נדרים לז

הא קא משמע לן דאפילו במקום שנוטלין שכר על המקרא שרי למשקל על המדרש לא שרי למשקל

מאי שנא מדרש דלא דכתיב ואתי צוה ה׳ בעת ההיא ללמד אתכם וכתיב ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה׳ מה אני בחנם אף אתם נמי בחנם מקרא נמי בחנם

רב אמר שכר שימור ורבי יוחנן אמר שכר פיסוק טעמים

תנן לא ילמדנו מקרא בשלמא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים היינו דלא ילמדנו אלא למאן דאמר שכר שימור גדול בר שימור הוא בקטן קתני

אי בקטן אימא סיפא אבל מלמד את בניו מקרא קטן בר בנים הוא חסורי מחסרא והכי קתני לא ילמדנו מקרא בקטן אם היה גדול מלמדו לו ולבניו מקרא

מיתיבי תינוקות לא קורין בתחילה בשבת אלא שונין בראשון בשלמא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים היינו דאין קורין בתחילה בשבת אלא למאן דאמר שכר שימור אמאי אין קורין בתחילה בשבת ואמאי שונין בראשון הא איכא שכר שימור דשבת

וליטעמיך שכר פיסוק בשבת מי אסור הבלעה היא והבלעה מישרא שרי דתניא השוכר את הפועל לשמור את התינוק לשמור את הפרה לשמור את הזרעים אין נותנין לו שכר שבת לפיכך

אם אבדו אינו חייב באחריותן ואם היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע נותן לו שכר שבת לפיכך אם אבדו חייב באחריותן

אלא גבי שבת היינו טעמא דאין קוראין בתחילה משום דיפנו אבהתהון דינוקי למצותא דשבתא ואיבעית אימא משום דבשבתא אכלין ושתין ויקיר עליהון עלמא כדאמר שמואל שינוי וסת תחילת חולי מעיים

ולמאן דאמר שכר פיסוק טעמים מאי טעמא לא אמר שכר שימור קסבר בנות מי קא בעיין שימור

ולמאן דאמר שכר שימור מאי טעמא לא אמר שכר פיסוק טעמים קסבר (שכר) פיסוק טעמים דאורייתא הוא

דאמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא ויקראו בספר בתורת האלהים זה מקרא מפרש זה תרגום ושום שכל אלו הפסוקים ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים ואמרי לה אלו המסורות

אמר רבי יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני

מקרא סופרים ארץ שמים מצרים

עיטור סופרים אחר תעברו אחר תלך אחר תאסף קדמו שרים אחר נגנים צדקתך כהררי אל

קריין ולא כתיבן פרת דבלכתו איש דכאשר ישאל איש בדבר האלהים באים דנבנתה לה דפליטה את דהגד הגד אלי דהגרן אלי דהשערים הלין קריין ולא כתבן

וכתבן ולא קריין נא דיסלח