Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ בכסלו תשפ״ג | 29 נובמבר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

נדרים לה

הדף היום מוקדש ע”י טובה ודויד קסטנבאום לכבוד החתונה של בנם גלעד לנועה גולדריץ’ היום.

הדף היום מוקדש ע”י אמה רינברג לע”נ הלן טיילר ולכבוד חברתה טובה קסטנבאום על נישאוי בנה.

אם אחד אומר “ככרי עליך”, ואחר כך נתן לו במתנה, קבע רבא שזה עדיין אסור להם. הגמרא מביאה ברייתא להעלות קושי נגד רבא כי כתוב בברייתא שאם ניתנה להם במתנה מותר. אולם הם פותרים את הקושי בכך שהם מסבירים שהברייתא היא במקרה שבו תחילה היא ניתנה למישהו אחר ולאחר מכן אותו אדם נתן אותה לאחר במתנה. במקרה זה, מכיוון שהוא לא היה שייך לאדם המקורי בעת מתן המתנה, הוא לא נכלל עוד בדברי הנדר. רבא שואל את רב נחמן אם לשון קונם יוצרת מצב שהחפץ הוא כמו חפץ שהוקדש ולכן אם נהנה בטעות, האם הם חייבים במעילה? רב נחמן מוכיח ממשנתנו שהתשובה היא כן. אולם הגמרא מציינת שמדובר במחלוקת תנאים. לפי ההבנה שיש מעילה לקונם, אם אומרים “ככרי עליך”, ואחר כך נותנים להם במתנה, מי עבר על דין מעילה? לבעל המקורי זה לא היה אסור ומי שמקבל את המתנה יכול היה לטעון שבוודאי לא היו רוצים לקבל את המתנה אילו ידעו שהיא אסורה! רב אשי עונה שאמנם המקבל יכול לטעון שהוא לא רצה בכך, אבל ברגע שהם משתמשים בה בפועל, הם לא שונים מאדם שלא הכיר שחפץ קדוש ומעל. המשנה מפרטת עוד פעולות שאפשר לעשות למען הזולת גם אם הם מודרים הנאה מהאחר – להפריש בעבורם תרומות ומעשרות, להקריב בעבורם קרבנות של זב, זבה ואשה לאחר הלידה, מלמדים מדרש , הלכה ואגדה, אבל לא תורה, או מלמדים את ילדיהם תורה. הגמרא שואלת האם כאשר כהנים מקריבים בעבור מישהו אחר, הם פועלים כשליחים של המחוייב בהקרבת הקרבן או כשליחי ה’? האם ניתן להשתמש במשנתנו כדי לענות על שאלה זו?

איתיביה אמר לו השאילני פרתך אמר לו קונם פרה שאני קנוי לך נכסי עליך אם יש לי פרה אלא זו השאילני קרדומך אמר לו קונם קרדום שיש לי שאני קנוי נכסי עלי אם יש לי קרדום אלא זה ונמצא שיש לו בחייו אסור מת או שנתנה לו במתנה הרי זה מותר

אמר רב אחא בריה דרב איקא שניתנה לו על ידי אחר

אמר רב אשי דיקא נמי דקתני שניתנה לו ולא קתני שנתנה לו

בעא מיניה רבא מרב נחמן יש מעילה בקונמות או לא

אמר ליה תניתוה מקום שנוטלין עליה שכר תיפול הנאה להקדש למימרא כי הקדש מה הקדש יש בו מעילה אף קונמות יש בהן מעילה

כתנאי קונם ככר זו הקדש ואכלה בין הוא ובין חבירו מעל לפיכך יש לה פדיון ככר זו עלי להקדש ואכלה הוא מעל חבירו לא מעל לפיכך אין לה פדיון דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים בין כך ובין כך לא מעל לפי שאין מעילה בקונמות

אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי ככרי עליך ונתנה לו במתנה מי מעל למעול נותן הא לא אסירא עליה למעול מקבל יכול דאמר היתירא בעיתי איסורא לא בעיתי אמר ליה מקבל מעל לכשיוציא שכל המוציא מעות הקדש לחולין כסבור של חולין הוא מועל אף זה מועל

מתני׳ ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו ומקריב עליו קיני זבין קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות ומלמדו מדרש הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא

גמ׳ איבעיא להו הני כהני שלוחי דידן הוו או שלוחי דשמיא למאי נפקא מינה למודר הנאה אי אמרת דשלוחי דידן הוו הא מהני ליה ואסור ואי אמרת שלוחי דשמיא שרי מאי

תא שמע דתנן מקריב עליו קיני זבין כו׳ אי אמרת שלוחי דידן קא מהני ליה

וליטעמיך ליתני מקריב עליו קרבנות אלא מחוסרי כפרה שאני דאמר רבי יוחנן הכל צריכין דעת חוץ ממחוסרי כפרה שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים שנאמר זאת תורת הזב בין גדול בין קטן

אלא מעתה לרבי יוחנן זאת תורת הילדת וגו׳ בין קטנה ובין גדולה קטנה בת לידה היא והא תני רב ביבי קמיה דרב נחמן שלש נשים משמשות במוך קטנה ומעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ותמות

ההיא זאת תורת הילדת בין פקחת בין שוטה שכן אדם מביא קרבן על אשתו שוטה

כדברי רבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכל קרבנות שחייבת

שכך כותב לה ואחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדרים לה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים לה

איתיביה אמר לו השאילני פרתך אמר לו קונם פרה שאני קנוי לך נכסי עליך אם יש לי פרה אלא זו השאילני קרדומך אמר לו קונם קרדום שיש לי שאני קנוי נכסי עלי אם יש לי קרדום אלא זה ונמצא שיש לו בחייו אסור מת או שנתנה לו במתנה הרי זה מותר

אמר רב אחא בריה דרב איקא שניתנה לו על ידי אחר

אמר רב אשי דיקא נמי דקתני שניתנה לו ולא קתני שנתנה לו

בעא מיניה רבא מרב נחמן יש מעילה בקונמות או לא

אמר ליה תניתוה מקום שנוטלין עליה שכר תיפול הנאה להקדש למימרא כי הקדש מה הקדש יש בו מעילה אף קונמות יש בהן מעילה

כתנאי קונם ככר זו הקדש ואכלה בין הוא ובין חבירו מעל לפיכך יש לה פדיון ככר זו עלי להקדש ואכלה הוא מעל חבירו לא מעל לפיכך אין לה פדיון דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים בין כך ובין כך לא מעל לפי שאין מעילה בקונמות

אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי ככרי עליך ונתנה לו במתנה מי מעל למעול נותן הא לא אסירא עליה למעול מקבל יכול דאמר היתירא בעיתי איסורא לא בעיתי אמר ליה מקבל מעל לכשיוציא שכל המוציא מעות הקדש לחולין כסבור של חולין הוא מועל אף זה מועל

מתני׳ ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו ומקריב עליו קיני זבין קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות ומלמדו מדרש הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא

גמ׳ איבעיא להו הני כהני שלוחי דידן הוו או שלוחי דשמיא למאי נפקא מינה למודר הנאה אי אמרת דשלוחי דידן הוו הא מהני ליה ואסור ואי אמרת שלוחי דשמיא שרי מאי

תא שמע דתנן מקריב עליו קיני זבין כו׳ אי אמרת שלוחי דידן קא מהני ליה

וליטעמיך ליתני מקריב עליו קרבנות אלא מחוסרי כפרה שאני דאמר רבי יוחנן הכל צריכין דעת חוץ ממחוסרי כפרה שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים שנאמר זאת תורת הזב בין גדול בין קטן

אלא מעתה לרבי יוחנן זאת תורת הילדת וגו׳ בין קטנה ובין גדולה קטנה בת לידה היא והא תני רב ביבי קמיה דרב נחמן שלש נשים משמשות במוך קטנה ומעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ותמות

ההיא זאת תורת הילדת בין פקחת בין שוטה שכן אדם מביא קרבן על אשתו שוטה

כדברי רבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכל קרבנות שחייבת

שכך כותב לה ואחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא

גלול כלפי מעלה