Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בכסלו תשפ״ג | 5 דצמבר 2022
  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

נדרים מא

הדף היום מוקדש ע”י דוד ומיצי גפן לע”נ אחיה של מיצי, ג’רי לוק, מאפרת בציון 3 שנים לפטירתו.

הדף היום מוקדש ע”י רונה פינק לכבוד הולדת נכדתה ליאורה גלית.

הרבנים מתלבטים מה הם סימני העונש מאת ה’, כפי שמתואר בתורה “בחוסר כל” – לאילו דברים מתייחסים באותו פסוק? פסוקים אחרים מובאים ללמד שכדי שלפני שאדם מתרפא, מוחלים לו על כל עוונותיו. מספוק אחר לומדים שהוא חוזר למצב של נעורים (לפני שחטא). פסוק אחר מלמד שאדם חולה שוכח את התורה שלמדו – זה מוכח מרב יוסף ששכח תלמודו לאחר מחלה ואביי מזכיר לו בהזדמנויות רבות את התורה שלימד את אביי לפני שחלה. סיפור דומה מסופר על רבי יהודה הנשיא ורבי חייא. כאשר הגיע זמנו של מישהו למות, שליח הקב”ה יכול להופיע בכל מיני צורות (אפילו חיה או יצור). הגמרא מביאה כמה סיפורים להמחשת נקודה זו. שמואל אמר שצריך לבקר חולה רק כשיש לו חום. באילו מחלות הוא חושב שאין לבקר חולים ולמה? איזה מאכלים טובים לאדם חולה לאכול? המשנה קבעה שאפשר לרופא לרפא את רעהו, גם אם נאסר על אחד מהם ליהנות מהשני, ריפוי נפש, אך לא ריפוי ממון. מה זה אומר? האם אפשר לישון באותה מיטה, לשבת באותו שולחן או לאכול מאותה קערה עם מישהו שמודרים הנאה מהם? במה זה תלוי? האם הם יכולים לעבוד באותה שורה בכרם?

ושטיח בחסר כל אמר רבי אמי אמר רב בלא נר ובלא שלחן רב חסדא אמר בלא אשה רב ששת אמר בלא שמש רב נחמן אמר בלא דעה תנא בלא מלח ובלא רבב

אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעה במערבא אמרי דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דא קני מה חסר דא לא קני מה קני

אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלואיכי רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו כל משכבו הפכת בחליו אמר רב יוסף לומר דמשכח תלמודו

רב יוסף חלש איעקר ליה תלמודיה אהדריה אביי קמיה היינו דבכל דוכתא אמרינן אמר רב יוסף לא שמיע לי הדא שמעתא אמר ליה אביי את אמריתה ניהלן ומהא מתניתא אמריתה ניהלן

כי הוה גמיר רבי תלת עשרי אפי הילכתא אגמריה לרבי חייא שבעה מנהון לסוף חלש רבי אהדר רבי חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה שיתא אזדו הוה ההוא קצרא הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו אזל רבי חייא וגמר יתהון קמי קצרא ואתא ואהדר יתהון קמי רבי כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא אמר ליה רבי אתה עשית אותי ואת חייא איכא דאמרי הכי קאמר ליה אתה עשית את חייא וחייא עשה אותי

ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי חייא בר אבא גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה של חנניה מישאל ועזריה אש של הדיוט והכל יכולים לכבותה וזו של חולה של שמים היא ומי יכול לכבותה

ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי חייא בר אבא ואמרי לה אמר רבי יהושע בן לוי כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו שנאמר והיה כל מצאי יהרגני רב אמר מן הדין קרא למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך

רבה בר שילא אמרו ליה שכיב גברא גבוה הוה רכיב גירדונא זוטרא מטא תיתורא איסתויט שדייה וקא שכיב קרי על נפשיה למשפטיך עמדו היום

שמואל חזייה לההוא קרוקיתא דעקרבא יתיבא על אקרוקתא ועברה נהרא טרקא גברא ומיית קרי עליה למשפטיך עמדו היום

אמר שמואל אין מבקרין את החולה אלא למי שחלצתו חמה לאפוקי מאי לאפוקי הא דתניא רבי יוסי בן פרטא אומר משום רבי אליעזר אין מבקרין לא חולי מעיים ולא חולי העין ולא מחושי הראש בשלמא חולי מעיים משום כיסופא אלא חולי העין ומחושי הראש מאי טעמא

משום דרב יהודה דאמר רב יהודה דיבורא קשיא לעינא ומעלי לאישתא אמר רבא האי אישתא אי לאו דפרוונקא דמלאכא דמותא מעלי

כחיזרא לדיקלי חד לתלתין יומין וכי תירייקי לגופא רב נחמן בר יצחק אמר לא היא ולא תירייקה

אמר רבה בר יונתן אמר רב יחיאל ערסן יפה לחולה לרפואתו מאי ערסן אמר רבי יונתן חושלא דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי בעיין בישולא כעין בישרא דתורא רב יוסף אמר סמידי דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי בעיין בישולא כבשרא דתורא

אמר רבי יוחנן בורדם אין מבקרים ואין מזכירין שמו מאי טעמא אמר רבי אלעזר מפני שהוא כמעיין הנובע ואמר רבי אלעזר למה נקרא שמו בורדם שהוא כמעיין הנובע

ומרפאהו רפואת הנפש כו׳ היכי קתני אילימא דרפואת נפש בחנם רפואת ממון בשכר ליתני הכי מרפאהו בחנם אבל לא בשכר אלא רפואת נפש גופו רפואת ממון בהמתו אמר רבי זוטרא בר טוביה אמר רב אבל אומר לו סם פלוני יפה לה סם פלוני רע לה

מתני׳ ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה וישן עמו במטה

רבי יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו ומיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר

גמ׳ תניא לא ירחץ עמו באמבטי ולא ישן עמו במטה בין גדולה בין קטנה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גדולה בימות הגשמים וקטנה בימות החמה מותר רוחץ עמו באמבטי גדולה ומזיע עמו בקטנה אבל מיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר אמר רבי יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית

מתני׳ לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים ולא יעשה עמו באומן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עושה והוא ברחוק ממנו

גמ׳ בקרוב לא פליגי דאסיר כי פליגי ברחוק רבי מאיר סבר גזרינן רחוק משום קרוב דקא מרפי לה לארעא קמיה ורבנן סברי לא גזרינן

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

עוני דעת – מתי באמת אין לנו כלום בחיינו?

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

נדרים מא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים מא

ושטיח בחסר כל אמר רבי אמי אמר רב בלא נר ובלא שלחן רב חסדא אמר בלא אשה רב ששת אמר בלא שמש רב נחמן אמר בלא דעה תנא בלא מלח ובלא רבב

אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעה במערבא אמרי דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דא קני מה חסר דא לא קני מה קני

אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלואיכי רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו כל משכבו הפכת בחליו אמר רב יוסף לומר דמשכח תלמודו

רב יוסף חלש איעקר ליה תלמודיה אהדריה אביי קמיה היינו דבכל דוכתא אמרינן אמר רב יוסף לא שמיע לי הדא שמעתא אמר ליה אביי את אמריתה ניהלן ומהא מתניתא אמריתה ניהלן

כי הוה גמיר רבי תלת עשרי אפי הילכתא אגמריה לרבי חייא שבעה מנהון לסוף חלש רבי אהדר רבי חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה שיתא אזדו הוה ההוא קצרא הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו אזל רבי חייא וגמר יתהון קמי קצרא ואתא ואהדר יתהון קמי רבי כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא אמר ליה רבי אתה עשית אותי ואת חייא איכא דאמרי הכי קאמר ליה אתה עשית את חייא וחייא עשה אותי

ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי חייא בר אבא גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה של חנניה מישאל ועזריה אש של הדיוט והכל יכולים לכבותה וזו של חולה של שמים היא ומי יכול לכבותה

ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי חייא בר אבא ואמרי לה אמר רבי יהושע בן לוי כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו שנאמר והיה כל מצאי יהרגני רב אמר מן הדין קרא למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך

רבה בר שילא אמרו ליה שכיב גברא גבוה הוה רכיב גירדונא זוטרא מטא תיתורא איסתויט שדייה וקא שכיב קרי על נפשיה למשפטיך עמדו היום

שמואל חזייה לההוא קרוקיתא דעקרבא יתיבא על אקרוקתא ועברה נהרא טרקא גברא ומיית קרי עליה למשפטיך עמדו היום

אמר שמואל אין מבקרין את החולה אלא למי שחלצתו חמה לאפוקי מאי לאפוקי הא דתניא רבי יוסי בן פרטא אומר משום רבי אליעזר אין מבקרין לא חולי מעיים ולא חולי העין ולא מחושי הראש בשלמא חולי מעיים משום כיסופא אלא חולי העין ומחושי הראש מאי טעמא

משום דרב יהודה דאמר רב יהודה דיבורא קשיא לעינא ומעלי לאישתא אמר רבא האי אישתא אי לאו דפרוונקא דמלאכא דמותא מעלי

כחיזרא לדיקלי חד לתלתין יומין וכי תירייקי לגופא רב נחמן בר יצחק אמר לא היא ולא תירייקה

אמר רבה בר יונתן אמר רב יחיאל ערסן יפה לחולה לרפואתו מאי ערסן אמר רבי יונתן חושלא דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי בעיין בישולא כעין בישרא דתורא רב יוסף אמר סמידי דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי בעיין בישולא כבשרא דתורא

אמר רבי יוחנן בורדם אין מבקרים ואין מזכירין שמו מאי טעמא אמר רבי אלעזר מפני שהוא כמעיין הנובע ואמר רבי אלעזר למה נקרא שמו בורדם שהוא כמעיין הנובע

ומרפאהו רפואת הנפש כו׳ היכי קתני אילימא דרפואת נפש בחנם רפואת ממון בשכר ליתני הכי מרפאהו בחנם אבל לא בשכר אלא רפואת נפש גופו רפואת ממון בהמתו אמר רבי זוטרא בר טוביה אמר רב אבל אומר לו סם פלוני יפה לה סם פלוני רע לה

מתני׳ ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה וישן עמו במטה

רבי יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו ומיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר

גמ׳ תניא לא ירחץ עמו באמבטי ולא ישן עמו במטה בין גדולה בין קטנה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גדולה בימות הגשמים וקטנה בימות החמה מותר רוחץ עמו באמבטי גדולה ומזיע עמו בקטנה אבל מיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר אמר רבי יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית

מתני׳ לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים ולא יעשה עמו באומן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עושה והוא ברחוק ממנו

גמ׳ בקרוב לא פליגי דאסיר כי פליגי ברחוק רבי מאיר סבר גזרינן רחוק משום קרוב דקא מרפי לה לארעא קמיה ורבנן סברי לא גזרינן

גלול כלפי מעלה