הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
נדרים לא
המשניות הבאות דנות בלשון המשמשת בנדר שמשמעותו לכלול יהודים, כותים (שומרונים) או גויים. איזו שפה מתייחסת לאילו קבוצות של אנשים? אם אדם נשבע לא ליהנות מיהודים, אי אפשר לקנות מהם או למכור להם חפצים במחיר רגיל, אלא צריך שיהיה הפסד. כיצד מסתדר דין זה עם הדין של שמואל לגבי אחריותו של קונה פוטנציאלי לנזקי אונס, המעיד על כך שהקונה תמיד מרוויח, ולא המוכר? לפי דבריו, המוכר יוכל למכור במחיר שווה בשווה שכן ההנאה האמיתית אינה של המוכר אלא של הלוקח. כיצד נפתרת בעיה זו? אם נשבעים שלא ליהנות ממולים, הנדר מתייחס לכל היהודים, גם לאלו שאינם נימולים. כמו כן, ערל מתייחס לכל הגויים, גם אם הם נימולים. המשנה מצטטת כמה פסוקים המוכיחים זאת וגם כמה אמירות המדגישות את חשיבותה של מצוות ברית מילה.
פּוֹדְקַסְט: פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
This post is also available in English
מתני׳ הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי שום אסור בישראל ואסור בכותים מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים
גמ׳ מאי שובתי שבת אילימא ממקיימי שבת מאי איריא בכותים אפילו גוים נמי אלא ממצווים על השבת
אי הכי אימא סיפא מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים אמאי והא מצווים נינהו
אמר אביי מצווה ועושה קתני בתרתי בבי קמייתא ישראל וכותים מצווין ועושין גוים ההוא דעבדי עושין ואינם מצווין בעולי ירושלים ישראל מצווין ועושין כותים מצווין ואינם עושין
מתני׳ קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור באומות העולם
גמ׳ וישראל מי נפיק מכלל בני נח כיון דאיקדש אברהם איתקרו על שמיה
מתני׳ שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם
גמ׳ והאיכא ישמעאל כי ביצחק יקרא לך זרע כתיב והאיכא עשו ביצחק ולא כל יצחק
מתני׳ שאיני נהנה מישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביותר ואין שומעין לו שאיני נהנה להן והן לי יהנה לאומות העולם
גמ׳ אמר שמואל הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו חייב אלמא קסבר הנאת לוקח היא
תנן שאיני נהנה מישראל מוכר בפחות אבל שוה בשוה לא ואי הנאת לוקח היא אפילו שוה בשוה מתניתין בזבינא דרמי על אפיה
אם כן אימא רישא לוקח ביותר ועוד אימא סיפא שישראל נהנין לי [לוקח בפחות] ומוכר ביותר ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה
סיפא בזבינא חריפא אי הכי לוקח בפחות אפילו שוה בשוה אלא
מתניתין בזבינא מיצעא ודשמואל בזבינא חריפא
תניא כותיה דשמואל הלוקח כלים מן התגר לשגרן לבית חמיו ואמר לו אם מקבלין אותן ממני אני נותן לך דמיהם ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן נאנסו בהליכה חייב
בחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר
ההוא ספסירא דשקל חמרא לזבוני ולא איזבן בהדי דהדר איתניס חמרא חייביה רב נחמן לשלומי איתיביה רבא לרב נחמן נאנסו בהליכה חייב בחזרה פטור
אמר ליה חזרה דספסירא הולכה היא דאילו משכח לזבוני אפילו אבבא דביתיה מי לא מזבין ליה
מתני׳ קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות העולם
שאני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם שאין הערלה קרויה אלא לשם אומות העולם שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב ואומר והיה הפלשתי הערל הזה ואומר פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים
רבי אלעזר בן עזריה אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בה רשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות
רבי יוסי אומר גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה
רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה
רבי נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה את הנגעים רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים
דבר אחר גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר כה אמר ה׳ אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי
גמ׳ תניא רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה שנאמר ויפגשהו ה׳ ויבקש המיתו
אמר רבי חס ושלום שמשה רבינו נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא סכנה היא שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים וגו׳ אמול ואשהא שלשה ימים הקדוש ברוך הוא אמר לי לך שב מצרים אלא מפני מה נענש משה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
להעמיק בדף
נדר של הנאה וחידוש באגדה – גפ"ת 115
לסיום הפרק נטעם מחידושי הר"ן הלכה ואגדה. הלכה: מדוע אדם שנדר הנאה מישראל הוא תקוע? הרי לכאורה אם יקנה נכסי חדשים הם יהיו נקיים מהנדר? אגדה: איך נראה אדם תמים? האם באמת אינו יודע את עתידו או אולי בעצם הוא הוא יודע יותר מכל אחד אחר? הצטרפו אלינו ללימוד עומק לליווי סיום הפרק This post…
נדרים לא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מתני׳ הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי שום אסור בישראל ואסור בכותים מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים
גמ׳ מאי שובתי שבת אילימא ממקיימי שבת מאי איריא בכותים אפילו גוים נמי אלא ממצווים על השבת
אי הכי אימא סיפא מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים אמאי והא מצווים נינהו
אמר אביי מצווה ועושה קתני בתרתי בבי קמייתא ישראל וכותים מצווין ועושין גוים ההוא דעבדי עושין ואינם מצווין בעולי ירושלים ישראל מצווין ועושין כותים מצווין ואינם עושין
מתני׳ קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור באומות העולם
גמ׳ וישראל מי נפיק מכלל בני נח כיון דאיקדש אברהם איתקרו על שמיה
מתני׳ שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם
גמ׳ והאיכא ישמעאל כי ביצחק יקרא לך זרע כתיב והאיכא עשו ביצחק ולא כל יצחק
מתני׳ שאיני נהנה מישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביותר ואין שומעין לו שאיני נהנה להן והן לי יהנה לאומות העולם
גמ׳ אמר שמואל הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו חייב אלמא קסבר הנאת לוקח היא
תנן שאיני נהנה מישראל מוכר בפחות אבל שוה בשוה לא ואי הנאת לוקח היא אפילו שוה בשוה מתניתין בזבינא דרמי על אפיה
אם כן אימא רישא לוקח ביותר ועוד אימא סיפא שישראל נהנין לי [לוקח בפחות] ומוכר ביותר ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה
סיפא בזבינא חריפא אי הכי לוקח בפחות אפילו שוה בשוה אלא
מתניתין בזבינא מיצעא ודשמואל בזבינא חריפא
תניא כותיה דשמואל הלוקח כלים מן התגר לשגרן לבית חמיו ואמר לו אם מקבלין אותן ממני אני נותן לך דמיהם ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן נאנסו בהליכה חייב
בחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר
ההוא ספסירא דשקל חמרא לזבוני ולא איזבן בהדי דהדר איתניס חמרא חייביה רב נחמן לשלומי איתיביה רבא לרב נחמן נאנסו בהליכה חייב בחזרה פטור
אמר ליה חזרה דספסירא הולכה היא דאילו משכח לזבוני אפילו אבבא דביתיה מי לא מזבין ליה
מתני׳ קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות העולם
שאני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם שאין הערלה קרויה אלא לשם אומות העולם שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב ואומר והיה הפלשתי הערל הזה ואומר פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים
רבי אלעזר בן עזריה אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בה רשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות
רבי יוסי אומר גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה
רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה
רבי נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה את הנגעים רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים
דבר אחר גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר כה אמר ה׳ אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי
גמ׳ תניא רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה שנאמר ויפגשהו ה׳ ויבקש המיתו
אמר רבי חס ושלום שמשה רבינו נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא סכנה היא שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים וגו׳ אמול ואשהא שלשה ימים הקדוש ברוך הוא אמר לי לך שב מצרים אלא מפני מה נענש משה
