Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בכסלו תשפ״ג | 27 נובמבר 2022
  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

נדרים לג

אם מודר מאכל ממישהו, אסור ליהנות ממאכלים או אפילו לשאול כלים המשמשים להכנת אוכל. מדוע זה המצב אם ציין מה שאוכל ממנו ולא הכנת האוכל? עד איזה דרגה – האם אסור לשאול שק להכניס בו אוכל שרוכשים או סוס לרכוב עליו כדי להגיע למקום שיש בו אוכל, תכשיטים לענוד כדי לגרום לאדם להיראות חשוב כדי שיקבל ממנו אוכל, לעבור דרך ביתו כקיצור דרך להגיע למקום שבו יקבל אוכל? האם נוכל למצוא תשובה לשאלה זו בלשון משנתנו? המשנה הבאה אומרת שאם הפריט ששאל אינו פריט הקשור למזון אלא זה משהו בדרך כלל משכירים, אז גם זה אסור, שכן האדם יכול כעת להשתמש בכסף שחסך כדי לקנות מזון. הגמרא מסיקה מכאן שדברי הקשורים למזון שהוזכרו במשנה הקודמת האסורים חייבים להיות אסורים גם אם בדרך כלל לא משכירים אותם בכסף, מה שאומר שהמשנה תואמת שיטת רבי אליעזר הסובר שאפילו פריטים שאין להם ערך כספי אסורים (ויתור). מי שמודר הנאה מאחר, יכול האחר לתת את מחצית השקל בעבורו לבית המקדש, יכול לפרוע חובו ויכול להחזיר את חפצו האבוד. אולם, אם בדרך כלל מקבלים תשלום עבור החזרת חפץ שאבד (שכר בטלה) והאדם לא דרש את הכסף, יש למסור את הכסף לבית המקדש כדי לוודא שלא נהנה מהאחר. הגמרא קושרת את המשנה הזו לוויכוח בין חנן לבני הכהנים הגדולים שהופיע בכתובות קז. האם המשנה הולכת בעקבות חנן הסובר שמניעת הפסד ממון אינה נחשבת לתועלת? או שאפשר להסביר גם לפי בני הכהנים הגדולים שחולקים על חנן? קיים ויכוח בין רבי אמי ורבי אסי האם במקרה הפוך של החזרת חפצים שאבדו, אם היה אסור למחזיר ליהנות ממי שאיבד את החפץ, האם אסור או מותר להחזיר, כי בעת החזרת החפץ האבוד, המחזיר פטור מלתת צדקה לעני. האם זה נחשב להנאה, או שזה נדיר מדי שהעני יבוא לחפש כסף בדיוק באותו רגע ולכן לא נחשב להנאה?

והא מן מאכל נדר אמר רבי שמעון בן לקיש באומר הנאת מאכלך עלי

אימא שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו אמר רבא באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי

אמר רב פפא שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות ואפילו צנא בעלמא הנאה המביאה לידי מאכל הוא בעי רב פפא סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בה מהו מיפסק ומיזל בארעיה מאי

תא שמע אבל משאיל לו חלוק וטלית נזמים וטבעות היכי דמי אילימא שלא ליראות בהן צריכא למימר אלא לאו אפילו ליראות בהן וקתני משאילו

לא לעולם שלא ליראות ואיידי דקתני רישא לא ישאילנו תנא סיפא משאילו

מתני׳ וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור

גמ׳ מכלל דרישא אף על פי שאין משכירין מאן תנא אמר רב אדא בר אהבה רבי אליעזר היא

מתני׳ המודר הנאה מחבירו שוקל לו את שקלו ופורע את חובו ומחזיר לו את אבידתו מקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש

גמ׳ אלמא אברוחי ארי בעלמא הוא ושרי

מאן תנא אמר רב הושעיא זו

דברי חנן היא

רבא אמר אפילו תימא דברי הכל גבי מודר הנאה דיהיב על מנת שלא לפרוע

מאי חנן דתנן מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו חנן אמר איבד את מעותיו

נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם אמר רבי יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי

רבא לא אמר כרב הושעיא דקא מוקים לה למתניתין כדברי הכל רב הושעיא לא אמר כרבא גזירה שלא ליפרע משום ליפרע

מחזיר לו את אבידתו פליגי בה רבי אמי ורבי אסי חד אמר לא שנו אלא בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה דכי מהדר ליה מידעם דנפשיה קא מהדר ליה אבל נכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר לא קא מהדר ליה דקא מהני ליה פרוטה דרב יוסף

וחד אמר אפילו נכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר מהדר ליה ומשום פרוטה דרב יוסף לא שכיח

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדרים לג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים לג

והא מן מאכל נדר אמר רבי שמעון בן לקיש באומר הנאת מאכלך עלי

אימא שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו אמר רבא באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי

אמר רב פפא שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות ואפילו צנא בעלמא הנאה המביאה לידי מאכל הוא בעי רב פפא סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בה מהו מיפסק ומיזל בארעיה מאי

תא שמע אבל משאיל לו חלוק וטלית נזמים וטבעות היכי דמי אילימא שלא ליראות בהן צריכא למימר אלא לאו אפילו ליראות בהן וקתני משאילו

לא לעולם שלא ליראות ואיידי דקתני רישא לא ישאילנו תנא סיפא משאילו

מתני׳ וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור

גמ׳ מכלל דרישא אף על פי שאין משכירין מאן תנא אמר רב אדא בר אהבה רבי אליעזר היא

מתני׳ המודר הנאה מחבירו שוקל לו את שקלו ופורע את חובו ומחזיר לו את אבידתו מקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש

גמ׳ אלמא אברוחי ארי בעלמא הוא ושרי

מאן תנא אמר רב הושעיא זו

דברי חנן היא

רבא אמר אפילו תימא דברי הכל גבי מודר הנאה דיהיב על מנת שלא לפרוע

מאי חנן דתנן מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו חנן אמר איבד את מעותיו

נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם אמר רבי יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי

רבא לא אמר כרב הושעיא דקא מוקים לה למתניתין כדברי הכל רב הושעיא לא אמר כרבא גזירה שלא ליפרע משום ליפרע

מחזיר לו את אבידתו פליגי בה רבי אמי ורבי אסי חד אמר לא שנו אלא בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה דכי מהדר ליה מידעם דנפשיה קא מהדר ליה אבל נכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר לא קא מהדר ליה דקא מהני ליה פרוטה דרב יוסף

וחד אמר אפילו נכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר מהדר ליה ומשום פרוטה דרב יוסף לא שכיח

גלול כלפי מעלה