Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב בכסלו תשפ״ג | 6 דצמבר 2022
  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

נדרים מב

הלימוד השבוע מוקדש ע”י משפחת מנדרו לע”נ יחזקאל בן אברהם ורחל.

הדף היום מוקדש ע”י דוד ומיצי גפן לע”נ ג’ק לוק בציון שנתיים לפטירתו.

אם אחד מודר הנאה מהשני, הוא לא יכול להיכנס לשדה של השני ולקטוף פירות. אבל אם הנדר היה בשנת שמיטה, עדיין אסור להיכנס לשדה אבל אפשר לקטוף פירות שנוטים מחוץ לשדה. אם ניסוח הנדר כלל רק אוכל, אז אפשר להיכנס לשדה. מובאות דברי רב ושמואל ורבי יוחנן וריש לקיש, לגבי דין במשנתנו. אם הנדר נעשה לפני שנת השמיטה, ואז מתחילה שנת השמיטה, כיון שהפירות הופכים אז להפקר, האם הם עדיין אסורים או שכבר אינם נחשבים כלולים בנדר כי הם כבר לא ברשותו? בתחילה סבורה הגמרא ששתי קבוצות הרבנים חלוקות זו בזו בשאלה האם ניתן לאסור משהו כעת, שיישאר אסור אפילו כשכבר לא ברשותו. הגמרא דוחה הסבר זה כי ההסבר זה לא לוקח בחשבון שכל קבוצת רבנים דיברה על לשון  שונה של הנדר – אחד אמר “נכסים אלו” והשני “נכסי עליך”. קושי נוסף מועלה אך נפתר. דרך שונה להבין את המחלוקת מוצעת אך גם נדחית. בסופו של דבר הם מסבירים שאין בכלל מחלוקת – כל קבוצת רבנים התייחסה למקרה אחר, ולמעשה כולם מסכימים! אם גם שדהו של אדם נעשה הפקר בשנת השמיטה כדי שאנשים יוכלו להיכנס לשדה לקטוף פירות הפקר, מדוע אסור למי שמודר הנאה להיכנס לשדה לקטוף פירות? מובאות שתי תשובות אפשריות. אם אחד מודר הנאה מהשני, אי אפשר לשאול או להשאיל חפצים, או להלוות או ללוות כסף, למכור להם או לקנות מהם.

מתני׳ המודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות ובשביעית אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנטיעות הנוטות נדר הימנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות ובשביעית יורד ואוכל

גמ׳ רב ושמואל דאמרי תרוייהו נכסים אלו עליך לפני שביעית אין יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות אף על פי שהגיע שביעית ואם בשביעית נדר אין יורד לתוך שדהו אבל אוכל מן הנוטות

ורבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו נכסי עליך לפני שביעית אין יורד לתוך שדהו ואין אוכל מן הנוטות הגיע שביעית אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא את הנוטות

לימא בהא קמיפלגי דרב ושמואל סברי אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו ורבי יוחנן וריש לקיש סברי אין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו

ותסברא מי איכא למאן דאמר אין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו אם כן ניפלגי בנכסים אלו וכל שכן בנכסי

ותו הא תנן דאדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו דתנן האומר לבנו קונם שאתה נהנה לי מת יירשנו בחייו ובמותו

אם מת לא יירשנו שאני הכא דקא אמר ליה בחייו ובמותו

מכל מקום קשיא אלא בנכסים אלו כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בנכסי

רב ושמואל סברי לא שנא נכסים אלו לא שנא נכסי אדם אוסר ורבי יוחנן וריש לקיש סברי נכסים אדם אוסר נכסי אין אדם אוסר

ומי איכא למאן דאמר לא שנא נכסים אלו ולא שנא נכסי והא תנן האומר לחבירו קונם לתוך ביתך שאני נכנס שדך שאני לוקח מת או שמכרו לאחר מותר לבית זה שאני נכנס שדה זו שאני לוקח מת או שמכרו לאחר אסור

אלא כי אמרי רבי יוחנן וריש לקיש בנכסי ורב ושמואל בנכסים אלו ולא פליגי

ובשביעית אין יורד לתוך שדהו כו׳ מאי שנא דאוכל מן הנוטות דפירי דהפקירא אינון ארעא נמי אפקרה

אמר עולא בעומדין אילנות על הגבולים רבי שמעון בן אליקים אמר גזירה שמא ישהא בעמידה

מתני׳ המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו לא ילונו ולא ילוה ממנו ולא ימכור לו ולא יקח ממנו

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדרים מב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים מב

מתני׳ המודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות ובשביעית אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנטיעות הנוטות נדר הימנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות ובשביעית יורד ואוכל

גמ׳ רב ושמואל דאמרי תרוייהו נכסים אלו עליך לפני שביעית אין יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות אף על פי שהגיע שביעית ואם בשביעית נדר אין יורד לתוך שדהו אבל אוכל מן הנוטות

ורבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו נכסי עליך לפני שביעית אין יורד לתוך שדהו ואין אוכל מן הנוטות הגיע שביעית אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא את הנוטות

לימא בהא קמיפלגי דרב ושמואל סברי אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו ורבי יוחנן וריש לקיש סברי אין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו

ותסברא מי איכא למאן דאמר אין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו אם כן ניפלגי בנכסים אלו וכל שכן בנכסי

ותו הא תנן דאדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו דתנן האומר לבנו קונם שאתה נהנה לי מת יירשנו בחייו ובמותו

אם מת לא יירשנו שאני הכא דקא אמר ליה בחייו ובמותו

מכל מקום קשיא אלא בנכסים אלו כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בנכסי

רב ושמואל סברי לא שנא נכסים אלו לא שנא נכסי אדם אוסר ורבי יוחנן וריש לקיש סברי נכסים אדם אוסר נכסי אין אדם אוסר

ומי איכא למאן דאמר לא שנא נכסים אלו ולא שנא נכסי והא תנן האומר לחבירו קונם לתוך ביתך שאני נכנס שדך שאני לוקח מת או שמכרו לאחר מותר לבית זה שאני נכנס שדה זו שאני לוקח מת או שמכרו לאחר אסור

אלא כי אמרי רבי יוחנן וריש לקיש בנכסי ורב ושמואל בנכסים אלו ולא פליגי

ובשביעית אין יורד לתוך שדהו כו׳ מאי שנא דאוכל מן הנוטות דפירי דהפקירא אינון ארעא נמי אפקרה

אמר עולא בעומדין אילנות על הגבולים רבי שמעון בן אליקים אמר גזירה שמא ישהא בעמידה

מתני׳ המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו לא ילונו ולא ילוה ממנו ולא ימכור לו ולא יקח ממנו

גלול כלפי מעלה