דקאמרת הלכך לא טעימת ליה
אמר רבא אמר רב נחמן הלכתא פותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל
משתבח ליה רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא אמר לו כשיבא לידך הביאהו לידי הוה ליה נדרא למישרא אתא לקמיה דרב נחמן
אמר ליה נדרת אדעתא דהכי אמר ליה אין אדעתא דהכי אין כמה זימנין איקפד רב נחמן אמר ליה זיל לקילעך
נפק רב סחורה ופתח פיתחא לנפשיה רבי אומר איזה היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם והשתא דאיקפד רב נחמן אדעתא דהכי לא נדרי ושרא לנפשיה
רבי שמעון ברבי הוה ליה נדרא למישרא אתא לקמייהו דרבנן אמרי ליה נדרת אדעתא דהכי אמר אין אדעתא דהכי אין כמה זימנין
